נזרקת? איך לענות לעצמך על שאלות מטרידות
לצערי נתקלתי לא אחת במצבים בהם אין קלוז'ר. כשאני עונה לעצמי על השאלות האלו אני משתדלת לזכור כמה קווים מנחים כלליים ואופטימים, כדי שהתשובות באמת יעזרו לי ולא יחמירו את המצב
הבעיה במצבים כאלו, בהם מערכות היחסים מסתיימות או אפילו לא מתחילות, היא שאת נשארת לבד, עם שאלות מטרידות שלא נותנות מנוח. התשובות שאת נאלצת להמציא לשאלות של עצמך עלולות להכאיב מאוד.
לצערי נתקלתי לא אחת בסיטואציות שכאלו, וכשאני עונה לעצמי על השאלות האלו אני משתדלת לזכור כמה קווים מנחים כלליים ואופטימים, כדי שהתשובות שלי באמת יעזרו לי ולא יחמירו את המצב הרע שהגיע לפתחי.
נקודות לזכור במצב שכזה:
1. הצד השני לא התכוון לפגוע בי.
מחשבה ראשונה: נפגעתי. כואב הלב, אולי גם האגו. כל שיר עצוב או רומנטי ברדיו גורם לי עכשיו מרמור. איך ממשיכים מכאן?
אז נכון שכואב, אבל הצד השני לא קם יום אחד בבוקר והחליט לפגוע בי. הוא עשה את המעשה בצורה הכי יפה שיכולותיו החברתיות ומצב רוחו באותו רגע נתנו לו לעשות. גם אם זה נגמר בצורה רעה, רוב מקרי הסיום לא התחילו ברצון עז להכאיב לצד השני. למרות כל התקוות הנגוזות, בדרך כלל גם לזורק עצמו הסיטואציה קשה, ולרוב אין בה כוונת זדון, אלא בלבול. הרי לא מלמדים בבית הספר איך מסיימים קשר בצורה יפה, זה פשוט משהו שלומדים אם מתנסים בחוויה הזו מספיק פעמים.
2. לצד השני כן אכפת ממני.
אני סומכת על האינטואציה שהיתה לי במהלך ההיכרות עם אותו אדם שלא הכל התנהל רק בראש שלי. הרי אנחנו לא נעלבים כל כך מדחייה של מישהו שהכרנו לפני חמש דקות. אם הרגשתי שיש שם משהו נראה שבאמת היה. לא מספיק בשביל המשכו של הקשר, מסתבר, אבל אם האדם היה איתי בקשר או לפחות אם נפגעתי מספיק בשביל לחשוב על שאלות שכאלו, נראה שהיה לו אכפת, גם אם במידה פחותה ממני, ואולי אכפת לו גם עכשיו.
תשובות בסגנון "הוא/היא מעולם לא אהבו אותי" פוגעות בנו מאוד, ואין טעם לומר אותן.
3. זה לא היה אמור לקרות.
הקשר שלנו, אף אחד לא מכיר אותו יותר טוב מהזורק והנזרק. אף זר לא יודע על כל הרגעים הקטנים שהיו, כל מה שעיצב את הקשר. כמו שאנחנו יודעים מהם החוזקים של הקשר, אנחנו מכירים גם את החולשות שלו, ולכל קשר יש חולשות. גם אם לא מאמינים שיש גורל שעוזר לשני אנשים למצוא זה את זה, להתאהב ולחיות באושר ועושר, עדיין צריך להבין שלקשר היו את הבעיות שלו - והן ניצחו.
אם לא נתעלם מכל המצבים שלא הסתדרו, אולי נבין שסיום הקשר הוא בלתי נמנע, גם אם לא כרגע, אז בעתיד. עברנו עוד צעד בדרך, למדנו עוד משהו חדש על עצמנו וזרקנו עוד לקח חיים לתרמיל, ליום הקרוב שבו נמשיך לצעוד בקצב רגיל.
אני יודעת שלא תמיד המצב הוא כמו שתיארתי, אבל עשו לעצמכם טובה וענו על השאלות שמתרוצצות לכם בראש ומציקות לכם מתוך עזרה וקבלה עצמית, לא מתוך דיכאון שכל כך לשקוע בו בזמנים שכאלה.
בברכת הצלחה במציאת הקשר הנכון והטוב יותר!
- מאמרים, סיפורים וטורים אישיים על התמודדות עם פרידה
לפנייה לכתב/ת 
