מדינה חדשה באפריקה? סודן בדרך לפיצול
בשבוע הבא יצביעו תושבי דרום סודן, רובם נוצרים, במשאל עם היסטורי שיכריע אם להתפצל ממדינת האם ולהכריז על עצמאות. הממשלה בחרטום מאותתת כי לא תוותר בקלות על האזור העשיר בנפט ומשגרת אליו כוחות צבא רבים. האם המדינה הגדולה ביותר ביבשת השחורה בדרך לשפיכות דמים נוספת?
אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, יום ראשון הבא ייחקק בהיסטוריה האפריקנית כרגע לידתה של המדינה החדשה ביותר ביבשת: דרום סודן. מיליוני מצביעים באזור האוטונומי-למחצה צפויים להצביע במשאל עם שיכריע אם להתפלג מסודן, ולצעוד לכיוון עצמאות.
השאלה העיקרית בימים האחרונים שלפני המשאל אינה באיזו אפשרות יבחרו תושבי הדרום - רוב מכריע דוגל בעצמאות, אחרי יותר מחצי מאה של מאבק - אלא כיצד ומתי תיושם ההחלטה, ואם התפרקות סודן תלווה באלימות, שהפכה לאחד המאפיינים הבולטים ביותר של המדינה הגדולה ביותר באפריקה, וככל הנראה גם השסועה ביותר.
משאל העם הוא תוצאה של "הסכם השלום המקיף" שנחתם ב-2005 בין הממשלה האיסלאמית בחרטום, לבין ארגון המורדים העיקרי שנלחם למען תושבי הדרום, שרובם נוצרים ואנימיסטים. כשנחתם, היווה ההסכם דרך לסיים שפיכות דמים שהחלה כ-50 שנה קודם לכן, כשהיישות המלאכותית סודן - שגבולותיה נקבעו על ידי שיקולים גיאו-פוליטיים של מדינות קולוניאליסטיות מבלי להתחשב בקבוצות אתניות ודתיות – עמדה לזכות בעצמאות.
מאז, יותר משני מיליון בני אדם מתו כתוצאה ממלחמת האזרחים שפרצה בסודן, וכארבעה מיליון נעקרו מבתיהם. ההסכם הכניס את המורדים לשעבר לממשל בחרטום, וגם סיפק להם את הפלטפורמה לנהל אוטונומיה בדרום המדינה. הוא גם קבע כי ב-9 בינואר 2011 יצביעו תושבי הדרום על התפצלות מסודן, צעד שהממשל בחרטום בראשות הנשיא עומר אל-באשיר עדיין מתנגד לו.
לצד הקורבנות, יותר מחצי מיליון דרום סודנים ברחו מגבולות ארצם, והפכו לפליטים במדינות אפריקניות שכנות. כמה אלפים מהם, ככל הנראה, הגיעו בשנים האחרונות לישראל, לצד פליטים מדרפור ומאזורים אחרים בסודן.
ייתכן כי ההצבעה ביום ראשון הבא תסמן גם את הצעד הראשון בשינוי מעמדם כפליטים הזוכים ל"הגנה קבוצתית" על ידי מוצאם בלבד, למי שזקוקים להגיש בקשה על רקע נסיבות אישיות.
קבוצה של כ-150 סודנים מדרום המדינה חזרה לפני כשבועיים מישראל, במבצע שאורגן על ידי "השגרירות הנוצרית בירושלים" (סיוע לתושבי דרום-סודן הנוצרים זוכה לתמיכה רבה בימין האוונגליסטי בארה"ב, א"א). במקביל, בשבועות האחרונים החל זרם של בני אדם לחזור לדרום סודן, לקראת ההצבעה הקרובה. כלי התקשורת הבינלאומיים העריכו כי 55 אלף בני אדם חזרו לדרום סודן בשבועיים האחרונים בלבד.
"אכן יש מגמה גוברת של חזרה לדרום", אומרת פרופ' יהודית רונן, מומחית לענייני סודן ממרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, ומהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן. אך לדבריה, "רוב השבים הם כאלה הנמצאים בקרבת מקום, במדינות העורף האפריקני, שמעוניינים להצביע במשאל המכונן ולקחת חלק בהקמת המדינה". במקביל, רבים מתושבי הדרום שחיים בצפון חוששים מאלימות בעקבות ההצבעה, ובורחים לדרום.
"הסכנה לעימות דמים גבוהה מאוד"
עם זאת, פרופ' רונן מעריכה כי תושבי דרום סודן שהיגרו למדינות המערב לא ימהרו לחזור. "עד שאנשים אלה הצליחו לצאת משם, הם לא יבחרו לחזור כל כך מהר. וגם אם יוחלט על הקמת מדינה, יחששו תושבי הדרום לחזור אליה משום שהסכנה לפריצה מחדש של עימות דמים באזור זה גבוהה מאוד", היא אומרת.
לדברי פרופ' רונן, "גם עדיין לא ברור כיצד תתנהל מדינה חדשה בדרום סודן: על סמך אילו משאבים? בתמיכת אילו מדינות? מי ינהיג את המדינה? כלל לא ברור אם הממשלה של דרום סודן תוכל לנהל מדינה".
בכל מקרה, הסכם השלום מ-2005 קובע כי אחרי ההצבעה תהיה חצי שנה של הקפאה, שלאחריה יחליטו הצדדים כיצד להתקדם. פרופ' רונן מעריכה כי ממשלת חרטום לא תשלים עם היפרדות הדרום, ולו רק בשל האינטרסים הכלכליים הטמונים בשדות הנפט העשירים שמצויים בשטח הדרום.
כ-80% מהנפט לייצוא של סודן - משאב הכרחי לכלכלת המדינה, שעזר להציב גורדי שחקים בחרטום ולהניע פרויקטים של בנייה בהיקפים רחבים - מופק בדרום.
"הצפי הוא שהחלטת הדרום על ניתוקו ממדינת האם תצית מחדש את האלימות בינו לבין הממשל בחרטום ותסחרר את האזור במערבולת מלחמתית חדשה" אומרת רונן.
ממשלו של ברק אובמה הודיע בשבועות האחרונים כי אם יסכים הצפון המוסלמי להתפלגות הדרום, וכן יפעל לפתרון המשבר בדרפור, תשקול ארה"ב לבטל את הסנקציות המוטלות על סודן, ולספק לה סיוע אזרחי רב.
לסכסוך בדרפור, שפרץ באלימות רבה ב-2003 בדיוק כאשר מלחמת האזרחים בין הצפון לדרום החלה לשכוך, יש קשר הדוק לעימות שהסתיים ב-2005; הממשל הסודני השתמש בדרפור באותן טקטיקות בהן השתמש במלחמה נגד הדרום – חימוש ואימון מיליציות ערביות וליבוי מלחמה אתנית.
עומר אל-באשיר - נשיא ופושע מלחמה?
- צו מעצר בינלאומי נגד נשיא סודן בגין רצח עם
- עומר אל-באשיר: הגנרל שהיה לנשיא והואשם בהאג
- ויקיליקס: נשיא סודן גנב 9 מיליארד דולר
בדרפור מתו מאות אלפים כתוצאה מהקרבות, ומיליונים נוספים ברחו למחנות פליטים - רובם בשטח סודן - שם הם נמצאים בחסות הרשויות בחרטום, סובלים מתנאים קשים במיוחד,
ומפחדים לחזור לאדמות בהן חיו שבטיהם במשך מאות שנים.
לקראת ההצבעה במשאל העם בשבוע הבא, שיגרו הצפון והדרום כוחות מתוגברים לאזור הגבול ביניהם, לאחר שדאגו בשנים האחרונות להצטיידות מסיבית בכלי נשק. הממשל בחרטום, מחוזק בכסף סיני בעבור הנפט שלו, רכש כמויות גדולות של משוריינים, וגם הממשל האוטונומי-למחצה בג'ובה, הבירה הזמנית, עסק ברכש מתחת לפני השטח של טנקים וכלי נשק.
במצב העניינים, כל סכסוך בין שבטים ערביים (הקשורים לצפון) לשבטים אפריקניים (הקשורים לדרום) באחת מהעיירות הרבות שעל הגבול העצום, יכול לגרום להתחדשותה של הלחימה. וכך, ייתכן כי במקום לחזור ולקלוט את הפליטים שברחו מדרום סודן, תוביל ההכרזה על עצמאות קרובה דווקא לגל פליטים חדש.
לפנייה לכתב/ת 
