חזונו של הרצל: מכרז להקמת מדינה יהודית

הרומן של חוזה המדינה תיאודור הרצל, "אלטנוילנד", ראה אור לראשונה בלייפציג שבגרמניה ב-1902 - שנתיים לפני מותו של המחבר. שמו הגרמני הוא אלטנוילנד, שפירושו הוא ארץ חדשה – ישנה.

ברומן האוטופי הזה פורש הרצל את החזון המדיני שלו. הוא מציע קונסטרוקט (מבנה) חברתי כלכלי יוצא דופן; חברה שיתופית. חברה, לא רק במובן של חברת אנשים או "החברה הישראלית", אלא במובן של חברה עסקית משותפת.

אחד הדברים שמעניינים במיוחד ברומן הזה הוא שהרצל בכלל לא מדבר על מדינת לאום יהודית. מדובר בגוף רשמי שמקימיו – נציגי קרנות יהודיות בין לאומיות ואנשי עסקים יהודים עשירים - מקימים חברת מניות. החברה הזו, שמעסיקה אנשים, היא חברה מיישבת.

הדגם שמוצע כאן לקוח ישר מן ההיסטוריה הקולוניאלית של אירופה. למשל, החברה הבריטית ליישוב הודו המזרחית. זו היתה חברת מניות שקיבלה בשנת 1600 מאליזבט הראשונה מלכת אנגליה כתב אישור מיוחד (צ'רטר) למסחר בלעדי במזרח הודו. האינטרסים הכלכליים של החברה הזו היו הגורם העיקרי לכיבוש הבריטי של הודו. החברה יישבה וגם ניהלה חלק מן המנגנונים של הודו.

הרצל מדבר על מודל דומה אבל שונה. דומה, כי יש כאן חברת מניות שתפקידה ליישב ארץ מזרחית, להקים בה סחר משגשג, חרושת ועוד. שונה בגלל שני הבדלים.

הבדל ראשון: אין מדובר כאן במדינה ריבונית שמקימה חברה ליישוב ארץ אחרת, אלא בנציגיו הלא ממונים של עם שחי מאות רבות של שנים מופרד חברתית ותרבותית בכל העולם. הנציגים האלה – אותם אנשים עשירים ולא ממונים – מקימים את היישוב החברתי – לאומי – עסקי החדש ביוזמתם הפרטית לגמרי.

אבל הדבר החשוב ביותר הוא העובדה שחברת המניות של המקימים אינה מיועדת להיות עסק רווחי נצחי בידי המייסדים. אמנם הם אינם אמורים להפסיד. להיפך, הרצל מדגיש לא פעם את התמריץ הגלום ברווחים של שוק חופשי. הם לא יוותרו על הרווח ולכן הם יעבירו בבוא הזמן תמורת תשלום הוגן את המניות שלהם לחברה עממית כללית שתחליף את חברת המניות.

קשה לתאר את המעמד החוקי של חברה כזאת וספק אם מתקיים בעולם מודל כזה של חבר אזרחים שקשור בקשר כלכלי – חברתי ולאו דווקא לאומי, אבל אפשר לתאר את הקונסטרוקט (המבנה) הזה כמעין קואופרטיב ענק שפתוח לכל מי שרוצה להצטרף לשורותיו. כן, ללא הבדל גזע, דת, לאום ומין. והחברה הזאת מיישבת את פלסטינה שמוחכרת לה על ידי הסולטן הטורקי.

ד"ר אושי שהם-קראוס, סוציולוג ופילוסוף של הכלכלה. מלמד בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב ובבית הספר לכלכלה במכללה למנהל. הוא חוקר של מדינת הרווחה החדשה. ספרו "בודריאר וסימולקרת הכסף – על כסף, שוקי הון ומשברים פיננסיים" יצא לאחרונה לאור בהוצאת רסלינג. ניתן לפנות אליו במייל: ushik42@gmail.com