בלחץ רבנים: משפ' כהן החליטה לא לתרום איברים
משפחתו של אבי כהן כבר היתה קרובה לחתום על טפסי תרומת האיברים, אולם בלחץ של הרגע האחרון הוחלט שלא לתרום. גורם המקורב למשפחה: "נציגים של ישיבת 'שובו בנים' הבטיחו כי יקרה נס שיחזיר את אבי לחיים אם הם לא יחתמו"
משפחתו של אבי כהן קיבלה הערב (ג') החלטה לא לנתקו ממכשירי ההחייאה וכי איבריו לא ייתרמו, על אף שהוא מת מוות מוחי. מרכז רפואי תל אביב הודיע כי "משפחתו של אבי כהן החליטה לא לנתקו ממכשירים ולהמשיך בטיפול הנשימתי".
- הלב נדם: אבי כהן הלך לעולמו
- תמיר כהן: "אבא מת מוות מוחי, הוא נפטר"
- פנייה למשפ' אבי כהן: "תרמו איבריו להשתלה"
- אלי אוחנה: "זו טרגדיה לכדורגל הישראלי"
במהלך השעות האחרונות לפני מותו נטתה המשפחה לתרום את איבריו של יקירם, אך בסופו של דבר החליטה שלא לעשות כן. זאת בעקבות לחץ של אנשי דת, ששוחחו עם המשפחה. יצוין כי עוד לפני כן, הרב הראשי, שלמה עמאר, נתן את ברכתו לתרומת האיברים של קפטן נבחרת ישראל לשעבר.
גורם המקורב למשפחת כהן סיפר ל-ynet: "המשפחה כבר הסכימה לתרומת איברים, המסמכים היו מוכנים, ולפתע הגיעו נציגים מישיבת 'שובו בנים' והחלו לצעוק על בני המשפחה לבל יתרמו את איבריו ואף הבטיחו שיקרה נס שיחזיר את אבי לחיים בתוך שבוע. לאחר מכן הגיע למקום כדורגלן העבר אלון קפלן, שחזר בתשובה ושיכנע גם הוא את בני המשפחה לא לתרום את אבריו. בכירי בית החולים ניסו לשכנע את המשפחה לתרום, אולם ללא הועיל".
בית החולים כבר החלו בבדיקה של מושתלים פוטנציאלים, אך החיפוש הופסק לאחר ההחלטה של בני המשפחה, שעזבו את בית החולים וישהו במהלך הלילה במלונית של איכילוב.
תמיר כהן אמר במסיבת עיתונאים בצהריים: "היתה היום ועדה ממשרד הבריאות, שאכן אישרה שאבא מת מוות מוחי. משתמע מכך שאבא נפטר. זה המצב כרגע". על אף העובדה כי לא נותרו סיכויים להציל את כהן, שנפגע בתאונת דרכים באורח אנוש לפני שמונה ימים, המשפחה כאמור העדיפה לא לנתקו ממכשירי ההחייאה ולכן לא ניתן היה לקבוע רשמית את מותו, עד שליבו נדם הבוקר (ד') בשעה שש.
"כל עוד יש דופק, ניתן לתרום את האיברים"
פרופסור נתן בורשטיין, מנהל המחלקה לשבץ מוחי בבית החולים איכילוב, הסביר את נושא המוות מוחי: "המוות המוחי נקבע למעשה מרגע שגזע המוח מפסיק לפעול. זה נקבע על מנת לקבוע האם ניתן להשתיל איברים, כלומר הלב עדיין פועם והאיברים יכולים להישמר ברמה שאפשר לתרום אותם. במצב כזה חייבים את הסכמת המשפחה, אם לא, אז מחכים עד שלבו של החולה מפסיק לפעול".
בורשטיין הוסיף: "למעשה, כל הדיון על מוות מוחי הוא ברמה הלכתית. לפני 250 שנה ויותר נקבע כי מוות אמור להיות כאשר הלב מפסיק לפעום, אבל רבנים ופוסקים החליטו לפני זמן לא רב כי מוות מוחי הוא זה שקובע את מות החולה.
"האפשרות הראשונה מאוד קריטית, מכיוון שיש פרק מסוים שבו ניתן עדיין לתרום את האיברים, וזה כל עוד יש דופק בגוף. אם לא יהיה דופק, אז האיברים ימותו
ולא יהיו כשירים לתרומה. ההחלטה היא של המשפחה בלבד ואנו לא נעשו דבר ללא רשותם. כל עוד הלב עובד, ואנחנו לא יכולים לדעת עוד כמה זמן הוא ימשיך לעבוד, ובני המשפחה עדיין מתלבטים, יש לנו תנאים ששומרים על החולה ועל איבריו.
"המשפחה צריכה לבחור את אחת משתי האפשריות, או שהיא תבקש להמשיך את פעולות ההחייאה עד שהלב יפסיק לפעום. אי אפשר לקבוע כמה זמן יכול להחזיק חולה במצב כזה, זה עניין של יממה או שתיים, אולם בדרך כלל, לאחר שנקבע מוות מוחי, גם הלב מפסיק לפעום מהר מאוד".
לפנייה לכתב/ת 
