האמת העירומה של עסקאות הטיעון
נשים רבות נותרות חסרת אונים, מבוזות ומושפלות, כשהן מגלות שתוקפיהן האכזריים זוכים לעונש קל בהסדרי טיעון. במשפט קצב הצדק יצא לאור בזכות הנאשם
באוגוסט 2010 נסגרה עסקת טיעון בעניינו של שמעון שיבר, מנהל בית ספר שהואשם בביצוע עבירות מין בשתי עובדות, בתלמידה ובאשה נוספת. עונשו על פשעים אלו היה שנת מאסר אחת. כחודש קודם לכן נחתמה עסקה עם ארז אפרתי, מאבטחו של הרמטכ"ל, שבאלימות ואכזריות הכה, חנק, איים להרוג ותקף מינית צעירה. במקום כ-16 שנת מאסר, הוא נשלח ל-8 שנים בכלא. בחודש נובמבר הושגה עסקת טיעון עם הנאשם המרכזי בפרשת האונס הקבוצתי בתל אביב, במסגרת ההסכם נמחקו מכתב האישום עבירות אינוס חמורות.
אלה הן רק שלוש דוגמאות מיני רבות לעסקאות טיעון בהן מערכת המשפט על פרקליטיה, עורכי דינה ולעתים גם שופטיה, העדיפה
שלא לקחת סיכונים משפטיים, לקצר תהליכים ולחסוך משאבים, על גביהן, גופן ונפשן המרוסקים ממילא של נשים שנאנסו או הותקפו מינית.
במקרים אלו, כמו במקרים רבים אחרים, התוקפים ניצלו את העדפתה של הפרקליטות לעסקאות טיעון, כדי להימלט מעונש מרבי וראוי על פשעיהם. הנשים בהן פגעו קיבלו את המסר שעדיף להן להסתפק במועט, כיוון שיותר ממנו כבר לא יקבלו. הפרקליטות, שאמונה על הגנת הקורבנות, ויתרה מראש על מאבק נחרץ או על משפט צדק, ושיתפה פעולה עם עורכי דינם של התוקפים.
ההכרעה במשפט קצב חשפה במערומיה, בכיעורה ובהטיית הצדק שבה, את הנטייה של הפרקליטות להיגרר לעסקאות טיעון. למרות הקומפלימנטים הרבים המורעפים כעת על הדמוקרטיה הישראלית ועל גלגלי הצדק, שכביכול עשו את מלאכתם נאמנה, האמת הינה הרבה פחות מחמיאה לכולנו.
בזכות הנאשם
הצדק בפרשת קצב יצא לאור בזכותו של אדם אחד - משה קצב. המחאה הפמיניסטית לא הועילה, הבג"צים לא מנעו - עסקת הטיעון שזיכתה את האנס הסדרתי השפל, קצב, ממעשי אינוסיו, ושיחררה אותו לחופשי, אושרה וכמעט והתבצעה, אלמלא יוהרת ליבו, זחיחותו ובחירתו שלא לחתום על העסקה.
הנאנסות בפרשת קצב זכו לראות את הצדק יוצא לאור, את מבצע האונס מורשע באופן מלא ואת תלונתן מחוזקת ומגובה על ידי מערכת המשפט, אך נשים רבות אחרות אינן זוכות לכך. הן נותרות חסרת אונים, מבוזות ומושפלות, כשהן מגלות שגלגלי הצדק נעים בדרכים עקלקלות ומאכזבות, ושבסופו של דבר אנסיהן האכזריים זוכים להמתקת עונשיהם. לא פלא שלאחר מכן נשים מותקפות מוותרות מראש על הגשת תלונה כנגד תוקפיהן.
מדינת ישראל הפכה למעצמת עסקאות טיעון, גם בעבירות חמורות כמו אונס. יותר מלשמוח, להתגאות ולטפוח על השכם, נדרשת כאן הפרקליטות לעשיית דין וחשבון עם עצמה, תוך בדיקת בחירותיה ודפוסי התנהלותה.
דבורה לדרמן-דניאלי, ד"ר לפילוסופיה שחוקרת את חוויית הגוף הנשי
לפנייה לכתב/ת 
