על אסטרולוגיה, אסטרונומיה וההבדלים ביניהן
תחילתה של שנה חדשה היא חגיגה גדולה עבור האסטרולוגים, שמתיימרים לחזות במדויק את העתיד לבוא. אז מה אם הם מתבססים על מפת השמים מלפני אלפיים שנה? ד"ר יגאל פת-אל עושה סדר בכוכבים ומסביר למה האסטרולוגיה רחוקה שנות אור מלהיות מדע. חלק ראשון
אמצעי התקשורת יסכמו את השנה שחלפה ויקוו כמובן שהשנה הנכנסת תהיה טובה יותר מקודמתה. החוגגים יחגגו, בעלי האולמות והמועדונים יעשו רווח נאה, ולחוזי העתידות תהיה עדנה.
התחזית שלי לשנה הבאה היא שהשוק העולמי ימשיך לדשדש. הטלטלה בשוקי המטבעות תימשך בגלל אי יציבותן של מדינות באירופה. גם מחירי הנפט ימשיכו להתנהג באופן תנודתי בגלל עליות ומורדות במשברים סביב איראן וקוריאה. המו"מ בין ישראל לפלסטינים ימשיך להיות תקוע. היועץ המשפטי לממשלה יכריע בעניין ליברמן. או שלא.
פוליטיקאי בכיר ייחקר באשמות שונות. מפלס הכנרת יהיה במצב הגרוע ביותר בעשור האחרון, ומזג האוויר בחצי הצפוני של כדור הארץ יאופיין בתהפוכות שלא נרשמו מזה עשרות שנים, שכמובן ישפיעו גם על מחירי הסחורות בשווקים העתידיים. ממשלת ישראל תשרוד ואובאמה ימשיך לגרור רגליים בעניין האיראני. מנהיגים במדינה מרכז אמריקנית וכן במדינה ערבית מובילה ירדו מהמפה הפוליטית.
אני מהמר ברמת סבירות גבוהה שחלק מהתחזיות (וליתר דיוק, הניחושים) יתממשו. פשוט משום שהם גובלים בהערכה הגיונית של העתיד ומהסיבה הפשוטה שחלקן כה מעורפלות, שתמיד אוכל לקשור אותן לכל מאורע שהוא.
והרי התחזית לשנה הבאה
כמעט בכל מדיה שבה חוגגים את תחילת השנה החדשה מופיעה תחזית אסטרולוגית לגבי השנה הנכנסת. סטטיסטית, מרבית האוכלוסייה (ומן הסתם גם רוב קוראי שורות אלה) מאמינים בצורה זו או אחרת באסטרולוגיה ובהשפעת גרמי השמים על חיינו.
בתקופה המודרנית קיימת איבת גדולה בין האסטרונומים, אנשי המדע, לבין האסטרולוגים. לטענת האסטרונומים, אין כל ביסוס להנחה שלגרמי השמים יש השפעה כלשהי על עתידנו, גורלנו, בריאותנו וכדומה. אך השורות הבאות אינן עוסקות בויכוח המקובל, אלא מבקשות לתקוף את הבעיה של תקפות האסטרולוגיה מכיוון אחר, שונה מעט ולא שגרתי.
בטרם נתחיל, אני מרגיש חובה בהצגה של אמת היסטורית שאינה ניתנת לערעור: ללא האסטרולוגיה לא היה כל סיכוי להתפתחות מדע האסטרונומיה, לפחות לא בקצב שבו התפתח מדע זה עד היום.
כל האסטרונומים הדגולים בעבר עסקו באסטרונומיה פשוט כדי לשפר את ידיעתם במיקום כוכבי הלכת וכדי להפוך את החיזוי האסטרולוגי למדויק יותר. ניוטון, האלי וכדומה האמינו באסטרולוגיה. רק במאתיים השנים האחרונות, כאשר האסטרונומיה הפכה למדע שחוקר את מהות גרמי השמים ולא רק את מיקומם, השתנה היחס של האסטרונומים לאסטרולוגיה.
בחזרה ליוון העתיקה
למעשה, ראשית האסטרולוגיה המערבית בימי היוונים. ליתר דיוק, בימיהם של תלמי ומניליוס, ששניהם חיו במאה הראשונה והשניה לספירה. תלמי שחי באלכסנדריה ביסס את המודל הגיאוצנטרי, לפיו כדור הארץ מצוי במרכז היקום. את המודל הקוסמולוגי שלו שטח בספרו "אלמגסט" ובו חישובים כה מדויקים, שלפיהם היה אפשר לחזות את מיקום גרמי השמים - כוכבי הלכת, הירח והשמש - בדיוק כה גדול.
ואולם בספרו השני, טטרה ביבלוס בן ארבעת הכרכים, פרש תלמי את משנתו האסטרולוגית לפיה גרמי השמים משפיעים על בני האדם, על אבריו, על בריאותו וכדומה. באותה תקופה כתב מניליוס את אסטרונומיקה, מקור חשוב לשמות קבוצות הכוכבים ולמקור הידע האסטרולוגי.
חשוב לציין, שעל פי תלמי ומניליוס, ההשפעה אינה השפעה כוללת של קבוצת הכוכבים בלבד, אלא גם של כוכבים המרכיבים את הקבוצה. ניקח לדוגמה את קבוצת טלה. על פי תלמי, הקבוצה מושפעת מכוכב הלכת מאדים ויוצרת עם הקבוצות אריה וקשת את שלוש הקבוצות של יסוד האש, הקשור למאדים.
מזל טלה משפיע על הראש, על מחזור הדם במוח, על עצמות הפנים ועל הראייה. טלה מייצג באסטרולוגיה גם ראשית ולכן הוא מסמל חלוציות, נסיעות ואמנות. להלן ציטוט של מניליוס מתוך אסטרונומיקה: "כשהשמש החיוורת עולה מעלה מבין הגלים הקפואים ומתחילה אט-אט לזהור בלהבה זהובה, מנסה לסלול דרך לטלה, שמוביל את התהלוכה של השמים". (מתוך: האנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים).
ציטוט זה מתאר את התקופה שבה היה טלה ממוקם על קו המצהר הראשי, בין האלף השני לפני הספירה ועד לתחילת הספירה הנוצרית. אלא שכדור הארץ מבצע תנועה נוספת בחלל: ציר הסיבוב שלו שנטוי בזווית של 23 מעלות ביחס למישור הסיבוב סביב השמש מבצע תנועה דמוית חרוט בחלל, שמחזורה 25,860 שנים, ובגללה משתנה מיקום כוכבי השבת ביחס לעונות השנה. תנועה זו קרויה תנועת הנקיפה.
כיוון שהאסטרולוגיה דעכה עם התעוררות הפילוסופיה היוונית, לא עודכן השינוי במיקום השמש יחסית לכוכבי השבת עקב תופעת הנקיפה, ולכן במשך 2,000 השנים האחרונות התעלמו מכך שנקודת האביב וקו המצהר השמימי הראשי עברו לקבוצת דגים. לפיכך מסמנים כיום המזלות את חודשי השנה שבהם שהתה השמש לפני יותר מ-2,000 שנים.
תקועים כבר אלפיים שנה
משמעותה של נקודת האביב בקרב הקדמונים היתה רבה, מאחר שכאשר שהתה השמש בנקודה זו – יום שוויון היום והלילה – החלה שנה חדשה. מתחילת הספירה הנוצרית ועד ימינו עברה נקודת האביב לתחומי מזל דגים. איתרע מזלו של מזל דגים, ומבחינה אסטרולוגית עדיין מצויה נקודת האביב בקבוצת טלה.
עם הופעת הנצרות עלתה אמנם קרנה של האסטרולוגיה, אך נאמנים לצוויו של אריסטו בדבר קביעותם של השמים, לא העזו האסטרולוגים הנוצרים להזיז את נקודת האביב למקומה האמיתי והשאירו את מצב המזלות כפי שהיה בתקופה היוונית. במילים אחרות, כיום מיוחסים המזלות לחודשי השנה בדיוק כפי שהיו לפני 2,000 שנה, בעוד שלמעשה יש סטייה של חודש אחד לכל מזל.
ההסבר האסטרולוגי המודרני הוא שהחלוקה למזלות אינה לפי קבוצות הכוכבים אלא היא חלוקה שרירותית של השמים לשנים-עשר חלקים שווים, וכל חלק מכונה בשם מזל, אך למעשה אין כל קשר בין המזל האסטרולוגי של היום לקבוצת הכוכבים המקורית בעלת אותו השם.
כאשר שואלים את האסטרולוגים מה נותר למעשה מהקשר שבין הכוכבים עצמם, התשובה הניתנת היא שאין כל קשר בין המזלות לכוכבים עצמם, אלא רק לחלוקה של כיפת השמים לשנים עשר חלקים שווים. האמנם?
מחר, אציג כמה מהטיעונים הרווחים בקרב אסטרולוגים, ונראה כיצד הם מנסים להסביר את הפלא שנקרא אסטרולוגיה.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2011 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל .
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים , יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet .
לפנייה לכתב/ת 
