העלאת שכר המינימום נחוצה חברתית
אין בהעלאת שכר המינימום בשורה חברתית, אך ללא ספק זהו איתות ראשון לבגרות של המנהיגות הכלכלית. דעה
ההסכמה להעלאת שכר המינימום מ-3,850 שקל ל-4,300 שקל נראית צודקת והגיונית בהיבטים רבים. ההיבט הראשון והחשוב הוא החברתי. קיים בחברה הישראלית מתח מתגבר בין ציבור שאין לו שכר מינימלי לכאלה שיש להם כל שיחשקו.
הפערים החברתיים גדולים ותוספת של 500 שקל לא תצמצם אותם מהותית, אך תצנן במעט מתחים חברתיים. מדובר בצעד חברתי נכון שהוא איתות חיובי. צריך לזכור שמדובר ב-500 שקל בשתי פעימות של 250 שקל במשך שנתיים - וזו לכל הדעות תוספת צנועה ולא בשורה כלכלית.
התחושה בקרב המעסיקים הייתה תמיד שחובה לנהוג בזהירות בכל הקשור לתוספות שכר. בדומה לזהירות של קיפוד בעת קיום יחסי מין. הפעם נהגו המעסיקים בחוכמה והסכימו לתוספת מתונה, ללא זעקות השבר המקובלות מהעבר.
מצד שני קיימת סכנה שתתעורר תחושה בקרב ארגוני העובדים שהנה הסתיימו שנות הרזון בשכר. הארגונים אף עשויים לפתח אמונה שיש בישראל ממשלה ניתנת ללחץ, וזו יכולה לגרום בעתיד לתגובת שרשרת של שביתות ולחצים בשירותים רגישים. עד היום ציבור העובדים נהג באופן מתון ורציונלי יחסית, ומבחן המעסיקים וארגוני העובדים הוא לשמור על איזון חשוב זה.
הבנות בין נתניהו לעיני וברוש
עופר עיני משדר לציבור הרחב שהוא מנהיג עובדים אמיתי ואידיאולוגי. עיני מבין שעליו להתפשר ושהוא אינו שש אלי קרב. עיני משיג הישגים יפים בנועם ולא בתרועות מלחמה ואיומים. עיני אינו סוציאליסט- הוא פרגמטיסט וככזה הצליח להוביל את ההסתדרות להישגים מרשימים. שותפותו הארוכה עם שרגא ברוש מלמדת על רצון לקדם נושאים בהבנות ולא בכוח למרות שלצמד יש כוח לחולל משברים בשוק.
עיני השכיל לתמרן בין הדאגה לועדים החזקים במשק שמהווים משקל כבד בהסתדרות לבין החלשים שחייבים תמיכה על מנת לשרוד. הצלחתו באה לידי ביטוי ברצון להימנע ממהומה פנימית מיותרת בחברה הישראלית באמצעות הגעה להבנה על העלאת שכר המינימום.
העלאת שכר המינימום אמורה לסייע גם לאוצר שיוכל להראות גמישות ונכונות כלפי השכבות החלשות, ומכאן ואילך להציג יותר נוקשות בעמדותיו כלפי דרישות שכר אחרות בעתיד. עיני נהנה משת"פ והערכה מצד נתניהו. בעקבות כך גם שר האוצר שטייניץ מבין שכדאי להגיע להבנות עם עיני.
מערכת שכר ריכוזית
מערכת השכר בישראל ריכוזית ולכן קשה להיכנע לדרישות גם אם הן צודקות בלי לחשוש מתגובת שרשרת. דווקא כיום קיימת הידברות טובה מבעבר בין האוצר להסתדרות והמעסיקים. דבר שמקטין את החשש מתגובות שרשרת כבעבר.
טוב יעשו כל הגורמים המעורבים אם ישכילו לא לחצות את גבול ההיגיון הכלכלי ולהתחיל לזוז בפסיעות מדודות כלפי שביל הזהב. ההצעה הנוכחית של 500 שקל בשתי פעימות היא כאמור תזוזה איטית חיובית שמעידה על מנהיגות במשק.
במערכת היחסים העדינה והשברירית של השנתיים האחרונות ההידברות ברוכה. כמו גם הורדת הטונים המאיימים של איומים בפגיעה בשגרת החיים האזרחית באמצעות שביתות.
בואו נקווה שגם הצעדים הבאים בתחום השכר שיגיעו בהדרגה יהיו סבירים ומקובלים, ללא רעשים ותופי מלחמה. ייתכן שהעלאת שכר המינימום היא האיתות הראשון לבגרות של המנהיגות הכלכלית.
לפנייה לכתב/ת 
