בסדר, אז ראית

24.04.2010, 09:30. עצם קטן ובלתי מזוהה, סלע בוער, נוחת על חוף בת-ים. המצילים זורקים אותו למים. הוא כבה. המצילים מוציאים אותו מהמים. הוא ממשיך לבעור. וכך חוזר חלילה, עשר פעמים בערך. משטרת ישראל מוסרת: "מדובר בגרם שמיימי זעיר - מטאור". אותו סיפור, שהפך עד מהרה לאנקדוטה שזימנה סקרנים רבים למקום הנחיתה שהפך ליעד בוער במיוחד לחובבי המסתורין, דעך ונעלם מכותרות היום שלמחרת. כבה לגמרי.

צפו בטריילר של "אני יודע מה ראיתי". ראשים מדברים על עב"מים

כמו הסיפור בבת-ים, כך גם מאות, אם לא אלפי דיווחים במשך השנים, נעלמו מהתקשורת זמן קצר אחרי שעשו כותרות לא קטנות. אחד הסיפורים הללו, אם כי מעט שונה מזה שאירע בשנה האחרונה אצלנו, התרחש בארצות הברית, במרץ 1997.

אז, אלפי אנשים ללא כל קשר ביניהם, בפיניקס, טוסון וערים נוספות במדינת אריזונה חזו בגורם שמיימי אדיר ממדים שריחף מעליהם. אחד מהם, אגב, היה מושל אריזונה באותן שנים. בתחילה הוא הסתייג ואפילו לגלג, בהמשך גם הוא הודה שמשהו מוזר קרה במדינתו. אבל במקרה שלהם, שלא כמו בזה של המצילים בבת-ים, לא עברו לסדר היום ושאלו, או לפחות ניסו לשאול, כמה שאלות קשות שמעולם לא זכו למענה אודות אותו לילה.

איפה האמת?

סיפורם של תושבי אריזונה פותח, ובמידה רבה גם מהווה את נקודת המוצא ל"אני יודע מה ראיתי", סרט בשני חלקים מבית היוצר של ערוץ ההיסטוריה, שחלקו הראשון שודר אמש (ב') בערוץ 8, וחלקו השני יובא הערב ב-22:00. במרכז הסרט, הנסיונות החוזרים ונשנים לעמת גופי ממשל, סנאטורים, מושלי מדינות וגורמים בצבא ארצות הברית עם העדויות הרבות כל כך שנאגרו במשך השנים אודות כלי טיס בלתי מזוהים שנצפו מעל לראשי המונים בעולם.

יוצר הסרט ג'יימס פוקס עם המקומיים באריזונה. בלי מסקנות

נו, יופי. אז יוצר הסרט ג'יימס פוקס, הצליח להציג מצעד לא מבוטל של עדים ומתוודים בעלי תפקידים בכירים כאלה ואחרים בממשל האמריקני. חלקם מודים שהם חזו בעצמם בתופעות בלתי מוסברות בשמי ארצות הברית, אחרים סתם אומרים שהם מאמינים. ואיפה האמת?

"היא נמצאת אי שם", אמרו פעם מאלדר וסקאלי.

ופוקס - הוא לא מביא, לפחות בחלקו הראשון של הסרט, תשובה מספקת לשאלות הרבות כל כך סביב העניין, גם לא כאשר ג'ון מקיין, נציג אריזונה בסנאט האמריקני, אומר בהצהרה פופוליסטית להחריד, ממש א-לה ממשלת ישראל, שהוא היחיד (!) שדרש לחקור את מה שהאזרחים באריזונה ראו בשמיים לפני כמעט 14 שנים.

מה יצא לנו מזה?

כמה בעיות יש ל"אני יודע מה ראיתי". אחת מהן היא שהדוקומנטריסט שלפנינו אינו נועז, חתרן או מנסה להביא דברים מתחת לפני השטח. הוא מסתפק בראיונות עם אותם בכירים, ולא מפתיע אותם בשאלות נוקבות במיוחד אודות מדיניות הסתרה של הנושא על ידי הממשלה. בעיה נוספת היא שעדויות ותמיכה רחבה בחובבי העב"מים, זאת אנו יודעים כבר היום, לא מובילה לפתרון. הרי אפילו הנשיא קנדי הודה שראה עב"מ עת שטס מעל שמי אירופה בקיץ 1963. מה יצא לנו מזה? שום דבר, לפחות עד היום.

קנדי ואשתו. גם הוא ראה עב"מ (צילום: AP)

בעיה נוספת היא בעיית הקצב. במשך 30 דקות של "ראשים מדברים", אנחנו שומעים פעם אחר פעם שוב ושוב את אותם סיפורים, של בכירי הממשל והצבא האמריקני שכולם מסכימים ש"יכול להיות שיש חיים בעוד כוכבים". וואו. שני שלישים מהסרט היינו צריכים להמתין, כדי לקבל עדות אחת כמעט מצמררת של אנשי צבא אמריקנים שכמעט חוו מפגש עם חוצנים בבסיס צבאי אמריקני בבריטניה, לאחר שחזו ממרחק נגיעה בכלי טיס משונה ומבריק שנחת בתוך שטחי הבסיס.

וכן, גם במקרה הזה הגיעו גורמים רשמיים (הפעם בריטים) שלא הכחישו ש"יכול להיות שקרה שם משהו בלתי מוסבר". נהדר. עם המראות האלה, ספק אם גם בחלקו השני של הסרט מישהו יטרח לספק קצת יותר תשובות או לפחות להיות קצת יותר קונקרטי בעניין.

אבל ב-2011, מוכרחים לומר לאחר צפייה בסרט, השאלות קשות קצת יותר מאלה שהציג פוקס. אם בעבר הנשיא קנדי, ומיליונים בעולם שראו דברים מוזרים עת הרימו עיניהם אל השמיים, לא הצליחו להוכיח את קיומם של חיים תבוניים כאלה או אחרים שבאים לבקר אותנו בכדור הקטן שלנו, איך גם בעידן היוטיוב, הפייסבוק והמצלמות הזמינות בכל טלפון נייד, עדיין איש אינו מצליח להציג הוכחה חותכת ותיעוד מהימן לתיאוריות הרבות כל כך סביב הנושא? אולי הגיע הזמן שדווקא על זה יעשו סרט, הפעם עם יותר דם חייזרי, ובלי עוד ראשים בכירים מדברים, בבקשה.