סטרס בעבודה? קודם כל תירגעו!

מה משותף למורה מעפולה עם ותק של 30 שנה שנאלצה לעבור לבית ספר מרוחק מביתה ולטכנאי רנטגן באסותא שהפר שביתה ושאר העובדים החלו להתנכל לו? שניהם תבעו את מעסיקיהם בשל מצוקה נפשית שנגרמה בעבודה, הוכרו כנפגעי עבודה, וזכו לפיצויים ולהכרה של הביטוח הלאומי. בית הדין הכיר בכך שה"סטרס" שנגרם להם בעבודה הוא שגרם לבעיותיהם הנפשיות.

• הצטרף לדף הפייסבוק של ynet
• מה מתרחש בשוק העבודה? קרא בקריירה
  

נראה שעולם העבודה המודרני הוא לחוץ יותר ודורשני יותר. כולנו, מפעם לפעם, מרגישים לחץ ו'סטרס' בעבודה. אך לפעמים אותו סטרס מוביל לחוליים פיזיים ונפשיים קשים החורגים מלחץ רגעי.

לדברי חברת בטיחות אנוש, 30.9% מבעיות בריאות הקשורות לעבודה הן נפשיות במהותן. עם ההכרה במקרים אלה כנובעים מעבודה, כך גדל מספר התביעות בנושא. באחרונה אף קבע המוסד לבטיחות וגיהות ששעות נוספות בעבודה מסכנות את בריאות העובדים ומעלות את הסיכון להתקפי לב.

"סטרס יכול לגרום להתפרצות של מחלות ופציעות כמו התקפי לב, חרדות, דיכאון, נדודי שינה, סוכרת, כיב קיבה ותסמונת הכאב המפושט - עייפות כרונית וכאבים חסרי סיבה פיזיולוגית", אומר מנכ"ל חברת בטיחות אנוש ומומחה תאונות עבודה, דני אנגל. "הדבר נפוץ בקרב עובדי צווארון לבן כמו : עובדי היי-טק, רואי חשבון, רופאים, עו"ד, קציני צבא, ועובדים מהמגזר הציבורי. אך לא כל לחץ בעבודה יוכר כגורם לכך".

"סטרס זה לא נחשב"

ואכן, בביטוח הלאומי לא מכירים בנפגעי עבודה כתוצאה מנזק מצטבר, אלא רק אם זה קרה באופן נקודתי כתוצאה ממשבר כלשהו או אירוע יוצא דופן בעבודה - שאינו חלק משגרת העבודה. על פי המוסד "סטרס זה לא נחשב". עם זאת, פנייה לבית הדין לעבודה לאחר סירוב הביטוח הלאומי עשויה לעתים לשנות את ההחלטה.

לביטוח הלאומי אין נתונים לגבי נפגעי "סטרס" בעבודה, כיוון שזהו הגורם האפשרי - ולא הפגיעה עצמה. עם זאת נתונים על היקף התביעות להכרה בנפגעי התקף לב כנפגעי עבודה, יכולים ללמד על המגמה. מדי שנה מוגשות למוסד לביטוח לאומי כ-600 תביעות בשל התקפי לב, מתוכן 100 מאושרות - כ-17% בלבד.

אנגל מציין כי בעבר שיעור ההכרה בנפגעי לב כנפגעי עבודה היה אפסי. "בעבר לא הכירו באירועי לב, אך באופן נורא מפתיע ונוח, לאחר שמנכ"ל הביטוח הלאומי דאז, מוטקה ציפורי, לקה בליבו, החליט הארגון שעליו היה ממונה לאפשר הכרה בהתקף לב לזכאות לביטוח לאומי. כמובן שעם סייגים המתאימים לאירוע המאוד ספציפי של מר ציפורי: בסמיכות לאירוע חריג".

בביטוח הלאומי אומרים בהקשר זה כי בעבר המבחנים להחלטה היו שונים, ומדגישים כי "מאז ומתמיד הוכרו התקפי לב כפגיעה בעבודה".

מה הקריטריונים להכרת הביטוח הלאומי? 

• התקפי לב: התקפי לב מוכרים על ידי ביטוח לאומי רק אם אתה מוכיח שהיה אירוע חריג ויוצא דופן בעבודה בסמיכות זמנים. לדוגמה, אם אדם נקלע לוויכוח בעבודה שגרם לו סערת רגשות, הוא שתה כוס מים, נרגע, ולמחרת שב לעבודה וקיבל התקף לב - עדיין ניתן למצוא קשר סביבתי בין הדברים.  בהחלטת הביטוח הלאומי בוחן מומחה רפואי גם את מאפייניו הפיזיולוגיים של האם - כגון עישון, גיל, תורשה, או רמת כולסטרול, כדי לבחון אם אלה הסיבות האחראיות לעיקר הנזק.
  

• לחץ, חרדות ודיכאון:  אלה יוכרו על ידי ביטוח לאומי כפגיעות בעבודה רק במקרים שבהם הוכח כי אלה התרחשו בעקבות אירוע חריג, מסעיר ויוצא דופן בעבודה. להבדיל ממצבי מתח ממושך, ההכרה תיעשה רק אם הלחץ, החרדות והדיכאון חמורים מספיק כדי להיחשב להפרעה קלינית. עם זאת במקרים שבהם תופעות אלה הופכות להיות פסיכוטיות, באופן המסוכן לעובד ולסביבה - הביטוח הלאומי ובתי הדין לעבודה יכירו בזכאות. נויירוטיות, לדוגמה, המתבטאת בחשש מבחינות, ממקומות גבוהים, או התנהגות כפייתית מסוג כלשהו - אינה מזכה בדמי ביטוח לאומי.   
  

• נדודי שינה: אל תבנו על הכרה מטעם הביטוח הלאומי לקשיי ההירדמות שלכם - אף שסטרס ידוע כגורם לנדודי שינה.  מה כן יוכר? סינדרום פסיכוטי או גופני שנגרם עקב חוסר שינה ממושך.
  

• סכרת או כיב קיבה -  אלו לא נקבעו כמחלות מקצוע בתקנות הביטוח הלאומי ועל כן, בעיקרון, לא יוכרו על ידו. ניתן להבין זאת, הרי חלק לא מבוטל באוכלוסייה סובל מכיב קיבה וזה עדיין לא אומר שהם נפגעי סטרס. מתי הם כן עשויים לקבל את הכרת הביטוח הלאומי? כשלא נמצא גורמים תורשתיים או סיבות אחרות לכיב, או כאשר הגורמים האחרים השפיעו פחות מאשר אירוע חריג בעבודה.
  

אז איך תשמור על העובדים שלך?

מומחית קריירה וראיונות עבודה ב-AllJobs, יעל פרימק, מסבירה מה צריך לעשות כדי למנוע סטרס - גם מצד העובדים וגם מצד המעסיקים.

1. דאגו לאווירה פתוחה במקום העבודה - יש לשמור על מערכות יחסים נקיות, כלומר פתיחות ביחסים, כבוד הדדי, תקשורת טובה במקום רכילות וצבירת כעסים. חשוב להנהיג נורמות עבודה נכונות לפיהן לא צועקים, שומרים על תיאום, ומנסים לתכנן מראש. כמו כן, יש להימנע מלהניח הנחות - ובכך לצמצם אי וודאות.

2. גם על העובדים וגם על המנהלים להבין שאי אפשר לעשות הכל - כל הזמן. יש לשמור על ניהול זמן נכון ועל תיעדוף משימות. צריך לדעת לומר "לא" לבוס, וכמנהל עליך להבהיר שאין ציפייה לעבודה עד הקריסה.

3. תאמו ציפיות - גם עם עצמכם. כעובד, אל תשתגע בניסיון לרצות את הבוס, הלקוחות והעמיתים. סטרס נגרם בין השאר כש'אין מספיק ממך לכולם'. אפשרו לסביבה שלכם להבין מה הגבולות ופעלו מתוך מניעים ענייניים ומקצועיים. 

4. שמרו על איזון נכון בין העבודה לחיים הפרטיים. שימרו על אורך חיים בריא, שעות שינה מספקות, הקפידו על זמני ארוחות, כושר ומצאו זמן לפעילויות פנאי עם המשפחה והחברים. חשוב לזכור שחיינו הם מכלול של תחומים שבהם אנו מעוניינים להגיע לרמת הגשמה גבוהה - אם ברצוננו להיות בריאים ומאושרים.

"אולי נלחצתם לשווא"

בחלק ממקומות העבודה ניתנים צ'ופרים לעובדים, כגון סבסוד ארוחות או מיני מאפה בפינת הקפה. במקום, או בנוסף אפשר לדאוג למזנון בריא יחסית במקום העבודה, כזה שמצמצם גורמים שעשויים לזרז הופעת מחלות הנובעות מסטרס.

כמו כן, כדי לדאוג לכושרם הפיזי של העובדים ניתן לפנות לחדרי כושר ולבקש הנחה לעובדי העסק, ואף לסבסד מנויים לחדר כושר.

מנהלת משאבי אנוש ב-Manpower Isarel, אורית כתבי, מוסיפה שבעבודה יש להימנע משיחות ו"גזלני זמן" מיותרים כגון: פייסבוק, שיחות טלפון ארוכות שאפשר להחליף בסמסים ואחרים. כך תספיקו יותר, ותרגישו פחות לחוצים. כמ כן היא מציינת את החשיבות של תקשורת פתוחה ושיתוף העמיתם בקשיים שלכם.

כתבי גם מייחסת חשיבות מכרעת לפנייה לאפיקי ייעוץ. "מלבד האפשרות לבקש סיוע כשעובדים בצוות, ניתן ורצוי להתייעץ עם אנשים מנוסים כשנתקלים בקשיים שמאיימים להכריע אתכם", היא אומרת. "ניתן לקבל מהמנהלים שלכם נקודת מבט נוספת על ההתמודדות שלכם עם הלחץ ואולי תמצאו כי נלחצתם לשווא". לדבריה, המהלך הזה יכול לסייע בהתמודדות הנוכחית והעתידית עם סטרס, ובוודאי שיש בכוחו לתרוםפ לבריאותכם.