המבקר: תיקים שוכבים בפרקליטות 7 שנים
בדו"ח מיוחד שפרסם מבקר המדינה הוא מתריע כי באלפי תיקים לא התקבלה החלטה במשך שנים. לדבריו, "תוכנית החיסול" של הפרקליטות השיגה תוצאה הפוכה. הפרקליטות בתגובה: הדו"ח לא רלוונטי
בצל סיום שביתת הפרקליטים, שנמשכה יותר מחודש, מפרסם היום (ב') מבקר המדינה דו"ח על הסחבת בפרקליטות. מהדו"ח עולה בין היתר כי באלפי תיקים לא התקבלה החלטה אם להגיש כתב אישום נגד החשוד או לחלופין לסגור את התיק, במשך שנתיים או יותר. כמה עשרות תיקים ממתינים יותר משבע שנים בפרקליטות. בין התיקים גם כאלו המתייחסים לאנשי ציבור.
בנובמבר 2002 דנה ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בהמשך טיפול המשטרה והפרקליטות בתיקי חקירה. במועד זה המתינו כ-8,800 תיקים בהם היתה צריכה להיעשות בדיקה נוספת, לטיפול הפרקליטות. היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, ביקש מפרקליטת המדינה דאז עדנה ארבל, לקבוע נוהל לטיפול בתיקים אלו. יותר משמונה שנים חלפו מאז, ארבל ורובינשטיין מכהנים כשופטים בבית המשפט העליון, אך המבקר מצא כי עדיין לא נקבע נוהל.
בדו"ח המיוחד, כתב המבקר, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, כי בין ינואר 2004 לספטמבר 2008 שלחה המשטרה לפרקליטות 192 אלף תיקי חקירה, ונפתחו בעניינם כ-142 אלף תיקי פרקליטות פליליים. מהנתונים עולה, כי מתוכם נסגרו 113 אלף בלי שהוגשו כתבי אישום, בכ-17 אלף הוגשו כתבי אישום ואילו ב-12 אלף התיקים האחרים לא התקבלו החלטות. שני שלישים מהתיקים בהם לא התקבלו החלטות, הם תיקים הממתינים לברור דין.
| מחוז | מספר התיקים שהמתינו להשלמה בדצמבר 2004 | מספר התיקים שהמתינו להשלמה בספטמבר 2008 |
| דרום | 631 | 654 |
| ירושלים | 1,329 | 2,785 |
| ת"א | 2,710 | 1,519 |
| מרכז | 1,038 | 1,091 |
| חיפה | 830 | 942 |
| צפון | 676 | 786 |
| מיסוי וכלכלה | 78 | 205 |
למה התוצאה היתה הפוכה? המבקר מצא בין היתר כי התקנים שיועדו לטיפול בתיקים המעוכבים הוקצו למחוזות בלי שהובא בחשבון מספר הפרקליטים ביחס לתיקים. פרקליטי המדינה לא דרשו מפרקליטי המחוזות תוכניות עבודה מפורטות וגם כמה פרקליטים הוזזו לעבודה השוטפת ובין היתר הם הופיעו בבתי משפט.
מהטבלה מתברר כי בעוד שבמחוז תל-אביב ירד מספר התיקים הממתינים באופן דרמטי, זינק המספר במחוז ירושלים ובפרקליטות מיסוי וכלכלה. ביתר האזורים חלה עלייה מתונה יותר במספר התיקים.
35% מהתיקים המעוכבים בשנת 2008 היו במחוז ירושלים. המבקר מצא כי ממסמכי הפרקליטות עולה כי אף שפרקליטות המדינה היתה ערה לעובדה זו, היא לא בדקה את הסיבות לכך שכשליש מתיקים אלו נמצאים במחוז אחד.
תיקים חמורים נסגרו: "חלף זמן רב"
המבקר גם בדק מדוע לא התקבלה הכרעה לגבי אישום או סגירת תיק ב-207 תיקים, שנפתחו לפני שנת 2006. הוא מצא כי 79% מהם כלל לא טופלו תקופה ממושכת. מדובר בין היתר בתיקים שעסקו בעבירות חמורות מאוד כמו רצח, הריגה, אלימות במשפחה, עבירות מין, הונאה, מרמה, הפרת אמונים ועוד. ההחלטה לסגור כמה מהתיקים הושפעה בסופו של דבר בין היתר מהעובדה שחלף זמן רב ממועד פתיחת התיק בפרקליטות ועד מועד קבלת ההחלטה.
בתוכנית הפרקליטות נקבע גם משך זמן לטיפול בכל תיק. התיקים חולקו לקטגוריות קושי, ברמות של בין 1 ל-6. טיפול בתיק בדרגה 1 מצריך קצת יותר מיום עבודה ואילו תיק בדרגה 6 מצריך לא פחות מ-39 ימי עבודה. אבל בביקורת נמצא כי הפרקליטות לא ביצעה רישום של דרגת הקושי של התיקים, כך שניתן יהיה לעקוב אחר מורכבותם ולבצע מעקב בנושא, כפי שהתחייבה בתחילת התוכנית.
לינדנשטראוס כתב כי הוא רואה בחומרה את העובדה שחלה התמהמהות ניכרת במסגרת הטיפול בתיקים שנפתחו שעוסקים בעבירות חמורות, מפני שהדבר גורם לעיכוב ועינוי דין. הוא הוסיף כי השיהוי הרב עלול ליצור קושי באיתור עדים ונאשמים, וביצוע השלמות חקירה זמן רב לאחר האירועים מקשה גם את קבלת ההחלטות בתיקים. המבקר כתב עוד, כי הדבר גורם גם לפגיעה חמורה בהרתעה, ועקב כך יורדים לטמיון המשאבים הרבים שהשקיעו בתיקים אלה גורמי החקירה. בנוסף כתב המבקר כי העיכוב גורם לעתים לבית המשפט לא לגזור עונש מאסר על הנאשם.
היועצים המשפטיים לא אכפו ההנחיות
המבקר גם מתח ביקורת על היועצים המשפטיים לממשלה באותן תקופות, אליקים רובינשטיין ומני מזוז. הוא כתב כי השניים לא אכפו את ההנחיות ולא דרשו דיווח פרטני מפרקליטי המדינה על תיקים שלא הוגשו נגד המעורבים בעניינם כתבי אישום. פרקליטי המדינה באותה תקופה לא אכפו, לפי המבקר, את ההנחייה לפיה עליהם לכתוב בדיווחיהם את הטעם לעיכוב ואת המועד המשוער להגשת כתב האישום.בין היתר נמצא בבדיקה אקראית תיקים שנרשמו במערכת הממוחשבת כמה פעמים ותיקים שנרשמו שלא לפי הוראת הרישום האחיד. עוד התברר כי תיקים במחוז דרום מהשנים 1996-2005, שהוגדרו כתיקים פתוחים, לא אותרו על-ידי עובדי הפרקליטות.
בנוסף כתב המבקר, כי לפי ההנחיות של היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה יש לתת עדיפות לתיקים העוסקים בחשודים שהם נבחרי ציבור. בביקורת נמצאו תיקים שהמתינו שנתיים ושלוש שנים לקבלת החלטה, אף שהומלץ להעמיד לדין את נבחרי הציבור או מנגד לסגור את התיק נגדם.
המבקר כתב כי יש לתת עדיפות לנבחרי ציבור. ליברמן (צילום: גיל יוחנן)
בסיכום הפרק כתב המבקר כי אם הפרקליטים יידרשו לדווח על התקדמות הטיפול בתיקים ולנמק מדוע מתעכב הטיפול בתיקים שונים, יהיה בכך כדי להגביר את ערנותם לנושא התיקים המעוכבים ולהביא לכך שהם ייתנו עדיפות לטיפול בהם. הוא הוסיף, כי היעדר בקרה שוטפת במהלך ביצוע התוכנית והיעדר בקרות של פרקליט המדינה על יישומה הביאו להחמצת האפשרות לתקן את הליקויים במהלך הביצוע ופגמו בסיכויי הצלחת התוכנית.
הפרקליטות: הדו"ח לא רלוונטי
מהפרקליטות נמסר בתגובה לדו"ח המבקר, כי "הדו"ח, שעל הכנתו יש לברך, עוסק בתהליכי עבודה מלפני שנים.
במהלך השנים
שמאז המועד אליו מתייחס הדו"ח, חל שיפור דרמטי במצב הטיפול בתיקים הפליליים, וזאת בעקבות מבצעים מרוכזים שבוצעו בפרקליטות. לפיכך, הביקורת עוסקת במצב שהיה קיים בתאריך שאינו עוד רלוונטי כיום".
עוד נמסר כי "השיפור המשמעותי בתחום זה מתבטא הן בהקטנה משמעותית של מספר התיקים שבהכנה, ומה שחשוב לאין ערוך הוא כי הפרקליטות קיצרה לכדי מחצית ופחות מכך את משכי הזמן מאז הגעת התיקים לטיפול ועד קבלת ההחלטות בהם. להישגים מרשימים אלה הגיעה הפרקליטות לאחרונה למרות שעומסי עבודה במונחים מספריים, עלו ללא הכר בשנים האחרונות, כשם שהדבר מתבטא גם במורכבות התיקים והמשפטים שמנהלת הפרקליטות".
פרקליט מחוז ירושלים, עו"ד אלי אברבנל, הוסיף ש"קיצור משך זמן התיקים עומד בראש סדר העדיפויות של הפרקליטות. בעבר נכון היה לומר על הפרקליטות במידה רבה כי תיקים מעלים אבק על המדפים ולבסוף אינם מוגשים בחלוף ארבע, חמש או שש שנים, אולם התופעה הזאת אינה קיימת כיום.
"מרבית התיקים מגיעים להכרעה בתוך שנה אחת ומיעוטם במשך זמן נוסף", אמר אברבנאל. "על פי ממצאי המבקר, בספטמבר 2008 היו בפרקליטות מחוז ירושלים 2,785 תיקי הכנה שטרם טופלו וכיום (לפני השביתה), עומד מספרם על 1,498, זהו שיפור עצום".
לפנייה לכתב/ת 
