דריכות לפני מסקנות ששינסקי – מי ייהנה מהגז?
הוועדה לבחינת תמלוגי הגז והנפט תפרסם ב-17:00 – שידור חי ב-ynet – את מסקנותיה הסופיות שיועברו להכרעה סופית של הממשלה והכנסת. ההכרעות שעל הכף: גובה התמלוגים, גובה ההיטל, הנחות המס וסוגיית ההחרגה. מה זה אומר? מדריך
בשעה 17:00 לפנות ערב (ב') תגיש הוועדה לבחינת המדיניות הפיזיקאלית בענף הגז והנפט בישראל, שזכתה לכינוי ועדת ששינסקי על שם העומד בראשה (פרופ' איתן ששינסקי), את מסקנותיה הסופיות. חשוב לציין כי מדובר בהמלצות ועדה בלבד והעניינים בהם עסקו ששינסקי ועמיתיו יידרשו להכרעה סופית של הממשלה והכנסת.
תקופת פעילותה של ועדה זו הייתה סוערת - רצופה ויכוחים, איומי פרישה מצד נציגי משרד התשתיות, עימות מסוקר בין שר התשתיות לשר האוצר שמינה את הוועדה וקמפיין ממומן היטב של היזמים הפרטיים כנגד מסקנות הוועדה, שכלל גם התקפה אישית על העומד בראשה.
מיסוי הגז
10 מיליארד בשנה על כף המאזניים
תני גולדשטיין
לפי שיטת המיסוי הנוכחית, ייכנסו לקופת המדינה מהגז 80 מיליון שקל בשנה ב-2013 ועד כ-4 מיליארד בעוד 20 שנה. אם מסקנות ששינסקי ייושמו, הרווח למדינה יגדל עד לכ-13-9 מיליארד שקל בשנה. האנליסט גיל בשן: "שער הדולר מסכן את הכסף, וגם זה תלוי בששינסקי: מיסוי גבוה יקטין את הסיכון"
ועדת ששינסקי נדרשה לארבע סוגיות עיקריות: הראשונה, האם גובה התמלוגים שגובה המדינה מהחברות הפרטיות המפיקות גז עומד על שיעור נכון והוגן? סוגיה שנייה הייתה גובה ההיטל שמשלמות החברות הפרטיות למדינה, שאלה נוספת, שהפכה לעיקר המחלוקת בין היזמים לוועדה היא שאלת הטבות המס שלהן זוכות החברות ולבסוף נדרשה הוועדה לחוות דעתה בנוגע למאגרים השונים ולשאלה האם יש להתייחס לכל מאגר באופן שונה.
ממסקנות הביניים של הוועדה, ומראיון בודד שהעניק השבוע העומד בראשה לעיתון הניו יורק טיימס, עולה התמונה הבאה: מדינת ישראל לא תעלה את גובה התמלוגים שהיא גובה ממחפשי ומפיקי הגז מול חופיה. היטל זה יישאר על שיעור של 12.5% מהרווחים.
שורה של הטבות מול רשויות המס
מפיקי הגז ישלמו למדינה מסים לפי השיטה הבאה: הכנסות החברות ידווחו למדינה ומהן ינוכו ההוצאות השוטפות וההיטלים והתמלוגים ששולמו בשנים קודמות. לאחר שיוותר רווח, יינתן ליזמים פטור מתשלום היטלים עד לשלב שבו יחזירו לעצמם 150% מההשקעה הראשונית שהשקיעו בחיפוש ובהפקה.
לאחר מכן, יתחילו היזמים לשלם היטל בגובה של 20% מהרווחים וגובה ההיטל יעלה בהדרגה עד שיגיע לשיעור של כ-60% לאחר שיחזירו לעצמם 230% מההשקעה הראשונית. בפועל, יתחילו היזמים לשלם היטל לאחר כ-8 שנים של הפקת גז ומכירתו.
אסדת הקידוח לוויתן
בשורה נוספת ממסקנות ועדת ששינסקי שייכת לתחום הטבות המס שמהן נהנים היזמים. מחפשי ומפיקי הגז והנפט בישראל נהנים משורה של הטבות מול רשויות המס, שהמרכזיות ביניהן הן: ניכוי האזילה, פטור ממכס והיטל ייבוא על רכישת ציוד לחיפוש והפקה, הכרה מלאה בהוצאות על רכישת קרקע והכרה בהפסדי הון הנובעים מנטישת אתר שהתגלה כלא רווחי.
על פי ההערכות, ועדת ששינסקי תמליץ למדינה לבטל את ההטבה הנקראת "ניכוי האזילה". הטבה זו מאפשרת ליזם לקבל פטור ממס על הגז והנפט שאזל מהמאגר לאחר שהופק. היזם יכול לנכות מרווחיו 27.5% מהברוטו או לחשב את דילול המאגר על ידי הכפלה של כמות החומר שהופק במחיר מתואם ליחידה – מה שיותר רווחי עבורו.
ההבדל בין לוויתן לתמר
במקור, אמור ניכוי האזילה לשקף את הירידה בערך המאגר לאורך השנים ולתת מענה למאפיין ייחודי של ענף מקורות האנרגיה שהוא ירידה מתמשכת בערכו של הנכס עם השנים. לטענת חברי ועדת ששינסקי מדובר בהטבת מס בלתי מוצדקת שכן החומר במאגר לא שייך ליזם – כי אם למדינה.
הכפפות ירדו
ששינסקי על שותפויות הגז: מיידוף היה גאה בהן
סיון איזסקו, "כלכליסט"
יו"ר הוועדה הגן על המלצות הוועדה: "למעשה, חברות הנפט לא שילמו למדינה דבר, מדובר בהונאת פונזי של ממש"
עם זאת, פרויקט "לווייתן" לא יזכה להקלות, שכן פוטנציאל הרווח שלו נתגלה רק לפני כשבוע, לאחר שנודע כבר לאן נוטות מסקנות הוועדה. חשוב לציין כי על פי הערכות מדעיות, שווי הגז ש"לווייתן" הוא כפול כמעט משווי הגז ב"תמר" ועומד על סכום של כ-50 מיליארד דולר.
ראש הממשלה ושר האוצר - מסכימים בנוגע לסוגייה?
היזמים שמפיקים גז מול חופי ישראל כבר הגישו את הסתייגויותיהם ממסקנות הביניים של הוועדה. לטענתם, פגיעה בסטטוס קוו בתחום זה מהווה נסיגה בלתי מוסרית של המדינה מההסכמים עימם, שכן כאשר נקבעו הטבות המס, רק מעטים האמינו שניתן להפיק אוצרות טבע יקרי ערך בתחומי ישראל. עתה, משנטלו היזמים את הסיכון והוכיחו כי ניתן להפיק גז בכמויות מסחריות – משנה המדינה את הכללים ופוגעת ברווחיהם.
כסף גדול
השווי המוערך של הגז בלוויתן – 45 מיליארד דולר
תני גולדשטיין
זה רשמי: תגלית הגז הגדולה ביותר בעולם בעשור האחרון - 140 קילומטרים צפון מערבית לחופי חיפה
שנית, היזמים טוענים כי העלאת ההיטל וביטול הטבת "ניכוי האזילה" ירתיעו חברות בינלאומיות מלהשקיע בפיתוח מאגרי הגז בישראל. החברה הבינלאומית הפעילה כרגע בתחום זה, נובל אנרג'י, שותפה למאבק במסקנות הועדה ואף ניסתה להפעיל לחץ דיפלומטי דרך שגרירות ארה"ב כדי להטות את המסקנות לטובתה.
עדיין יהיה שווה להשקיע בישראל?
בוועדת ששינסקי דוחים את הטענות על כך שהמדינה מתנערת מהסכמי עבר מפני שהסכמים אלה נקבעו בתקופה שבה מס החברות בישראל עמד על שיעור של 50%. מאז ירד מס החברות לגובה של 25% ולכן שיטת המיסוי הנוכחית מותירה למעשה את המדינה כמעט ללא רווחים מהפקת הגז.
באשר לטענות על פגיעה במשק הישראלי, טוענים בוועדה כי גובה התמלוגים וגובה ההיטלים שהיא מציעה דומים למקובל בכל המדינות המפותחות. בראיון לניו יורק טיימס, טען ששינסקי כי במדינות החברות בארגון ה-OECD עומד גובה ההיטלים על ממוצע של 62%, נמוך מזה שמציע הוועדה.
ששינסקי גם ציין בהזדמנויות שונות כי גובה ההיטל שמשלמת EMG לממשלת מצרים עומד על 75% ולכן אין בסיס לטענה כי העלאת ההיטלים בישראל פוגעת ביכולתן של המפיקות כאן להתחרות בגז שמגיע ממצרים.
וול סטריט ג'ורנל
מאגר לוויתן - שינוי גיאופוליטי
ynet
העיתון היוקרתי מעריך כי הממצאים בקידוח לווייתן "עשויים לשנות את המאזן הגיאופוליטי במזרח התיכון ולהעניק ישראל יתרון כלכלי על אויבותיה". על ועדת ששינסקי נכתב: "לישראל מחלוקת דיפלומטית עם ארה"ב, המתנגדת לגביית מסים"
עדכון ההיטלים צפוי להעלות את שיעור הרווחים שתפיק המדינה מהגז הטבעי שבמאגרי הים התיכון. אך האמירה העקרונית שתצא היום מבניין משרד האוצר בירושלים כרוכה דווקא בנימוק לביטול הטבת המס הקרויה "ניכוי האזילה".
חברי ועדת ששינסקי מבקשים לבטל את הטבת המס הזו בנימוק פשוט: מכיוון שהגז שבמאגרים שייך לאזרחי מדינת ישראל והיזמים הפרטיים רק מחפשים אחריו ומפיקים אותו – לא ניתן לטעון שכאשר המאגר מידלדל, יורד ערכו של הנכס שמצוי בידי היזמים.
המאגר והגז שמצוי בו, טוענים חברי הוועדה, פשוט לא שייכים ליזמים - הם שייכים למדינה ולאזרחיה. יזם הפרטי המפתח את אוצרות המדינה אינו שקול לסוחר הרוכש סחורה ומגלגל אותה הלאה אל הצרכן. אותו יזם מחפש אחר אוצרות הטבע, מפיק אותם ומכר אותם אך הם אינם שלו.
לפנייה לכתב/ת 
איתן ששינסקי ושר האוצר שטייניץ
צילום: נועם מושקוביץ'
המשקיע יצחק תשובה
צילום: גיל יוחנן
מומלצים
