האם אנחנו קרובים לשיבוט אדם?
האם בעתיד יצליח המדע לשבט אדם? ומה יהיו ההשלכות האתיות של מעשה כזה? חוקרים מעריכים כי על אף שמדובר בתהליך מסובך מאוד, בסופו של דבר הוא בלתי נמנע
מיום שנולדה דולי, הכבשה המשובטת, ב-1996 נראה ששיבוט אדם למטרות רבייה הוא בלתי נמנע. על אף טענות מפוקפקות שהדבר כבר נעשה, לרבות טענתה של חברה הקשורה לכת של מאמינים בחוצנים, מעולם לא שובט אדם, למעט המשובטים בדרך הטבע הלוא הם התאומים הזהים. על אף ההצלחה בשיבוט יונקים אחרים, מתברר שבבני אדם התהליך הזה מסובך הרבה יותר, מה שאולי מנחם אחדים ומאכזב אחרים.
כדי לבצע שיבוט מחליפים המדענים גרעין של ביצית בגרעין תא של פרט אחר. עוברי אדם כבר שובטו, אבל אף אחד מהם לא הצליח לעבור בשלום את השלב המוקדם, שבו הם רק כדורי תאים מוצקים הקרויים מוֹרוּלות.
ייתכן שהעברת הגרעין פוגמת בכושרם של הכרומוזומים להסתדר נכון בזמן חלוקת התא. "כשמשבטים מין בפעם הראשונה, יש עקומת למידה, ואצל בני אדם קשה מאוד להשיג די ביציות באיכות טובה כדי ללמוד מהן", אומר רוברט לנזה מ-Advanced Cell Technology, חברת ביוטכנולוגיה מווסטר שבמסצ'וסטס.
החברה עלתה לכותרות ב-2001 כששיבטה לראשונה עוברים של בני אדם. יש כמה שלבים קשים במיוחד בתהליך, וביניהם קביעת התזמון ותמהיל הכימיקלים הנכונים לתכנות מחדש של התא.
אפילו לאחר מאמצים חוזרים ונשנים, כ-25% מבעלי החיים המשובטים סובלים ממומים נראים לעין, אומר לנזה. תקלות קטנות בזמן התכנות מחדש של העוברים או בעת טיפוחם והטיפול בהם עלולות להביא לשגיאות התפתחותיות. ניסיון לשבט אדם יהיה מסוכן כל כך, אומר לנזה, ומשווה אותו "לשיגור תינוק לחלל בטיל, עד שיש לו סיכוי של 50% להתפוצץ".
השלכות מוסריות
סוגיות אתיות יעמדו בעינן גם אם השיטות יהיו בטוחות לגמרי. לדוגמה, האם יהיה מותר לשבט אנשים בלי ידיעתם ובלי הסכמתם? ומצד אחר, ייתכן שלאדם המשובט יהיו חיים מלאים יותר מפני שהוא "באמת יזכה ללמוד" מן האדם המקורי, אומר הטכנולוג המולקולרי ג'ורג' מ' צ'רץ' מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד. "בוא נאמר שבגיל 25 אני מגלה שאני מאוד מוזיקלי, אבל מעולם לא למדתי מוזיקה, אני אוכל להגיד לשכפול בן החמש שלי לנסות את כוחו".
ייתכן גם שהאפשרות לשכפל בני אדם לא תוגבל רק להומו ספיאנס. ייתכן שבקרוב ישלימו מדענים את פיצוח הגנום של האדם הניאנדרתלי. אף על פי שהדנ"א ניזוק בעת התאבנות השרידים, שריד באיכות גבוהה יוכל להניב די מולקולות להפקת גנום בר שיבוט, משער צ'רץ'.
לשבט מין שנכחד ולכפות עליו הסתגלות לתנאים של המין הנוכחי הוא אתגר גדול יותר משיבוט רגיל, שכן גורמים כמו סביבת הרחם ומשך ההיריון, למשל, עלולים להיות בלתי מתאימים. השיבוט היחיד שנעשה עד היום למין שנכחד (הבוקרדו, זן של יעל שנכחד בשנת 2000) יצר ולד שמת מיד לאחר הלידה בגלל מום בריאותיו.
בארצות הברית, לא כל המדינות אסרו על שיבוט אדם לצורך רבייה. האו"ם נקט איסור בלתי מחייב. אם ישבטו בני אדם, זה "יקרה במקום מתירני באופן יחסי, ויש להניח שמי שיעשה את זה יהיה איזה עשיר תמהוני", מנחש לנזה.
האם נירתע בחלחלה, או שנשלים עם השיבוט כפי שלמדנו להשלים עם הפריות המבחנה? אין ספק שפיתוח דרכים חדשות ליצירת חיים יאלצו אותנו לחשוב על האחריות הנלווית לעוצמה המדעית האדירה הזו.
הכתבה התפרסמה בגיליון אוקטובר-נובמבר של המגזין "סיינטיפיק אמריקן - ישראל" בהוצאת אורט.
לפנייה לכתב/ת 
