מאורגנים ואלימים: האנרכיסטים מכים באירופה

בשלהי אוקטובר התגלו חבילות נפץ ששיגרו פעילי טרור מתימן למוסדות יהודיים בשיקגו. שבוע לאחר מכן, כשחבילות דומות הגיעו בזו אחר זו לשגרירויות באתונה, הופנתה תחילה אצבע מאשימה מופנית כלפי אל-קאעידה. אך במהרה התברר כי מדובר בפרי עבודתם של אנרכיסטים. אחרי מתקפה נוספת ברומא, באירופה תוהים עם מדובר בתחילתה של מגמה.

מתקפת האנרכיסטים ביוון יצאה לדרך ב-1 בנובמבר. תחילה הגיעו חבילות נפץ לשגרירויות בולגריה, רוסיה וצ'ילה. רק מטען אחד התפוצץ אך לא היו נפגעים. בהמשך אותרו מעטפות נוספות שנשלחו ל-11 שגרירויות נוספות ואף  ללשכת קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל. 

מאבק משותף. כבאים מול שגרירות יוון ברומא, השבוע (צילום: AP)

בשבוע שעבר היתה זו בירת איטליה שמצאה עצמה תחת מתקפה. משלוח חבילות הנפץ לנציגויות הדיפלומטיות של שוויץ וצ'ילה היה קטלני יותר מזה שידעה אתונה: שני עובדים שפתחו את החבילות בשתי השגרירויות נפצעו כתוצאה מהפיצוץ. השבוע היתה זו נציגות יוון ברומא שקיבלה חבילת נפץ, אך עירנות המאבטחים מנעה אסון. ואתמול (ד') הבהלה בעיר נתנה את אותותיה באזעקת שווא לגבי חבילה חשודה בשגרירות ארה"ב במתחם הוותיקן.

משטרת איטליה הודיעה אמש כי פיגועי הדואר שיצאו מאתונה ומרומא אכן קשורים וכי מדובר בשיתוף פעולה בין ארגונים אנרכיסטיים שונים. הפיגועים באיטליה נעשו מתוך סולידריות למעצר אנרכיסטים ביוון, אך נתוני האיחוד האירופי מלמדים שזה רק קצה הקרחון.

"מלחמה מהפכנית עולמית"

תנועות אנרכיסטיות הן תופעה מוכרת באירופה. בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת הן ניהלו מלחמת חורמה נגד משטרים ברחבי היבשת בניסיון למוטט אותם. אולם מאז דעכה מחאתן ונראה היה שהן כמעט חלפו מן העולם. הרשויות בינתיים הפנו את תשומת לבם לטרור האיסלאמי.

המגמה הזו השתנתה מאז פרוץ המשבר הכלכלי הגדול בשלהי 2008. הכוח הביטחוני של האיחוד האירופי, "יורופול", פרסם השנה נתונים לגבי פעילות השמאל הקיצוני ביבשת שגילה את המפנה: מספר התקיפות של השמאל הקיצוני וקבוצות אנרכיסטיות זינק ב-43 אחוזים ב-2009, בהשוואה לשנה הקודמת, והכפיל את עצמו בהשוואה ל-2007.

המקרים האחרונים מלמדים גם על יכולתם לרקום קשרים עם חבריהם מעבר לגבול. למעשה, הסיבה לפיגוע ברומא נעוצה במעצר של של פעילים באתונה. פנגיוטיס ארגירוס (22) וגרסימוס טסקלוס (24), נעצרו בחודש שעבר בחשד למעורבות במתקפה באתונה. הם ו-12 מחבריהם הואשמו בעבירות טרור, ומשפטם צפוי להיפתח ב-17 בינואר. 

"להנחית מהלומה על האויב". טסקלוס בעת מעצרו ביוון (צילום ארכיון: AP)

בעקבות מעצרם, פרסם ארגונם  קריאה לאנרכיסטים ברחבי אירופה להגביר את המתקפות ביבשת לקראת פתיחת משפטם. "נתארגן ברמה הבינלאומית כדי להנחית מהלומה על האויב. אנו מצפים בקוצר רוח לראות גורמים חתרנים מציפים את הרחובות ותנועת גרילה מכות שוב ושוב".

קריאתם זכתה לתהודה ברומא. אנרכיסטים איטלקים ביקשו להביע סולידריות עם עמיתיהם העצורים באתונה כדי לארגן "מלחמה מהפכנית עולמית". ארגון איטלקי לא מוכר, המכנה עצמו "הפדרציה הלא-רשמית של אנרכיסטים (IAF), פרסה הודעה אחרי המתקפה ברומא: "אנחנו מכים שוב בתגובה לבקשה שקיבלנו מעמיתינו ביוון".

גם יעדי התקיפות מלמדים על האופי הבינלאומי של המאבק. השגרירויות שנפלו קורבן למתקפות מייצגות מדינות שהכעיסו את האנרכיסטים. למשל, שוויץ הותקפה בגלל המקרה של הפעיל מרקו קמניש, הנחשב לגיבור בעיני אנרכיסטים רבים, שנכלא בארצו בגין רצח של שוטר בגבול. צ'ילה קיבלה חבילת נפץ בגלל המקרה של האנרכיסט מאוריסיו מורלס שנהרג בפיצוץ מטען חבלה שהיה בתיקו בעיר סנטיאגו אשתקד.

"המצב הכלכלי הוא רק תירוץ"

מומחים רואים קשר ישיר בין התחזקות התנועות האנרכיסטיות לבין המשבר הכלכלי העולמי. ואכן, רוב התקריות האלימות התרחשו במדינות שסבלו מהמשבר ושערכו קיצוצים עמוקים בתקציביהן: איטליה, ספרד ויוון.

מרקו בושי, קרימינולוג מאוניברסיטת פירנצה באיטליה, סבור כי מדובר בניצול ציני של המצב על ידי אידיאולוגים קיצונים. "חמושים אנרכיסטים מנסים להסלים את האלימות ברגע שיש בעיות בחברה", אמר פרופ' בושי לסוכנות הידיעות AP. "הם מנצלים כל הזדמנות שנקרית בדרכם". 

מהומות אנרכיסטים באתונה עם פרוץ המשבר הכלכלי (צילום ארכיון: AP)

לעומתו, פרופ' אנה גייפמן, היסטוריונית מאוניברסיטת בר-אילן המתמחה בתנועות אנרכיסטיות, סבורה שלא מדובר בניצול המשבר, אך גם לא בתוצאה ישירה שלו. "אין קשר ישיר בין עוני לאלימות", אמרה פרופ' גייפמן ל-ynet. "כמובן שיש משבר, אבל לא מדובר בעוני קיצוני או אסון נורא".

היא מזהה דמיון בין עליית הטרור האנרכיסטי באירופה בראשית המאה ה-20 לבין ימינו. "הופעת המודרנה יצרה משבר, כשהשיטה הישנה והערכים הישנים נהרסו, לפני שערכים חדשים הוטמעו. אנשים היו 'בין תרבויות', ומבחינה

פסיכולוגית, זה מצב בלתי נסבל עבור רבים. כיום אנו במצב דומה: שחיקת מדינת הלאום, בלבול בזהות, בערכים ובמוסר - כולם במבוכה לנוכח שינויים מרחיקי לכת".

בעיני פרופ' גייפמן, זה לא מפתיע שהתגובה הקשה מגיעה דווקא בשנתיים האחרונות. "המצב הכלכלי בעיקר מספק תירוץ לאנשים. עכשיו הם יכולים לומר: 'הנה, זו הסיבה שאני מרגיש נורא'. אבל למעשה, מתחת לפני השטח, יש משבר עמוק עוד יותר".