שתף קטע נבחר

 
צילום: עופר לוי

"ראינו את המוות בעיניים". עדויות נוסעי הרכבת

הלחץ, הפחד וההיסטריה. נוסעי הרכבת שעלתה באש ליד יקום עשו הכל כדי להימלט מהלהבות, אבל הדלתות לא נפתחו, המים במטפים אזלו ואפילו בקבוקי המים המינרליים לא עזרו. "אנחנו רוצים לחיות. מפחדים למות", צעקו הנוסעים בקרון. צפו בעדויות

הם היו במרחק דקות ספורות מהמוות, אך למרבה המזל הפצועים בבתי החולים יכולים אחר הצהריים (יום ג') לנשום לרווחה. ynet העביר שידור חי מבית החולים לניאדו בנתניה, אליו פונו 33 נפגעים מהשריפה, רובם סובלים משאיפות עשן או מחתכים. אחד הפצועים תיאר את הפאניקה ברכבת: "אנחנו רוצים לחיות. מפחדים למות", צעקו הנוסעים רגע לפני שנמלטו מהלהבות.

 

פצועים בלניאדו משחזרים את הדקות הקריטיות

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

בסך הכל נפצעו בשריפה ברכבת יותר מ-100 נוסעים. אמיר חוואלד, מהכפר שעב, נסע לעבודתו בתל-אביב ולא תיאר לעצמו שיסיים את היום בבית החולים. "שמעתי אנשים צועקים: 'אש, אש'", סיפר ל-ynet. "אנשי הביטחון ברכבת התחילו לכבות עם המטפים וביקשו ממני לעזור. המטפים נגמרו מהר והיכן שלא כיבינו, אפילו בבקבוקי מים מינרלים, האש פרצה והתפשטה במקום אחר. המטפים נגמרו מהר והתחושה הייתה שלא למדו מהשריפה בכרמל".

 

מחמוד, תושב מג'ד אל-כרום, סיפר כי הכל היה חשוך ומלא עשן. "ביקשתי מאיזה חייל לירות ולא היה לו נשק. עזרתי לכמה אנשים שיוכלו לקפוץ. היו ילדים, היו קשישים".

 

רכבת בלהבות - כל העדכונים האחרונים ב-ynet:

 

גם חדר המיון בבית החולים בילינסון בפתח תקווה מלא פצועים. מעדויות הפצועים עולה תחושה של לחץ והיסטריה בקרון הרכבת. פרופסור אודי מקוב, תושב חיפה, סיפר כי "היינו בין דקה ודקה וחצי למוות, ההגדרה פחד מוות זה מה שעברנו". לדבריו, "פתאום במקום נוף, ראינו רק להבות אש. הרכבת דוהרת, עשן סמיך שחור חודר פנימה. אנשים הולמים באגרופים על החלונות והדלתות בשביל לקבל אוויר. חלק שקפצו שברו שני רגליים. אני אחזתי במוט שמשתמש בו נהג הקטר לרדת ונכוותי בידי מהברזל המלובן".

 

צילום: עידו ארז

 

סמיה חלאילי, יועצת בתי ספר מעכו, סיפרה ל-ynet כי "פתאום נשמעו צעקות, אנשים רצים ובוכים. אחת האמהות צעקה: 'התינוקת שלי, מה יהיה עם התינוקת שלי?' ואז ראינו עשן שחור מתקרב אלינו מרחוק. קמתי ורצתי לכיוון השני, אבל הרכבת עדיין הייתה תקועה והדלתות היו נעולות.

 

"תארו לכם כמה מלחיץ ומפחיד היה להיות בסיטואציה בה אתה רואה את האש מתקרבת אליך ואתה נמצא במקום צפוף וסגור. מלא אנשים שנמצאים בלחץ והיסטריה ומנסים לשבור ולפתוח את החלונות והדלתות כאשר האש זוחלת קדימה. כאשר הרכבת נעצרה סוף סוף אחת הדלתות נפתחה וכולם ירדו כמו נהר של אנשים למטה".

 

חייל סיפר: "שברתי חלון והוצאתי אשה ותינוק"

אבל גם אז הסכנה לא חלפה. "ירדנו מהרכבת לתוך תעלה שהיה מאוד קשה לצאת ממנה וכל הזמן חששנו שאם כבר יצאנו מהרכבת, שלא נמות עכשיו בתעלה אם הרכבת תתפוצץ עלינו". היא סיפרה כי החליטה לקחת את ילדיה, בני 5 ו-7, לטיול בתל-אביב - בפעם הראשונה בחייהם ברכבת. חייל שהיה אף הוא בקרון סיפר: "ישנתי והתעוררתי לקולם של אנשים צועקים ובורחים. הרכבת נעצרה, היתה לידי בחורה עם תינוק קטן בידיים שפחדה עליו. מיד שברתי חלון והוצאתי את האשה והתינוק".


המפגש המרגש בין החיילת לאמהּ בבית החולים מאיר (צילום: ירון ברנר)

 

הנוסעת גל נדב סיפרה, "פתאום הכל התמלא עשן והיתה אש משני צדי הקרון. היא ממש הקיפה את הקרון מסביבנו. מישהו פרץ את החלון וקפצנו החוצה ורצנו מהר כי פחדנו שהקרון יתפוצץ. לא הבנו מה קורה וגם עכשיו זה נראה כמו סיוט. ראינו את המוות בעיניים. לא האמנתי שאצא משם. אנשים צעקו שמע ישראל. זה היה עניין של דקה שנראה כמו נצח, לא יכולנו לנשום מריח הפלסטיק השרוף".

 

שרונה קלמן-כהן מנהריה נפצעה בידה מרסיסים. "העשן היה סמיך ולא היה לאן לברוח כי החלונות סגורים לחלוטין. היה לידי חייל שצעקתי לו: 'תירה בחלון עכשיו' והוא ירה וכולנו קפצנו".

 

גם אור נחום, חיילת שהיתה בדרכה מחיפה לת"א, נפצעה מחתכים בידה. "הייתי עם אוזניות ושמתי ראש במהלך הנסיעה, ואז אנשים צעקו: 'אש, אש'". בבית החולים מאיר בכפר סבא פגשה אור את אמה דורית שחיבקה אותה וסיפרה בבכי: "אור התקשרה אליי ואמרה לי, קפצתי מהרכבת, אמא תצילי אותי, כולי דם. בדרך לכאן עברו לי סרטים בראש, עד שראיתי אותה כאן והיא בסדר".

 

נפצעה בנפילה: "אמרתי לבעלי, 'לא, נלך ברכבת'"

שמואל מנשרוב, שיושב בקביעות בקרון האחרון ליד תא הנהג, שחזר את האירוע הבוקר כך: "פתאום הרכבת נעצרה והנהג פתח את דלתות הקטר ושאל אותי מה קרה. ראינו גל של אנשים שצועקים שהיה פיגוע, שיש שריפה ושחייבים להתפנות. אמרתי לו שיפתח את הדלתות מהר וכולנו יצאנו דרך הדלתות של תא הקטר עצמו".

 

שניות אחרי השריפה: תיעוד במצלמה של מע"צ

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

"זה היה מהקדוש ברוך הוא שיצאנו בשלום", סיפר יאיר אהולה מנהריה. "הרכבת היתה עמוסה מאוד, אנשים דרכו אחד על השני, ניסינו לשבור את החלונות, לבעוט בהם. היו שם אנשים מבוגרים, ואמא עם תינוקת".

 

בין האנשים המבוגרים היו אנט שבת, תושבת שכונת נווה דוד בחיפה, שהיתה אמורה בכלל לנסוע באוטובוס: "אמרתי לבעלי, 'לא, נלך ברכבת"'. אנט ובעלה נפלו ונחבלו בניסיון להיחלץ מהלהבות. "אמרתי למישהו 'תעזור לי לרדת, אני נחנקת, אין לי אוויר', נפלתי על הסלעים וקיבלתי מכות על הידיים. בעלי נפל על הכתפיים שלו". היא סיפרה כי נזכרה באסון הכרמל: "חששתי לגמרי שאנחנו גמרנו, זהו אין לנו לאן לברוח". לדבריה, "אם לא היו פותחים את החלון לאיפה היינו בורחים? אני שמחה שיצאנו מזה בנס".

 

לא מעט נוסעים נזכרו באש הקטלנית שאחזה באוטובוס הבוער באסון הכרמל, אבל עבור מרטין כהן זו באמת פעם שנייה שהאש כל כך קרובה אליה. מרטין היתה בדרך לעבודה באילת,

לאחר שהפאב שבו עבדה במלון יערות הכרמל נשרף באסון בתחילת החודש. "כיוון שאנחנו לא עובדים מאז השריפה, נשלחתי לעבוד בספא באילת, וזה נראה כאילו האש רודפת אחריי".

 

לדבריה, "כאשר הבנו שיש לשבור את השמשות, לא יכולנו מפני שאפילו החיילים לא יכלו להוציא את פטישוני הפלסטיק שמיועדים לכך, ולכן הם ירו בחלונות". לאחר שירדו מהרכבת סיפרה כי הנוסעים התחבקו והודו על כך שהם נותרו בחיים.

 

בהכנת הידיעה השתתפו מיטל יסעור בית אור ובועז פיילר
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
היסטריה ברכבת
צילום: AFP
לא למדו מהשריפה בכרמל. חוואלד
צילום: ג'ורג' גינסברג
חששתי שגמרנו. אנט שבת
צילום: יהונתן צור
להבות ועשן בקרון
צילום: lowshot
מומלצים