אני יודע כמה רזית בקיץ האחרון

במשך לא מעט שנים, תוכניות הריאליטי ב-MTV - גם אלה שהתהדרו בתואר "דוקו-ריאליטי" - נחשבו ללא פחות מתת-רמה: "העולם האמיתי" - האחות הגדולה של "האח הגדול", "חוף ג'רזי" המצליחה, תוכניות הדוקו שליוו את ג'סיקה סימפסון, בריטני ספירס וכוכבות אחרות - כולן, אותנטיות יותר ואותנטיות פחות, היו טראש של ממש.

אבל משהו קורה בערוץ המוזיקה העולמי, שכבר מזמן אינו ערוץ ריאליטי. לצד "מדריך וייס להכל" האיכותית והמרתקת שעלתה לאחרונה לשידור ותוכניות דוקומנטריות על בנות נוער הריוניות ואחרות, נוספה לאחרונה ללוח שידורי הערוץ בארצות הברית עוד תוכנית דוקומנטרית אמיתית. הפעם מדובר ב-"I Used To Be Fat" ("פעם הייתי שמנ/ה"), תוכנית המתעדת את חייהם של צעירים גדולי ממדים, בדרך להרזייה המיוחלת.

צפו בפרומו ל-"I Used To Be Fat" מבית MTV

כל פרק בסדרה החדשה מוקדש לצעיר או צעירה, המתעדים את עצמם בצורה כנה ומרגשת, נלחמים במשקל במשך תקופה מוגדרת מראש, שאורכה נקבע על פי מצבם בתחילת הצילומים. 

הפרק הראשון של "I Used To Be Fat" הוקדש לגבריאלה, בוגרת תיכון בת 18 שבאמצעות מאמנת כושר אישית ואמא מעצבנת במיוחד, אליה עוד נגיע בהמשך, הציבה לעצמה מטרה: להגיע לקולג' כשהיא רזה, הרבה יותר רזה. כמה יותר? בתחילת הצילומים שקלה 115 קילו. היעד: 50 קילו פחות. אפשרי? אולי. לא נעשה כאן ספוילר, רק נאמר שהמאבק של גבריאלה לא היה פשוט כלל וכלל.

"I Used To Be Fat". רוצה לרזות באמת (צילום: MTV International)

אתם מרימים עכשיו גבה, אולי אפילו שתיים. 115 קילו? הרי בעונות השונות של "לרדת בגדול" כבר ראינו כאלה שנשקו ל-200 קילו, הרי-אדם מבעיתים נטולי חולצה, מקרים כמעט אבודים שבעזרת המאמנים וציפי שביט הצליחו להינצל מגורלם שכמעט נקבע מראש. אבל בכך בדיוק קסמה של "פעם הייתי שמנ/ה".

השכנה השמנה ממול

התוכנית החדשה לא מתיימרת להציג מקרים קיצוניים, פריק-שואוז של ריאליטי עם קפלי שומן משתפלים. התוכנית הזו, במסגרת היצמדותה למציאות, מציגה מקרים של "השכן ממול" או "השכנה ממול", הבחורה שסובלת מהטרדות כל חייה בשל משקלה העודף, לא זו ששכניה חוששים שתמות יום אחד מעודף משקל.

גבריאלה לפני ואחרי. לא בזכות האמא

וכך, בוידויים מצולמים אינטימיים, מציגה גבריאלה בצעד אמיץ את גופה, אומרת שמאז כיתה י' היא סובלת מכינויי גנאי ומשתפת את הצופים באי יכולתה לראות במטבח חבילת עוגיות או שקית חטיף כזה או אחר בלי לקחת אותן.

ברקע, במקרה שלה, נמצאת האמא. ביץ' שטוענת שמשך שנים ניסתה לעודד את גבריאלה לרזות, ללא הצלחה. וזה לא מפתיע: עם כלבה קונטרול פריק כזו, תסלחו לי, שלא מוציאה מהבית חטיפים משמינים אלא משחקת ב"בואו נחביא אותם מגבריאלה ונראה אם היא תצליח למצוא אותם ולאכול אותם בכל זאת", לא רק שלא עודדה את בתה לרזות, אלא אולי אפילו היתה צריכה הסתכלות של רשויות החוק.

את התמונה המלאה במקרה של גבריאלה ושל האחרים שיתועדו בהמשך, משלימה קייטי, מאמנת כושר, שבאמצעות תוכנית אימונים מיוחדת לצעירים מנסה להוביל את גבריאלה אל המטרה שלה, ב-111 הימים בהם היא מתועדת - מסוף התיכון ועד תחילת שנת הלימודים בקולג'. תוכנית האימונים הקשה כוללת ריצות, משקולות, קירות טיפוס ושלל פעילויות שאפשר לעשות לבד בבית, או בגינה הקרובה למקום מגוריכם.

הקסם, אם כן, של "I Used To Be Fat", טמון במצולמים שנבחרו לפרויקט ובקירבה למציאות. לא עוד קריאות "יא אללה איזה שמן" בזמן צפייה ב"לרדת בגדול",

בשבוע שעבר (ד') סופר בתוכנית סיפורה של מרסי, גם היא בת 18, גם היא סובלת מגיל צעיר מכינויים כמו "לוויתן", "היפופוטם" ו-"Fat-Ass". גם היא לא שוקלת לפני הדיאטה 250 קילו. אלא היא פשוט בחורה רחבה שבאמצעות כוח רצון תצליח ככל הנראה לעבור מהפך פיזי ולהגיע למטרה: לא להלהיב את הצופים והצופות בפריק-שואו מהלך, אלא לעודד אותם שגם הם יכולים לרדת בענק, אבל בלי ה"בגדול". את ה"בגדול", שישמרו לריאליטי.