שיקום הקישון נתקע בגלל חיפה כימיקלים
החברה, שאחראית ל-80% מזיהום המתכות בקרקעית, מסרבת לשלם את חלקה בפרויקט שיקום הנחל. השר להגנת הסביבה פנה ליו"ר החברה בארה"ב ודרש ממנו להתערב בהקדם: "לא ייתכן שמפעל שראה בקישון תעלת ביוב - יתנער מאחריותו"
במשך עשרות שנים זוהם נחל הקישון על ידי מפעלי האזור, שהפכו אותו לתעלת שפכים רעילה. במסגרת פרויקט שיקום הנחל, החלו בחודשים האחרונים לשקם את הקרקעית, אך מתברר שלא כולם מוכנים לשאת בנטל: כבר תקופה שמפעל חיפה כימיקלים, שהיה אחראי על 80% מזיהום המתכות בקרקעית, מסרב להעביר את חלקו בפרויקט על סך 28 מיליון שקל.
העלות המשוערת לפרויקט פינוי הקרקעית המזוהמת נאמד בכ-200 מיליון שקל. על פי ההסכם שהושג בין הגורמים השונים נקבע כי המפעלים המזהמים ישלמו 60%, המדינה 30% והרשויות הגובלות בנחל - 10%.
השבוע שיגר השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, מכתב בנושא ליו"ר החברה, ג'ולס טראמפ, המתגורר בארה"ב, בו דרש את התערבותו המיידית, זאת לאחר שמכתב קודם למנכ"ל החברה בארץ, נדב שחר, לא נענה.
במשרד הדגישו כי שחר סירב לפניותיהם וכי זו החברה היחידה מבין המפעלים שטרם העבירה את התחייבותה למימון הפרויקט. כך למשל, תשלובת בתי הזיקוק כבר מסרה התחייבות על סך 90 מיליון שקל. גם הרשויות המקומיות התחייבו להשתתף ב- 20 מיליון שקל.
"לא יעלה על הדעת שמפעל בסדר גודל כמו חיפה כימיקלים, שזיהם במשך עשרות שנים את הקישון וראה בו תעלת ביוב לצרכיו, יתנער מאחריותו הבסיסית, ויסרב להשתתף בעלויות שיקום הנחל", כתב השר.
השר הוסיף, כי "המפעל גרם במשך שנים לזיהום חמור ולהרס המערכת האקולוגית של הקישון והפך את הנחל לערוץ ביוב פתוח הזורם למפרץ חיפה. סירובה של החברה לממן את חלקה בפרויקט הניקוי מעכב ומסכן את המשך שיקומו של הנחל". במשרד ציינו כי אם גם הפניה הזו לא תיענה, ישקלו לנקוט בצעדים נוספים.
התוכנית: פארק מטרופוליני
סילוק המזהמים מקרקעית הנחל הוא חלק מתוכנית כוללת לפארק מטרופוליני פתוח לציבור, שמבוצע באזור תוך שיקום המערכת האקולוגית של הנחל. המשרד להגנת הסביבה נערך להוצאה וטיפול במשקעים המזהמים שהצטברו בקרקעית הנחל ושמונעים את המשך שיקומו.
חישובים שנערכו עבור רשות נחל הקישון העלו, כי חיפה כימיקלים גרם במהלך שנות ה-90' ל-80% מהזיהום במתכות ממנו סובל הקישון, זיהום שעל פי בדיקת המשרד קיים עד היום במשקעים שבקרקעית הנחל.
בנחל הקישון קיימים כ-660 אלף מ"ק של משקעים מזוהמים - כשליש מהם נחפרו בשנות התשעים והונחו על גדות הנחל. השאר רובץ עדיין בקרקעית וממשיך לזהם אותה. המזהמים מורכבים בעיקר משרידי דלקים שהוזרמו מתעשיות בתי הזיקוק, ומזהמים נוספים בהם חנקן ומתכות כבדות.
במסגרת התוכנית לשיקום הקישון יצאה לפני כארבעה חודשים משלחת בראשות המשרד להגנת הסביבה, שביקרה במספר מדינות באירופה ובחנה שיטות שונות לטיפול במשקעים המזוהמים בנחל. לפני כשבועיים, לאחר שבוצעו קידוחים בנחל, הסתיים שלב דיגום הקרקעית. במשרד הבהירו כי לאחר קבלת תוצאות המעבדה מדגימות אלה - יימשך תכנון הפרויקט.
ממפעל חיפה כימיקלים טרם נמסרה תגובה