אשם או זכאי? כך יפסקו שופטיו של קצב
הכרעת הדין באחד המשפטים המתוקשרים ביותר בתולדות המדינה כבר נכתבה, וקדחת ההימורים שתימשך עד להקראתה נמצאת בעיצומה. מהם השיקולים שבהם יתחשבו השופטים, ואיך ישפיעו התיקונים בחוק על אופי ההחלטה? השופט בדימוס שלי טימן מתווה כמה דרכים להכרעה
- לעיון בכתב האישום המלא - לחצו כאן
רוב מוחלט מקרב אזרחי ישראל משוכנע באשמתו של קצב, אבל קדחת ההימורים סביב הכרעת השופטים נמצאת בעיצומה, ותישאר מורטת עצבים כפי שהיא עד שהשופטים יכריעו: אשם או זכאי. למרות שהמאבק על דעת הקהל נראה כבר אבוד, רבים מאזרחי ישראל אינם בקיאים בסעיפי האישום נגד הנשיא לשעבר, וגם לא בהשתלשלות האירועים שעומדת מאחוריהם.
סעיף האישום הראשון עוסק במי שבשנים האחרונות הייתה מוכרת בתקשורת כא' ממשרד התיירות.
כתב האישום מגולל בתוכו שורה ארוכה של מקרים, שבהם נאלצה א' להתמודד עם הטרדות מילוליות מצד קצב, שאף נגע באיבריה האינטימיים. כל אותם מעשים ליוו אותה כמעט בכל תקופת עבודתה, ולא פסקו גם כשהתנגדה להם.
מבין כל אלה, זכו שלושה מקרים להתייחסות רחבה בכתב האישום. האחד - שהתרחש בדירת המתלוננת ובעטיו מואשם קצב בביצוע מעשה מגונה בכוח, השני - בלשכתו בתל-אביב, ואילו השלישי שאירע בחדר שבו התאכסן במלון פלאזה בירושלים. על שני האירועים האחרונים, נאשם הנשיא לשעבר בעבירה של אינוס בכוח.
בהיבט המשפטי, חלו בתקופה שעברה מאז התרחשות האירועים ועד להגשת כתב האישום שינויים בחקיקה. בניגוד למצב כיום - קבעו עבירות אלה, באופן שבו היו מנוסחות בעבר, חובה של הפעלת כוח מצד הנאשם כדי למלא אחר יסודות העבירה הנדרשים.
ניצול יחסי מרות או היענות כנה לחיזורים?
מוטיב ניצול הסמכות והמרות ביחסי העבודה אמנם חוזר ועולה לא אחת בכתב האישום, אך הוא מוזכר רק כדי לספק הסבר להמשך עבודתה של א' לצדו של קצב, לסיבות שבעטיין נמנעה מלהתעמת איתו חזיתית, וכן להיענותה להזמנותיו - שפסקו כאשר לא גילה בה עוד עניין מיני. כשזה חלף, מילא את מקומו יחס עוין ומשפיל שהסתיים כשפיטר אותה מעבודתה.
האישום השני נגד קצב מייחס לו הטרדה מינית של המתלוננת ה' מלשכת נשיא המדינה, שנאלצה להתמודד לא אחת עם חיבוקים כפויים מצד האזרח מספר אחת, שהעדיף להתעלם מהבהרותיה הנחרצות על כך שאינה מעוניינת בקרבתו ובמגע עמו.
א'. נשלחה לביתה אחרי שהעניין המיני בה מוצה (צילום: ניב קלדרון)
האישום השלישי והאחרון מגולל את סיפורה של המתלוננת ל' מלשכת הנשיא, שנפלה קורבן להטרדה מינית ומעשים מגונים מצד קצב. בין היתר, הוא מואשם כי זרק לעברה אמירות בעלות אופי מיני וחיבק גם אותה, מבלי שהסכימה לכך.
לעומת המקרה הראשון, שני האירועים האחרונים שאירעו כשקצב כבר כיהן כנשיא, התרחשו אחרי שהתיקון בחוק נכנס לתוקפו, ולא נדרשה עוד הפעלת כוח פיזי כדי שהיסודות המרכיבים את עבירת המעשים המגונים בחוק העונשין יתמלאו.
סעיפי האישום הנוגע להטרדה מינית כוללים בתוכם התייחסות ליחסי המרות בעבודת המתלוננות תחת קצב, שנאשם גם בהטרדתה של ל' במישור המשפטי אחרי חקירתה, וכן בשיבוש מהלכי משפט.
השינויים בחוק ישמשו מפלט מעונש?
השינויים שעברה עבירת האונס במהלך התרחשות הפרשה נוגעים גם למרחב שיקול הדעת של השופטים בקביעת העונש למי שהורשע בה. לפי המצב כיום, מאפשר החוק לגזור על אדם שהורשע באונס עונש מאסר לתקופה שאינה פחותה מארבע שנים ולא עולה על 16 שנים.מכיוון שהמעשים המיוחסים לקצב נעשו טרם התיקון בחוק, נותרה בידי השופטים היכולת לגזור על הנשיא לשעבר עונש מופחת יותר מארבע שנים, אם אכן יוחלט להרשיעו. לשתי העבירות הנוספות הנכללות בכתב האישום נקבע עונש מאסר מרבי של שלוש שנות מאסר.
עת להכריע. פרשת קצב הגיעה לקו הסיום (צילום: ירון ברנר)
מרכיב משמעותי מאוד בביסוס השיקולים שינחו את השופטים בהכרעתם הוא התרשמותם מאמינות המתלוננות, ובה בעת גם מאמינות הנאשם והטענות שהעלה להגנתו. לצד אלה, בחנו השופטים את הדברים גם לפי פרמטרים וכלים אחרים.
לפי הפרסומים, הביאה התביעה במהלך המשפט שתי עדות שאמורות היו לספר על חוויות מיניות שעברו במחיצת הנאשם וחלה עליהן התיישנות, כדי לנסות ולהצביע על "שיטה או מעשים קודמים", מושג משפטי מתחום דיני הראיות, בעלי יכולת להעצים את עדותה של א'.
מנגד, ניתן להניח כי צוות הסנגורים ששכר קצב השקיע מאמצים רבים בכדי לקעקע את עדותה של א' ולערער את אמינותה, תוך התייחסות למשך התקופה הארוכה שבה אירעו המעשים, מבלי שנקטה צעד ממשי כדי להפסיקם. ייתכן שאף ניסו לכוון את תשומת הלב לכך שהתלוננה רק אחרי שפוטרה, שהגיעה לחדרו של הנאשם במלון או הזמינה אותו לביתה, תוך הצגת שאלות מביכות ונוקבות אחרות שמטרתן - להציב סימן שאלה גדול מעל אמינותן.
דילמה של מילה כנגד מילה
קלף נוסף בעל חשיבות מכרעת שעמד לרשות פרקליטיו של קצב הוא הודעתו של היועץ המשפטי לממשלה לבג"ץ, שבה סיפק הסברים להסדר הטיעון שגובש והמשיל את עדותה של א' ל"ספינת פח רעועה".
כל אלו מהווים ככל הנראה רק פירור ממלוא חומר הראיות שנצבר בתיק, שהגיע לישורת האחרונה כשעל השופטים יהיה להכריע בין שני צדי המטבע: האם להעדיף עדות של מתלוננת או לקבל את טענות הנאשם.
המתנה מורטת עצבים להכרעה. קצב בבית המשפט (צילום: פלאש 90)
אם אכן יוכרע לבסוף להרשיע באונס את מי שכיהן עד לפני שנים ספורות כנשיאה של מדינת ישראל, נראה כי לא יהיה מנוס מלגזור על קצב עונש מאסר ממשי, כשמעמדו הרב עומד לחובתו.
אם תסתיים הפרשה בהרשעתו של קצב בעבירות ה"קלות" יותר, ייתכן שהדרמה המשפטית והציבורית של השנים האחרונות תסתיים בקול ענות חלושה, בדמות עונש של תשלום פיצויים ללא ריצוי מאסר בפועל. עם זאת, יש לציין כי גם במקרה זה, סביר מאוד כי יוטל על הנשיא לשעבר אות קלון.
ההנחות שנסקרו כאן אינן אלא ספקולציות המבוססות על ניסיון שיפוטי, על האופן שבו - ייתכן - תבוא אל סופה אחת הפרשות הסוערות ביותר שידעה מדינת ישראל. כעת לא נותר אלא להמתין למוצא פיהם של השופטים, שעיני רבים יהיו נשואות אליהם בעת שישטחו את הכרעתם.
לפנייה לכתב/ת 
