איך להתנתק

והפואנטה?

הפואנטה היא שכבר מזמן לא ביליתם שעה או שלוש בלי הסחות דעת. לא ביליתם ערב שקט בתוך ספר. אתם לא באמת זוכרים איך זה לנהל שיחה של שעות בלי לתהות, בזמן שהיא מספרת על הבוקר שלה, מה שלום תיבת הדואר שלכם. עכשיו, אם הייתי הכתבה הממוצעת באתר כגון זה, הייתי עוסקת עכשיו בהפחדה: הייתי מספרת לכם על הסכנות הבריאותיות והנפשיות שכרוכות, מן הסתם, בחיים שאין בהם רגע של שלווה.

והפואנטה?

יש מה לעשות. ובאופן פלאי, יש מה לעשות ממש עכשיו.

ליאו בבאוטה, מחברם של, בין השאר, הבלוג המצליח Zen Habits והספר המוצלח The Power of Less, כותב בספרו החדש, המוצלח עוד יותר, והחינמי, focus, שהצורך הזה בגירוי בלתי פוסק הוא התמכרות – והיא דומה להתמכרות לסיגריות, לסמים, לאוכל מוקרם. הלחיצה על כפתור ה-Send/Receive – או הצליל המבשר על סמס חדש – משחררים במוח שלנו אנדרופינים, תגמול חיובי לפעולה שהמוח מזהה כטובה. עד שאנחנו מגלים שההרגל הזה לא טוב לנו ושאנחנו מגזימים בו אנחנו כבר מכורים לקליקים.

מההתמכרות הזו לא צריך להגמל לגמרי. אפשר לבלום אותה עם כמה ימי התנתקות. למשל, סוף השבוע. זה שחל ממש עכשיו. זה לא קל, אבל אני פה בשבילכם. הנה כמה טיפים פרקטיים שיעזרו לכם להשיג קצת שלווה.

סליחה על חידוד הלשון הגרוע. אבל עשו בדיוק את זה: כבו עכשיו את מכשירי התקשורת שלכם והזכרו בהם רק מחרתיים. בהתחלה – אני לא רוצה לשקר לכם – עצם הרעיון של כל אותן הודעות פייסבוק, כל המיילים והסמסים המצטברים אחד לאחד בתיבותיהם יוציאו אתכם מדעתכם. אבל אז, אני מבטיחה, שלווה שלא הכרתם הרבה זמן תמחק את כל זה. לעצמים בעולם הממשי תהיה נוכחות ונפח שלא היו להם קודם. למיץ יהיה טעם של מיץ, ולסנדוויץ' – טעם של סנדוויץ'.

אם קשה לכם להתנתק לגמרי מהעולם המקוון, בחרו מה באמת חשוב לכם ובדקו רק אותו. הכותרות ב-ynet? הסמסים בטלפון? המייל של העבודה? בחרו אפיק תקשורת אחד והשארו איתו. לכל שאר ההצקות של העולם החיצון אפשר לענות בדרך לעבודה ביום ראשון בבוקר.

הנה גיוון: אל תוותרו על העולם הדיגיטלי, אבל דגמו אותו באינטרוולים ארוכים יותר. אל תבדקו מה קורה באינטרנט כל הזמן. בדקו, נגיד, פעם בשעה. אחרי זה נסו להרחיב את הרווחים ובדקו כל שעתיים. פעם בבוקר ופעם בצהריים. תגלו שאתם צריכים את המייל שלכם פחות ופחות. ואף חשוב מכך – ידעו את כל חבריכם שאתם עונים להודעות מייל קצת באיחור ולא מיד.

מפתיע כמה קל להתנתק מהעולם האינטרנטי כשעושים דברים בעולם האמיתי. סוף השבוע הוא זמן טוב לטייל, אפילו אם השבוע הוא השבוע הזה שבו יורד גשם בישראל; לחלקכם בטח יש משפחות שישמחו לבלות אתכם זמן מחוץ לבית (עם זאת, המדריך הזה היקפו אינו מספיק כדי לעזור לכם להתמודד עם ילדים קוטרים שצריכים פיפי).

התמכרות מחליפים בהתמכרות אחרת: סיגריה במסטיק ניקוטין, "לרדת בגדול" ב"היפה והחנון". החליפו את הצורך הבלתי פוסק הזה בגירויים אינטרנטיים בגירויים נקיים ובריאים של העולם האמיתי: לכו לרוץ, תלמדו לעשן, וכן הלאה.

ככתבה בתוך מדור טכנולוגי פרקטי וקר, אני לא יכולה להמליץ לכם להאמין בבורא עולם. אבל אם יש משהו נחמד ביהדות, זה שהחל מרדת החמה ביום שישי ועד רדת החמה ביום שבת, אף אחד לא מדליק שום דבר. אמצו לעצמכם מנהג כזה: שבת, זה לא הזמן לאינטרנט ולסלולרים. קראו ספר במקום. פגשו חברים. בלו זמן עם המשפחה. בסוף השבת תגלו שלא התגעגעתם לאימייל.  

והפואנטה?

כבו את המסך הזה, זה שמולכם עכשיו, ולכו תאזינו לאיזה תקליט טוב באמת.