עלייה של 16.7% בביטחון החברתי ב-2010
מדד טאוב השנתי מצביע על זינוק מפתיע בתחושת הביטחון החברתי של הישראלים. חלוקה לאוכלוסיות חושפת פערים עמוקים בין יהודים לערבים. 46% מערביי ישראל דיווחו כי הם מתקשים לעמוד בצורכי הקיום הבסיסי, לעומת 22% מהיהודים
במהלך שנת 2010 חל גידול מפתיע של 16.7% בתחושת הביטחון החברתי של הישראלים – כך עולה מנתוני מדד טאוב השנתי שמתפרסמים היום. 46% מערביי ישראל דיווחו כי הם מתקשים לעמוד בצורכי הקיום הבסיסיים, לעומת 22% בקרב היהודים. כמו כן, מהנתונים עולה כי לחרדים תחושת ביטחון חברתי גבוהה משל האקדמאים ודומה לבעלי הכנסה ממוצעת.
מדד טאוב לביטחון חברתי עוקב אחרי תחושת הביטחון החברתי של הציבור זה עשור. המדד מבוסס על שאלות הנוגעות לשינויים ברמת החיים, חשיפה לאלימות, ביטחון כלכלי בסיסי וחשש מפני אבטלה. הוא נע בטווח שבין 0 ל-100 נקודות, שהן המצב האופטימלי.
המדד, המתבסס על הסקר החברתי שעורך מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית, מתקרב עם סוף שנת 2010 לשיא של 66 נקודות, המדד הגבוה ביותר מאז הוחל במדידתו ב-2001. השנה נרשמה תפנית חדה, ומגמת הירידה במדד בשלוש השנים האחרונות התחלפה בגידול של כ-17%.
ממרכז טאוב מוסרים כי החלוקה של האוכלוסייה לפי רמות הכנסה מגלה הבדלים ברורים יחד עם דמיון בין קווי המגמה של המדד. מצד אחד, קווי המגמה של המדד מדורגים זה מעל זה וחושפים את הפער בתחושת הרווחה בין הקבוצות ברמות ההכנסה השונות.
ומצד שני, הפערים בין קווי המגמה של הקבוצות השונות יציבים והעלייה במדד מאז 2003 חלה אצל כל קבוצות ההכנסה. דווקא ב-2010 נצפו ההבדלים הגדולים ביותר בשינויי המדד בין הקבוצות.
שכר מסייע לביטחון יותר מהשכלה
העלייה המתונה ביותר התרחשה אצל בעלי ההכנסות הגבוהות בהרבה מהממוצע, אם כי המדד שלהם עדיין הגבוה ביותר והוא הגיע השנה לשיא של 74.4 נקודות, לעומת 72.6 ב-2009.
המדד של קבוצת בעלי ההכנסות הגבוהות מעט מן הממוצע, מטפס השנה ל-72 נקודות לעומת 61 בשנה הקודמת (גידול של 18% אחוז). הממצאים רומזים על כך שהתופעה של שחיקת מעמד הביניים לא באה לידי ביטוי בשנה האחרונה ככל שמדובר בתחושות של אותו הציבור.
המדד של בעלי הכנסות הנמוכות מאוד עלה ל-56 נקודות, לאחר יציבות של כמה שנים ברמה של 49-47 נקודות. גם הפער בין הקבוצות מצטמצם לעומת שנת 2009, מ-25 ל-18 נקודות.
במרכז טאוב מדגישים כי ההבדלים ברמת ההשכלה אינם מגלים פערים גדולים בתחושת הביטחון החברתי כמו הבדלים ברמת ההכנסה. כך לדוגמא מדד האקדמאים עומד על 67 נקודות, מדד בעלי ההשכלה על-תיכונית ותיכונית – 65 נקודות ומדד בעלי השכלה נמוכה יותר – 60 נקודות. מעניין לציין, כי המדד של האקדמאים גבוה במעט מהממוצע הכללי של האוכלוסייה – 65.6.
תחשת הביטחון של החרדים מתחזקת
מעניין במיוחד הוא המדד של ערביי ישראל, שלמרות העלייה המשמעותית עדיין עומד על 61 נקודות. מצוקתה של האוכלוסייה הערבית בישראל בלטה במיוחד בתשובות לשאלות הסקר על רמת החיים: שיעור המתקשים לעמוד בצורכי הקיום הבסיסיים גבוה במיוחד בקרב ערביי ישראל – מדובר בכמעט מחציתם (46 אחוז).
גם החשש של ציבור זה מפני האפשרות שייקלעו למצוקה גבוה (19% מערביי ישראל לעומת 10% מהיהודים הביעו חשש במידה רבה מאוד ורבה ו-%22 לעומת %16, בהתאמה, הביעו חשש במידה מסוימת). ועוד: 15% מהערבים לעומת 6% מהיהודים סבורים שתחול הרעה במצבם הכלכלי בשנה הקרובה.
מדד המגזר החרדי הגיע ל-68 נקודות, גבוה לעומת השנים הקודמות וגבוה מהממוצע הארצי. הממצאים מעניינים במיוחד לאור העובדה שנוטים לשייך את החרדים לקבוצות החלשות מבחינה חברתית-כלכלית, אולם בסקר של מרכז טאוב, החרדים לא העידו על עצמם כמי שמתקשים לעמוד בצורכי הקיום או חשים שמצבם הורע בשנים האחרונות.
גם החשש שלהם מפני האפשרות שייקלעו למצוקה נמוך יחסית והם מתגלים כאופטימיים ביותר מבין כל הקבוצות בחברה בציפייה שיחול שיפור. היות שהסקר נועד לשקף את התחושה הסובייקטיבית, ייתכן שההבדלים בין מגזרי החברה נובעים מהגדרות שונות של צורכי קיום בסיסיים או ממערכת ערכית המייחסת פחות חשיבות למשתנים שנבדקו.
אך גם ייתכן שהאוכלוסייה החרדית נהנית ממקורות הכנסה נוספים – בין אם מעבודה ובין אם אחרים – המשפיעים על תחושת הביטחון החברתי-כלכלי שלה.
העולים מחבר העמים לשעבר מיוצגים על ידי מדד נמוך יחסית – 61 נקודות. אמנם גם המדד לקבוצה זו מציג עלייה לעומת השנה שעברה אך הוא נמוך בהרבה מן הממוצע. קבוצה זו מעידה על עצמה שרמת חייה בלתי מספקת ובלתי משביעת רצון (שיעור המדווחים על קשיים גבוה יחסית) ואינה מגלה אופטימיות לגבי העתיד.
לפנייה לכתב/ת 
