מזוז צריך להודות לא' מבית הנשיא
א' מבית הנשיא היא אשה אמיצה, שאלמלא היא היה עלול משה קצב להמשיך לפגוע בנשים נוספות בחסות סמלי הלאום והתהדרות בתואר הנשיא לשעבר
הצדק נעשה. לפני, אחרי ותוך כדי כל הפרשנויות, אלה שתי המלים החשובות ביותר. עבריין מין סדרתי, אדם שהטיל אימתו על נשים רבות שעבדו תחתיו, חילל את כבודן, השפיל וביזה אותן ופגע בגופן, הוכרז כאשם במעשים שיוחסו ולו ויש להניח שיושם מאחורי סורג ובריח.
שופטי בית המשפט המחוזי בתל-אביב הסירו מהמצח הקולקטיבי של כולנו את אות הקין שדבק בו, כשנודע שהנשיא שבחרה עבורנו הכנסת הוא
אדם כזה, והדביקו את האות על מצחו הפרטי של משה קצב. מצחו שלו ושל כמה אנשים שתמכו בו נלהבות בשנים האחרונות.
אין זה דבר של מה בכך. לצד משה קצב עמדו לא רק היוקרה והמעמד, ותמיכה של אישים בעלי השפעה, אלא גם המון המון כסף. בכסף הזה הוא מימן על כן יש להתגאות בבית המשפט המחוזי בתל-אביב שלא הסתנוור מהפירוטכניקה המשפטית של צוות ההגנה של קצב, לא התבלבל משלל הטיעונים המפותלים שאלה גייסו, וראה את העובדות נכוחה.
ויש לזכור, לא עם כולם הצדק נעשה. אני מקווה, גם אם אני מפקפק בכך, שעם היוודע הכרעת הדין, הרים מני מזוז את הטלפון בביתו וחייג לביתה של א' מבית הנשיא, האשה האמיצה שאלמלא היא היה משה קצב עלול היה להמשיך לפגוע בנשים נוספות בחסות סמלי הלאום והתהדרות בתואר נשיא לשעבר. מני מזוז ובכירי פרקליטות המדינה יודעים שהם חבים תודה לא' מבית הנשיא, חשוב מכך הם יודעים שמשה קצב ביצע בה עבירות מין קשות. אלא שמתוך ראייה משפטית צרה והססנות מקצועית הם החליטו לזנוח אותה בצידי דרכם המשפטית ולא לדרוש צדק גם עבורה.
למחוק מדפי ההיסטוריה
את ההיסטוריה אי אפשר לשכתב, משה קצב היה נשיא המדינה השמיני. יחד עם זאת, צריכים להתכנס עתה הגורמים הרלוונטיים בממשלה ולמצוא את הדרך להדיר אותו מכל אזכור חגיגי ומכל מעמד רשמי שהתואר נשיא לשעבר מקנה, ולהבטיח שבכל מקום בו חובה לציין את העובדה הזו, תוזכר גם סוף דרכו הציבורית. את התקלה שבעצם נשיאותו, משרה אליה
נבחר כשבחוגים של יודעי ח"ן כבר דיברו רבים על התנהגותו הבעייתית בלשון המעטה, יש לתקן כך שלא יוותר ספק באשר למקומו מעל דפי ההיסטוריה.
הצדק נעשה, וזהו אות כבוד לדמוקרטיה ולמערכת המשפט בישראל. בארבע השנים האחרונות התנהל קרב בין מי שכבודן של בני אדם בכלל, ונשים בפרט, יקר להם ובין מי שכבודם של תארים ובעלי משרה קודם בעיניהם לכל. קרב בין מי שהצדק השפוט מנחה אותם לבין מי שאוהבים להסתמך על סעיפים ותתי סעיפים בחוק העונשין ובדיני הראיות כדי להסתיר את האמת והצדק. בקרב הזה ניצחו כוחות האור. לא בכל יום יש סיבה להתגאות בדמוקרטיה הישראלית ובמערכת המשפט שלנו. היום הוא יום כזה.
רועי פלד, מרצה בביה"ס למשפטים של במסלול האקדמי המכללה למנהל. היה חבר בצוות הייצוג התקשורתי של א' מבית הנשיא
לפנייה לכתב/ת 
