רוק אין רואנדה
פו פייטרז רוצים שתביימו להם קליפ והדצמבריסטס מצדיקים את תדמיתם כלהקה הכי ספרותית ברוק. והכירו את Good Ones: שלישיית ניצולים מרואנדה שעושה מוזיקה אקוסטית יפהפיה
קליפ השבוע
את הקליפ השבועי שלנו מביימים... אולי אתם? אם איתרע מזלכם לגור בארה"ב. Foo Fighters עומדים להוציא אלבום חדש, וזו חדשה מרגשת בפני עצמה, אבל החדשה המרגשת אפילו יותר היא שהם רוצים שאחד מכם או מכן ישב בכיסא הבימוי לקליפ הבא שלהם. לשם כך הם מזמינים את כל מי שרוצה לשלוח להם דוגמאות לעבודות וידאו ובימוי קודמות שלכם. 11 הזוכים יביימו קליפים ל-11 השירים באלבום החדש של הפייטרז.
ארוחת החינם של השבוע
יש הרבה מאוד להקות שאפשר להגיד עליהן שהן עושות מוזיקה "קולנועית" (מאסיב אטאק, למשל) או "תיאטרלית" (אמנדה פאלמר, למשל) אבל אני מכיר רק להקה אחת שאפשר בלי פירור ספק לומר עליה שהיא עושה מוזיקה "ספרותית". The Decemberists חוזרת באלבום שישי, ומי שלא מכיר אותה צפוי להיתקל בלהקה אמריקאית מרתקת, שטווה כמעט בכל שיר מעשייה, סיפור או דמות חיה כמו ברומנים הטובים ביותר. האלבומים שלה מזכירים ספרים ישנים עם עלילות, עלילות משנה, דמויות עמוקות ומורכבות, והלך רוח סיפורי, שעומד תמיד בקידמת הבמה.
דצמבריסטס. יוצרת המוזיקה הכי ספרותית (צילום: Gettyimages)
למרבה השמחה, גם המוזיקה כמעט תמיד טובה, בדרך כלל וריאציה עשירה כלשהי של פולק אמריקאי ובריטי, והסולן קולין מלוי תמיד מרתק אותי, אפילו אם לפעמים הוא מעיק. The King Is Dead, אלבומה החדש, ניתן להאזנה מלאה לשבועיים הקרובים. התאהבו בו כל עוד הוא בחינם.
אמן השבוע
בימינו חוזרת שוב ושוב השאלה: למה צריך בכלל חברת תקליטים, מה שמכונה "לייבל"? הטענות נגד קיומן הוא שבימינו, כמעט כל אמן עצמאי יכול לנהל, להפיק, לייצר ולהפיץ את האמנות שלו בקלות יחסית, שלאו דווקא מצריכה מתווכים עסקיים כגון חברת תקליטים. יש בזה מן ההיגיון, אבל ההיגיון הזה נעלם כשאני נתקל באחד הלייבלים הנדירים האלה, כמו Dead Oceans, שהחשיבות שלו היא לא בכך שהוא דואג להפצה סדירה של אלבומי האמן ולתשלומים (אני מקווה) סדירים על מכירתם. החשיבות שלו היא בכך שהוא יוצר טעם מסוים.
Dead Oceans הביאו לנו כמה מהאמנים האהובים עליי של העשור שהופיעו כאן במדור, כמו Dirty Projectors, Bowerbirds, Phosphorescent, White Hinterland, Frog Eyes, ג'ון ונדרסלייס ועוד. התוספת החדשה, The Good Ones, מפתיעה. לא עוד פולק אמריקאי אקוסטי, לא אינדי רוק ואפילו לא קאנטרי - אלא מוזיקה אקוסטית מרואנדה.
השלישייה שרה את "Sara"
וזה יפה, אוי כמה שזה יפה. שלושה ניצולים מהקרבות הקשים ברואנדה - אדריאן קזיגירה, סטאני היטימאנה וז'אנווייר הבוגימאנה - הקליטו את האלבום היפהפה שלהם על מרפסת ביתם בערב קיץ חמים אחד ברואנדה. שירי אהבה פשוטים, חמים, אנושיים ומרגשים. את "Sara" ואת "Amagorwa y' Abagabo" אפשר להוריד בחינם. אין להם מייספייס, אבל כדאי מאוד לחפש את האלבום שלהם בחנויות (הפיזיות, או המקוונות).
שמעתם משהו שהפיל אתכם מכיסא המחשב? ספרו לנו בתגובות, אנחנו מבטיחים להקשיב.