הנשיא קצב התלונן ראשון. כל תולדות הפרשה
שלושה כתבי אישום, עסקת טיעון מפוקפקת, מסיבות עיתונאים סוערות, אינספור האשמות הדדיות ומשפט בדלתיים סגורות. כך נראו חייו של משה קצב, מהרגע בו התלונן נגד א' מבית הנשיא - ועד הכרעת הדין במשפטו מחר. שידור חי ב-ynet
רגע האמת קרוב מתמיד: מה שהחל כתלונה של נשיא המדינה לשעבר משה קצב על סחיטה, נמשך בכתב אישום חמור על אונס. מחר (יום ה') תגיע הפרשה שהתפוצצה ביולי 2006 לרגע המכריע, כששופטי בית המשפט המחוזי בתל-אביב יחליטו אם להרשיע או לזכות את מי שהיה עד לפני ארבע שנים האזרח מספר 1.
הפרשה התפוצצה ביולי 2006, כשנשיא המדינה פנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, והתלונן כי הוא נתון לאיומים ולסחיטה על-ידי מי שלימים תהיה מוכרת בכינוי "א' מבית הנשיא". שבועיים לאחר מכן נחקרה א' במשטרה, אך מהר מאוד תיק החקירה נסגר. בחודשים שלאחר מכן נחקר מי שהיה הנשיא השמיני של מדינת ישראל כמה פעמים באזהרה. במהלך החקירה הוא נשאל גם לגבי מתלוננות נוספות. כחודשיים לאחר התפוצצות הפרשה - ובמקביל לחקירות שנמשכו - אישרה הכנסת להוציא את קצב ל"נבצרות זמנית".
בחודש אוקטובר 2006 התגבשה במשטרה המלצה להגשת כתב אישום נגד קצב על אונס שתי נשים ועבירות מין נוספות. לאורך כל החקירה, טען קצב כי הוא חף מפשע וכי גורמים שונים, שבשמם סירב לנקוב, קשרו נגדו קשר ומנסים להפלילו. הוא סירב להתפטר, אך הסכים להכריז על "נבצרות זמנית" - ומאז ועד תום כהונתו הוחלף על ידי יו"ר הכנסת דאז, דליה איציק.
שלושה חודשים נוספים חלפו והיועץ מזוז הטיל פצצה. הוא המליץ על הגשת כתב אישום, שכלל כמה סעיפים: עבירת אינוס של א' אחרת, שעבדה תחת הנשיא במשרד התיירות; עבירה של בעילה אסורה תוך ניצול יחסי מרות של א' מלשכת הנשיא; שתי עבירות של מעשה מגונה תוך ניצול יחסי מרות בשתי נשים נוספות שעבדו תחתיו; ועבירות של הטרדת עד ושיבוש הליכי משפט, בגין ניסיונות שלו ושל פרקליטיו להשפיע על המתלוננות. א' מלשכת הנשיא, שהיתה הראשונה שהתלוננה, לא נכללה בטיוטת האישום.
"ערוץ 2, כן ערוץ 2"
בשלב זה כבר היתה כל המערכת הפוליטית והתקשורתית מגוייסת למסע ציבורי למען הדחתו של הנשיא וגם דעת הקהל בעניין היתה נחרצת, אך קצב בשלו - המשיך לעמוד בסירובו להתפטר, ובהופעה פומבית ראשונה וזכורה ביותר - האשים במסיבת עיתונאים בבית הנשיא את המשטרה, הפרקליטות והתקשורת ("ערוץ 2, כן ערוץ 2") ב"מסע ציד" נגדו, והבטיח להיאבק "עד כלות נשמתו" להוכחת חפותו.
במסיבת העיתונאים לאחר ההודעה על האישום (צילום: צפריר אביוב)
הכנסת לא מיהרה להצביע על הדחת קצב. בינתיים, נוספה לטויטת כתב האישום עבירה נוספת, של הטרדה מינית, ואחריה עוד סעיף אונס. במאי 2007 הסתיים המאבק להדחת קצב בהחלטת ועדת הכנסת על הארכת נבצרותו עד לתום כהונתו - מהלך שסלל את הדרך לסיומה בפועל של הכהונה ולבחירתו של שמעון פרס לנשיא המדינה התשיעי - שבע שנים לאחר שהפסיד במפתיע לקצב במירוץ לנשיאות.
במקביל, במישור המשפטי, הלכו והתרבו בינתיים הבקיעים בתשתית הראייתית שבידי הפרקליטות, שבמקום להגיש את כתב האישום, החלה לגשש את דרכה לעסקת טיעון. בסופו של דבר נחתמה העסקה ביוני 2007 - שבמסגרתה נקבע כי קצב יודה באישומים של מעשים מגונים, שעונשם יכול להגיע לשבע שנים, אך יישלח רק למאסר על תנאי. כמו כן נקבע כי יתפטר לאלתר ויפצה את המתלוננות. קצב הסביר אז שהעבירות שבהן הודה הן "נשיקות וחיבוקים מתוך חיבה". א' מלשכת הנשיא, שתלונתה לא הוזכרה בכתב האישום, הופיעה בדמעות מול התקשורת והאשימה את המערכת ש"ויתרה עליה". א' סיפרה אז בין היתר כי קצב אמר לה "את מדהימה אותי, חלמתי עלייך בלילה בזמן ששכבתי עם גילה אישתי".
ב-29 ביוני הגיש קצב את התפטרותו באמצעות שליח לקצין הכנסת. "תקופת כהונתי מסתיימת על פי הקבוע בחוק בכ"ח בתמוז התשס"ז, בתאריך 14 ליולי 2007. אולם אני מבקש להקדים את סיום כהונתי בשבועיים ומודיע על התפטרותי. בכבוד רב, משה קצב", כתב אז קצב במכתב ההתפטרות. במוצאי שבת שלאחר מכן התקיימה הפגנת רבבות בכיכר רבין בתל-אביב. המפגינים מחו על עסקת הטיעון עם הנשיא לשעבר. בעצרת נישאו שלטים שבהם נכתב: "קצב לכלא", "בוז למזוז, תתפטר ותזוז", "אין אונס לייט" וגם "מזוז, אל תיתן לקצב לגמור בחוץ".
רק יום נוסף עבר ועוד התפתחות דרמטית בפרשה. בג"ץ הקפיא את עסקת הטיעון, עד להחלטה בנושא העתירות שהוגשו נגדה. העתירות נדחו בסופו של דבר בפברואר 2008, למרות התנגדותה של נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, שנותרה בדעת מיעוט. כעבור כמה ימים הוגש כתב האישום הראשון - אך בכך לא הסתיימה הפרשה. חודשיים עברו וקצב הפתיע. הוא אמנם התייצב לדיון בבית המשפט בירושלים להקראת עסקת הטיעון, אך ברגע האחרון הודיע שהוא חוזר בו ממנה, במטרה "לשים סוף לרדיפה".
הדרך לאישום החמור
התיק חזר לפרקליטות, שהחלה לעמול על כתב אישום נוסף, השלישי בפרשה. החקירות התחדשו, ובדצמבר 2008 נערך עימות במשטרה בין קצב למתלוננת המרכזית - א' ממשרד התיירות. זו היתה ככל הנראה הנקודה שבה השתכנעו במשטרה ובפרקליטות לחזור לעבירה מכתב האישום המקורי - אונס.
קצב בבית המשפט (צילום: ירון ברנר)
ההחלטה הסופית על האשמת קצב באונס התקבלה במרס 2009, ומיד אחריה יצא הנשיא לשעבר לסיבוב שני מול התקשורת, הפעם מביתו בקריית מלאכי. "חבל התלייה שלי הוא חבל ההצלה של מזוז", אמר קצב בין היתר, בנאום עמוס האשמות בן שעתיים וחצי.
שבוע בדיוק לאחר אותו נאום, ב-19 במרס 2009, הוגש כתב האישום החמור, הכולל עבירות אונס, מעשים מגונים והטרדות מיניות. בין היתר מתואר בו כיצד אנס קצב את א' ממשרד התיירות, תוך שהוא מנסה להרגיעה באומרו "תירגעי, את תיהני". עוד כמה פעמים התעכבה פתיחת המשפט, אך לאחר דחיית הניסיון האחרון לא נותרו עוד מכשולים, והמשפט נפתח לבסוף בבית המשפט המחוזי בתל אביב בחודש מאי 2009, עם הודעתו של קצב כי הוא כופר באישומים.
בדלתיים סגורות
הדיונים במשפט נערכו כמה ימים בכל שבוע. המשפט עצמו נערך בדלתיים סגורות. קצב הכחיש גם בבית המשפט את האשמות נגדו וטען בי היתר כי אינו זוכר את האירועים. ב-21 בנובמבר אשתקד הגיע שלב העדויות לסיומו. בין היתר העידו המתלוננות נגד קצב, אך גם קציני משטרה ועיתונאים. פרקליטיו של הנשיא לשעבר, שלא התנגדו בהתחלה שהמשפט יערך בדלתיים פתוחות, התנגדו לפתיחת הדיונים ולפרסום הפרוטוקולים. הם טענו כי הדבר "יזהם את העדויות במשפט", ויפריע למהלכו התקין של המשפט, שמתנהל באופן רציף וטוב.
ב-10 בינואר השנה העיד קצב לראשונה במשפטו. קצב, שנהג להגיע לדיונים עם אחיו ובניו אך לא עם אשתו גילה, מסר לראשונה בפני השופטים ג'ורג' קרא, מרים סוקולוב ויהודית שבח את גרסתו.
בחודש אוגוסט קיבלנו הצצה למשפט, כאשר סיכומי ההגנה והתביעה הותרו לפרסום. התביעה טענה בין היתר שעדותו היה בלתי אותנטית בעליל ועשתה רושם בלתי מהימן בעליל. העדות, כך טענה התביעה, נועדה לסמא את עיני בית המשפט ולהוציא את כל האופציות, לעיתים תוך שימוש בשקרים ממש בלב נקודות המחלוקת. נטען גם כי קצב זרק רפש והכפיש את כל מי שסבר כי פעל נגדו, ומצא מניע אפל במעשיו של כל אלה.
בני הזוג קצב בביקור תנחומים בבית הכבאי דני חייט (צילום: חגי אהרון)
מנגד, ההגנה טענה בבית המשפט כי "הצגתו של הנאשם ככחול הזקן, הדמות המפלצתית מאגדות האחים גרים, שרצח את ששת נשותיו וטמן את גופותיהן במרתף, עולה בקנה אחד עם מגמה גבוהה של התביעה לדמוניזציה של הנאשם. עורכי הדין אביגדור פלדמן וציון אמיר טענו כי כאשר אוזלות הראיות מתחת לרגליה, פונה התביעה לסיפורים מעוררי פלצות.
לפני חודשיים התיר בית המשפט לפרסם גם את עדותו של עו"ד רן ניזרי, עוזרו הבכיר של היועץ המשפטי לממשלה. בהתייחס להסדר הטיעון שהושג עם קצב - במסגרתו הושמטה עבירת האונס - אמר עוזרו של מזוז: "חשבנו שבאותה העת, הסדר הטיעון זה הדבר, והצגנו את זה. אף אחד לא חשד שזה דבר שהוא התוצאה הכי ראויה והכי טובה בעולם".
בינתיים, בשבועות האחרונים ניסה קצב לשדר "עסקים כרגיל". ביום שלישי בשבוע שעבר הוא ביקר בבית משפחתו של הכבאי דני חייט ז"ל, שנספה באסון השריפה בכרמל, בזמן שניסה להציל את חייהם של אנשי שירות בתי הסוהר. בשבת האחרונה בילה קצב בחברת רעייתו גילה, ילדיו ונכדיו, וכהרגלם הם גם פקדו את בית הכנסת. קצב עצמו עלה לתורה. עוד קודם לכן, ביום חמישי
בשבוע שעבר, חשף ynet כי גם הרב מוטי אלון שומר אמונים לנשיא לשעבר ומדי חודש מגיע לביתו בקריית מלאכי, כדי לערוך שם שיעור תורה. גם לאחר שהתפוצצה פרשת החשד למעשים מגונים בתלמידיו, לא פסק הרב אלון מההרגל של הנהגת השיעור בביתו של קצב ונראה כי הם תמכו אחד בשני.
ביום חמישי, 30 בדצמבר בשעות הבוקר, צפוי קצב להגיע שוב לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. הפעם הוא ישמע מהשופטים האם הם זכאי, אשם או אשם בכמה מהסעיפים. לבקשת ynet הכרעת הדין של קצב תינתן בפומבי ו-ynet יעביר את הדרמה מבית המשפט בשידור חי, החל משעות הבוקר.
לפנייה לכתב/ת 
