גוּד קופולה, בד קופולה

השבוע יצא לאקרנים "אי שם", סרטה החדש וזוכה פרס ונציה של סופיה קופולה. האשה שהוכיחה שהיא כבר מזמן לא רק הבת-של, כבר בת 39 והספיקה לזכות באוסקר על תסריט ל"אבודים לטוקיו", ולהיות האישה השלישית שהיתה מועמדת לאוסקר על בימוי. מה יש בה בקופולה, שמצד אחד מעורר תשואות ופרסים, ומצד שני מקומם לא מעט צופים ומבקרים?

צפו בטריילר של הסרט "אי שם"

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

<object width='408' height='296' type='application/x-shockwave-flash' data='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'><param name='movie' value='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'/><param name='flashvars' value='config={&quot;key&quot;:&quot;#&#036;82d88990cf33aa2235a&quot;,&quot;clip&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;http://ynethd-f.akamaihd.net/z/1210/2912101538Somewheresub.flv/manifest.f4m&quot;,&quot;scaling&quot;:&quot;fit&quot;,&quot;provider&quot;:&quot;akamai&quot;,&quot;type&quot;:&quot;video&quot;},&quot;plugins&quot;:{&quot;akamai&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/AkamaiAdvancedFlowplayerProvider-3.9.swf&quot;},&quot;controls&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.controls-3.2.16.swf&quot;,&quot;autoHide&quot;:false,&quot;height&quot;:26,&quot;zIndex&quot;:1},&quot;amta&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/amta_plugin_20314.swf&quot;,&quot;siteKey&quot;:&quot;ynet&quot;,&quot;category&quot;:&quot;538.Entertaiment-540.MoviesHP-635.MovieArticles&quot;}},&quot;logo&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/flowplayerlive/ynetlogo.png&quot;,&quot;top&quot;:15,&quot;left&quot;:15,&quot;fullscreenOnly&quot;:false}}'/><param name='allowfullscreen' value='true'/><param name='quality' value='high'/><param name='cachebusting' value='true'/><param name='bgcolor' value='#000000'/><param name='wmode' value='opaque'/><param name='AllowScriptAccess' value='always'></object>

את הופעתה הקולנועית הראשונה עשתה קופולה בתור התינוק בסצנת ההטבלה ב"הסנדק" הראשון בבימויו של אביה פרנסיס פורד קופולה, ולאחר מכן שיחקה גם בשני הסרטים הבאים בטרילוגיה. כשגדלה המשיכה לשחק, אך קיבלה את עיקר התהודה מהסרטים שביימה. בין לבין הספיקה להתחתן ולהתגרש מספייק ג'ונז, ולנהל מערכת יחסים עם קוונטין טרנטינו (מה שהעלה חשד כשזה העניק לה את פרס אריה הזהב כראש חבר השופטים).

קופולה פרצה לתודעה עם סרטה הראשון "חמש ילדות יפות" ("The Virgin Suicides") ב-1999 - עיבוד לרומן של ג'פרי יוג'נידס.

הרמיזה לדבר התאבדות חמש האחיות - לוקס (קירסטן דאנסט) תרזה (לסלי היימן), מרי (איי.ג'יי. קוק), בוני (צ'לסי סוויין) וססיליה ליסבון (האנה אר. הול) - מכתיבה את חוויית הצפייה מהתחלה. ההבטחה לאירוע טראגי מחזיקה מתח עמום שכרסם באווירה החלומית, האיטית, השלווה לכאורה.

הפאסיביות של הבנות, חוסר היכולת שלהן למרוד ממש מול ההתעללות הלא מפורשת של ההורים השמרניים (ג'יימס וודס וקתלין טרנר), מובאת מנקודת מבטם של הנערים בבית השכן, שמתקשרים עם הבנות לרוב בעזרת תיווך כלשהו. באופן בו קל לצופים להזדהות עימם, הם בעיקר עוקבים אחריהן וכמעט לא מדברים איתן ישירות. נקודת המבט הזו מאפשרת לחוסר הבהירות, לגבי מה באמת קורה בבית בו המסוגר, להיות מתקבלת על הדעת עבור הצופה.

"חמש ילדות יפות". סוף רע

סיפור בלי סיפור

נכון, לא כל סרט חייב להסתיים בפיצוץ, התאבדות או חתונה, אבל הדכדוך שב"אבודים בטוקיו" גורם לסרט ללכת קצת לאיבוד. הסרט שצולם בתקציב זעום (4 מיליון דולרים) וב-27 ימי צילומים בלבד מייצר תמונה אינטימית בין שני זרים בעולם מנוכר, אבל הקיפאון שבה לא מצליח לחמם את הצופים. אלו נותרים עם שוטים יפים, אסתטיקה ותאור מדויק למדי של מצב אנושי, אבל בלי נקודת אחיזה. יכול בהחלט להיות שזו המטרה, אבל הדרך מייגעת.

הטיפול במוזיקה מדגיש את השינוי שנעשה כאן. קופולה הבליטה את המוזיקה בעיקר בסצנות ספציפיות: שמיעת התקליטים דרך הטלפון כשהנערים מתקשרים עם הנערות ב"חמש ילדות", סצנות עם הזמרת בבר, ולאחר מכן הסצנה הארוכה בקריוקי ב"אבודים בטוקיו". ערבוב סגנוני מלא גיחוך, אך בלי יכולת אמיתית לגשר על הפער ביניהן.

מארי אנטואנט מאזינה לניו ווייב?

ב"מארי אנטואנט" קרה משהו אחר. הסרט מלא בשירים חדשים וקלאסיקות ניו-ווייב משנות ה-80, שפזורים גם בסצנת הנשף, אך בעוד קטעים רבים אחרים בסרט. הניגוד בין התקופתיות הנאמנה למקור, מול המוזיקה, גורמת לסרט כולו להיראות כמו תפאורה מצועצעת (שמזכירה קליפים משנות ה-80 במופרכות שלה) לקליפ אחד ארוך.

קליפ באורך מלא

לראות קליפ לשירים אהובים אינה חוויה לא מהנה בהכרח, במיוחד אם דאנסט מקפצת ביניהם, אוכלת קציפות ומודדת כובעים ונעליים. אבל הדקדנטיות שמועברת מהמסך ודרך המוזיקה לא מצליחה, וכנראה גם לא מנסה, לייצר סיפור. שום דבר לא באמת קורה כאן חוץ מהעברת תחושה ויופי. השאלה היא האם אלו מספיקים כדי להיות קולנוע טוב, והתשובה נמצאת כרגיל בעיניו של המתבונן.

יש שיטענו שכל החן של קופולה הוא שהיא נשארת נאמנה לנושאים המעניינים אותה, אך לא כולם יכולים ליהנות מסרט שמהווה בעיקר הרהור על סיפור ועל מצב אנושי, במקום סיפור של ממש.

קופולה עם דאנסט בפסטיבל קאן. חברות טובות (צילום: AP)

הנושא של "אי שם" החדש, מחזק את התחושה שקופולה פונה לקולנוע שעוסק באופן בו אנו תופסים ייצוגים.

גם אם הם מתעסקים בנקודות ספציפיות, סרטיה מעבירים רעיון כללי, במיוחד בשני האחרונים: נהנתנות של מלכה תמימה אך דקדנטית וכוכב הוליוודי, שנדמה שמבחינת קופולה הם היינו הך - רעיונות. ייצוג של משהו שהיא מנסה להעביר את מהותו על ידי המדיום הקולנועי.

הניסיון הזה שכאמור מרוקן אותם מתוכן נרטיבי, הופך את קופולה לטעם נרכש, ובימינו, המוצפים בדימויים מתחלפים, לא לכולם יש סבלנות לכך.