בג"ץ: ההפרדה בקווי מהדרין חוקית, אבל בהסכמה

בג"ץ החליט: ההפרדה בין גברים ונשים באוטובוסים תהפוך להסדר-קבע. הרכב של שלושה שופטי בג"ץ אימץ היום (ה') הסדר שיזם משרד התחבורה, ולפיו תתאפשר הפרדה בין גברים ונשים בקווי מהדרין - קווי אוטובוס המשרתים בעיקר את הציבור החרדי. על-פי ההסדר, ההפרדה תיעשה בהסכמה בלבד, וללא כפיה או גילויי אלימות כלפי נוסעות. עוד נקבע כי משרד התחבורה יאכוף את יישום ההסדר באמצעות מערך פיקוח.

בכך למעשה יישמר המצב הקיים, שבו נשים אינן יושבות בחלקם הקדמי של אוטובוסים בקווי מהדרין. החלטת בג"ץ ניתנה בפסק דין בעניין עתירה שהגישו קבוצת נשים והמרכז לפלורליזם יהודי ב-2007, הנוגעת להפרדה בקווי האוטובוס.

יו"ר נעמת, טליה לבני, אומרת היום בתגובה לפסיקה המאשרת לדבריה את קווי ההפרדה באוטובוסים: "פסק הדין מכשיר למעשה את השרץ ויוצר מצב גרוע יותר. הגושפנקא שנתן פסק הדין רק תקבע את המצב הפרוץ, ותמנע מנשים לנסוע בביטחון ובשוויון"

• קווי מהדרין: הכללים שקבעה ועדת משרד התחבורה 
• צו ביניים נגד הפרדה בין נשים לגברים באוטובוסים
  

מותר לשבת בנפרד. מי שלא תרצה, תוכל לשבת גם מלפנים (תצלום: עטא עוויסאת)

"האם לימי רוזה פרקס חזרנו?"

בסיכום פסק הדין, כותב השופט אליקים רובינשטיין "אנו תקווה שפסק דין זה יסייע, בסופו של דבר, ליצירת חברה ראויה יותר השומרת על כבודן וכבודם של כל חברותיה וחבריה. איננו יודעים מה תהא השפעתו הישירה והעקיפה של פסק דין זה, אך יודעים אנו כי איננו יכולים להשלים עם הפליה כופה כלפי נשים". לדברים אלה מוסיף השופט סלים ג'ובראן "מי ייתן ופסק דיננו זה יביא לאיחוד, לסובלנות ולקירוב לבבות, ולא לפירוד ולהעמקת השסעים בחברה הישראלית".

"כדי להבהיר את הדבר למי שהדברים אינם ברורים לו נאמר: מפעיל תחבורה ציבורית - כמו כל אדם אחר - אינו רשאי לומר, לבקש או להורות לנשים היכן עליהן לשבת באוטובוס רק משום היותן נשים, או מה עליהן ללבוש, והן רשאיות לשבת בכל מקום שתרצינה". כותב השופט רובינשטיין.

"כשאני חוזר וקורא את השורות - אני תמה על עצמי, כיצד בישראל של שנת 2010 היה צורך לכתבן. האם לימי רוזה פארקס - האישה האפרו-אמריקנית שגרמה לשבירת ההפרדה הגזעית באוטובוסים בארצות הברית ב-1955 - חזרנו?".

מברכות ומבכות את ההחלטה

בתגובה לפסק הדין, אומרת היום עו"ד עינת הורוביץ מהמרכז לפלורליזם: "אנו מברכים על החלטת בג"ץ, אשר קבע לראשונה כי הפרדה הינה הפליה פסולה האסורה על פי חוק. פסק הדין מעגן את המובן מאליו - כל אישה חופשייה לבחור את מקום ישיבתה באוטובוסים הציבוריים וזכאית ליחס שוויוני המכבד את בחירתה".

רחל עזריה, חברת מועצת העיר ירושלים, אומרת כי "לאחר מאבק ארוך, שנמשך מספר שנים, קיבל בג"ץ את עמדתנו - קווי ההפרדה אינם חוקיים במדינת ישראל. כאישה דתייה, אני שמחה שבג"ץ עמד לצד ערכי מגילת העצמאות, של שוויון והאיסור על אפליה על רקע מגדרי".

לעומתן, אומרת יו"ר נעמ"ת, טליה לבני, כי היא אינה יכולה לצערה להצטרף לברכות. "למרות האמירות היפות, פסק הדין מכשיר למעשה את השרץ ויוצר מצב גרוע יותר. שכן אין מדובר בהסכמה אמיתית אלא בכפייה ובהשלטת טרור של גורמים חרדים על כלל ציבור משתמשי האוטובוסים, ובכללם גם נשים חרדיות אשר לא יוכלו להתנגד. לדבריה, מדובר בגושפנקא שנתן פסק הדין להמלצות משרד התחבורה.

"כל נוסע ישב היכן שיבחר"

על-פי החלטת בג"ץ, משרד התחבורה יחייב את מפעילות התחבורה הציבורית להציב בכל קווי המהדרין שלט, שיורה כי "כל נוסע רשאי לשבת בכל מקום שייבחר. הטרדת נוסע בעניין זה עלולה להיות עבירה פלילית". המשרד גם יוודא כי אותן חברות ידריכו את נהגי האוטובוס לנהוג בהתאם להסדר שאושר. עוד הוחלט כי חברת אגד, המפעילה את קווי המהדרין, תפרסם ברבים את "זכותו של כל נוסע לשבת באשר יחפוץ". 

למרות בקשה לבטל את הנוהג לפיו נשים עולות לקווי האוטובוס מן הדלת האחורית, החליטו השופטים להתיר את המשך העלייה מאחור. בעניין זה כותב השופט רובינשטיין כי "מודעים אנו לכך, ואיננו שבעי רצון מכך, שקיומה של אפשרות זו עלול להקל במידה מסוימת על שימורו של 'לחץ חברתי' כלפי נשים מתוך החברה החרדית שאינן חפצות בהסדרי ההפרדה. ברם, אף אם יש ממש בטענה, נראה שאין היא מצדיקה לעת הזאת התערבות במסקנות הוועדה (שניסחה את ההסדר, ש.ה".

למרות זאת, מזהיר השופט רובינשטיין מפני התנהגות בלתי-הולמת כלפי נוסעות: "מהממצאים שהוצגו עולה, כי בחמש מתוך 22 ביקורות לא נהגו הסדרי הפרדה, וכי בשש מתוך 16 נסיעות אחרות העירו הנוסעים לבקרים - ואלה נענו לבקשה ועברו מקום 'על-מנת לא להגיע לעימותים עם האוכלוסייה המקומית'... קשה להלום שתוצאות תקופת הבדיקה מעידות על שינוי מגמה ראוי וממשי".

רובינשטיין אף מציין כי "במסגרת הבדיקות שערכו העותרות הכווינו נהגים נשים לעלות מהדלת האחורית - וגם בכך יש כדי ללמד על קשר הדוק בין המשך פתיחתה של הדלת האחורית, לבין ביטולם או המשכם של הסדרי ההפרדה המוכוונים. עדיין איננו נמצאים איפוא ב'ארץ המובטחת' של שלום ושלוה".

הפרדה במבחן

על-מנת לוודא כי ההפרדה נעשית בהתאם להסדר, החליטו השופטים לקבוע תקופת מבחן של שנה, שתחל בעוד 30 יום, ולאחר שחברת אגד תפרסם את ההסדר ותציב את השילוט הנדרש. במהלך תקופת המבחן יוטל על משרד התחבורה להפעיל "אמצעי אכיפה מוגברים", ולערוך ביקורות גלויות וסמויות בהיקף נרחב מכפי שנעשה עד כה. "משרד התחבורה יקפיד על הפעלת המוקדים השונים באמצעותם ניתן להתלונן על יחס לא ראוי באוטובוסים", כותב השופט רובינשטיין. "כך יובטח ככל הניתן כי לא יושתק קולן של מתלוננות".

מלבד ההתייחסות לקווי המהדרין, השופט רובינשטיין מותח ביקורת על מצב התחבורה הציבורית ככלל. "עיון בחומרים השונים שהוצגו בפנינו מלמד, כי נימוק מרכזי שהועלה לצורך של הציבור החרדי בהפרדה היא הצפיפות בקווי התחבורה, הגורר דוחק רב ומגע פיזי - עניין שאינו רצוי לא רק מטעמים שבהלכה ויש למיטב ידיעתנו גם נשים חרדיות שאף שאינן חפצות להנציח אי-שוויון, מעדיפות הפרדה מטעמי אסתטיות סביבתית. טוב יעשו המשיבים - משרד התחבורה בכובעו הרגולטורי, והמשיבות כמפעילות תחבורה ציבורית - אם יתנו דעתם גם לעניין זה".

יתרה מכך: השופט רובינשטיין אף פונה לנוסעים בחברות האוטובוסים, ואומר כי "ייטיבו צרכנים לעשות אם במקום להשלים עם צפיפות ולדרוש הפרדה, ידרשו פתרונות תעבורה מרווחים יותר".

את פסק הדין שפרסם היום בג"ץ חותמים דבריו של השופט יורם דנציגר, שמסכמים היטב את עניין ההפרדה: "דורות רבים של יהודים חיו בתוך חברות בהן הפרדה כגון זו שיש שמבקשים לכפות כעת לא הייתה נהוגה. האם היו הם אדוקים פחות באמונתם מאלו המבקשים לכפות הפרדה כאמור כעת? האם התיימרו הם לכפות הפרדה במרחב הציבורי שבו עשו שימוש, יחד עם כל אותם אנשים שלא היו מעוניינים בהפרדה? האם הפתרונות שמצאו גדולי הדור של אז - נופלים מפתרון של כפיית הפרדה?

"לטעמי התשובות לשאלות אלה ברורות והעובדה כי יש המבקשים לנצל את כוחם, לרבות כוחם הצרכני והפוליטי, על מנת להחיל ואף למסד כפייה - מעוררת אי נחת של ממש".

הערה: תגובתה של יו"ר נעמ"ת נוספה לאחר פרסום הכתבה