הלילה ומחר: מטר מטאורים וליקוי חמה חלקי
ביממה הקרובה לא כדאי להוריד את העיניים מהשמים: הלילה יראה מטר מטאורים מרשים בקצב של 120 מטאורים בשעה, ומחר בשעות הבוקר יערך ליקוי חמה חלקי. צפייה מהנה!
מטר המטאורים שיתרחש הלילה הוא מטר הקוואדרנטידים: מטר זה הוא אחד המטרות העשירים והקצב שלו עשוי להגיע לכ-120 מטאורים בשעה. מקור המטר הוא בקבוצת כוכבים שאינה קיימת יותר ושמה – קואדרנס-מוראליס, שפירושה – מד הזווית שעל הקיר.
קבוצה זו נוצרה לכבוד אחד מהמכשירים האסטרונומיים ששימשו את האסטרונום טיכו ברהה בעבודתו בדנמרק בשלהי המאה ה-16. כיום קבוצת הכוכבים אינה קיימת יותר והיא סופחה לקבוצות הכוכבים רועה הדובים, דרקון והדובה הגדולה (לזיהוי קבוצות הכוכבים אפשר להיעזר במפת הקבוצה ובמפת כוכבים מסתובבת המראה את מיקומן של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה).
המטר השנה עשוי להיות מטר טוב כיוון שהירח, המצוי ממש לפני המולד ולקראת ליקוי החמה, לא יפריע באורו למטר. תורמת לכך גם העובדה שעבור הצופה בישראל מקור המטר הוא צפוני ולכן ייראה משקיעת החמה ועד זריחתה מעל האופק הצפוני.
כאמור, הקצב הצפוי עשוי להגיע לכ-120 ושיאו יימשך זמן רב – החל מהשעה 11 בלילה ועד לזריחה. המטאורים המשויכים למטר נעים במהירות בינונית של 48 ק"מ לשניה ונשרפים בגובה עשרות ק"מ מעל הקרקע.
כדי לצפות במטר אין צורך בציוד מיוחד ודי להביט לשמים, רצוי תוך כדי שכיבה או בישיבה על כיסא נוח כאשר הכיוון המועדף לתצפית הוא מהצפון לכיוון הזניט (הנקודה מעל הראש). בגלל העובדה ששמים מוארים יפריעו לתצפית, רצוי לצאת ולצפות ממקומות חשוכים ורחוקים ממקומות יישוב ככל האפשר. חטיבת המטאורים של האגודה הישראלית לאסטרונומיה תצלם את המטר בציוד מיוחד מדרום הארץ.
ליקוי חמה חלקי
מחר ייראה בישראל ליקוי החמה החלקי. הליקוי ייראה כליקוי חלקי באירופה, צפון אפריקה מרכז וצפון מערב אסיה, וייראה מישראל החל מהשעה 9:10 ועד לשעה 12:15 (זמני הליקוי עשויים להשתנות בכמה דקות בהתאם למיקום הצופה).
הירח הנע לכיוון מזרח בתנועתו בשמים "ינגוס" בשולי השמש בכיוון צפון מערב של הדיסקה שלה. אם נתייחס לדיסקת השמש כשעון שהשעה 12 מורה על הנקודה הגבוהה ביותר בדיסקה, הליקוי יחל בערך בשעה 2 על דיסקת השמש.
שלבי ליקוי החמה שיראו מישראל (היל"א - המרכז למידע אסטרונומי)
בשיא הליקוי, סמוך לשעה 10:42, הירח יכסה כ-57% מקוטר השמש (אולם בגלל צורתו העגולה של הירח רק 46% משטח השמש יכוסה בשיא הליקוי). כיוון שהירח חולף צפונית לקו המחבר את מרכזי השמש וכדור הארץ, רק חלקה הצפוני של דיסקת השמש יכוסה.
היות שבשיא הליקוי השמש עדיין אינה מצויה בדיוק במצהר (בדרום) בשיא הליקוי, דיסקת הירח לא תראה בדיוק מעל מרכז השמש אלא מעט שמאלה ממנו (בערך בשעה 11 של דיסקת השמש). הליקוי יסתיים בשעה 12:14 כאשר נקודת הצל האחרונה תעזוב את השמש בכיוון צפון-מזרח, בערך בשעה 10 של דיסקת השמש. למועדי תחילת וסוף הליקוי במקומות שונים בישראל לחצו כאן.
שיא הליקוי הנוכחי ייראה בסקנדינביה, שם יכוסו 86% מדיסקת השמש על ידי דיסקת הירח (בשיא הליקוי השמש תזרח לוקה ותשקע מיד...). הליקוי יחל בחופים המערביים של אפריקה ואירופה. בצרפת השמש תזרח כשהיא לוקה בשיעור של כ-80%. הליקוי יסתיים בסיביר, שם תשקע השמש כשהיא לוקה בכ-80% משטחה, ובמרכז אסיה.
ליקוי החמה חל במולד הירח, כאשר הירח מצוי בין השמש וכדור הארץ. כיוון שמסלול הירח נטוי בזווית של כ-5 מעלות ביחס למישור המילקה (מישור סיבוב כדור הארץ סביב השמש), אין ליקוי בכל מולד, אלא רק כאשר הירח מצוי הן במולד והן על או סמוך מאוד למישור המילקה (ומכאן שמו, מלשון ליקוי).
בניגוד לליקוי לבנה (אז הירח המלא מוסתר מעין השמש על ידי כדור הארץ) הנראה מכל מקום שבו הירח מצוי מעל האופק, ליקוי חמה נראה רק באזור על כדור הארץ שבו נופל צל הירח. מספר ליקויי החמה בשנה הוא בין 2 ל-5.
לעתים, יש שני ליקויים עוקבים מסוגים שונים, כאשר הירח לא מספיק להתרחק ממישור המילקה לאחר חצי סיבוב. אכן, לפני כשבועיים חל ליקוי ירח מלא שנראה ביום הקצר ביותר מחצי הכדור המערבי.
ליקוי החמה הבא שייראה מישראל יחול ב-3 בנובמבר 2013 אך הוא יהיה קטן יותר מהליקוי הנוכחי (הוא יהיה ליקוי היברידי – ליקוי מלא וטבעתי (שבו דיסקת הירח קטנה מדיסקת השמש), כאשר שיא הליקוי ייראה במרכז אפריקה ומצפון לתימן).
לאחריו לא ייראה ליקוי חמה בישראל עד ה-21 ביוני, 2020 (גודלו בישראל יהיה כ-50%). מי שירצה לראות ליקוי מלא באזורינו ייאלץ להמתין עד ה-2 באוגוסט 2027 לליקוי חמה מלא שייראה במלואו במצרים.
כיצד צופים בליקוי?
בשום מצב אין להביט בשמש שלא באמצעים שיועדו לצפייה בשמש! הדבר עלול לגרום לעיוורון. אפשר ליצור מעין "מצלמה" פרימיטיבית מקרטון מחורר בחור קטן בן כמה מ"מ. את החור יש לכוון לכיוון השמש (אין לצפות בשמש מבעד לחור!). קרני השמש העוברות מבעד לחור ייצרו את דמות השמש הלוקה על הרצפה.
בשני מרכזי אסטרונומיה ציבוריים תתקיים תצפית בליקוי מבעד לטלסקופים מיוחדים לצפייה בשמש; במרכז אילן רמון בבאר שבע תתקיים תצפית מודרכת וכן תתקיים תצפית במצפה הכוכבים בגבעתיים במעמד סגן הארגון האסטרונומי העולמי פרופ' ג'יי פסחוב.
אנו נשדר את הליקוי בשידור חי (כפוף לתנאי מזג האוויר) באתרים הבאים. הליקוי יצולם מבעד לטלסקופים מיוחדים לצפייה בשמש. פורום האסטרונומיה ב-ynet יקיים דיון חי של שאלות ותשובות בעת הליקוי שיופנו וייענו על ידי הצופים בליקוי במצפה הכוכבים בגבעתיים.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2011 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
לפנייה לכתב/ת 
