סרט בחצי פנסיון

הצפייה ב"התייר" אמורה לעורר את זכרם של מותחנים רומנטיים כ"לתפוס את הגנב" ו"חידון בחרוזים". אך להבדיל מהקלאסיקות ההוליוודיות הנ"ל, הסרט, בכיכובם של ג'וני דפ ואנג'לינה ג'ולי, הוא פחות שמפניה תוססת ומשכרת, ויותר משהו שמותיר את טעמו של יין נתזים.  

צפו בטריילר של הסרט "התייר"

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

<object width='408' height='296' type='application/x-shockwave-flash' data='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'><param name='movie' value='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'/><param name='flashvars' value='config={&quot;key&quot;:&quot;#&#036;82d88990cf33aa2235a&quot;,&quot;clip&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;http://ynethd-f.akamaihd.net/z/1210/2312101950_hatayar_treiler.flv/manifest.f4m&quot;,&quot;scaling&quot;:&quot;fit&quot;,&quot;provider&quot;:&quot;akamai&quot;,&quot;type&quot;:&quot;video&quot;},&quot;plugins&quot;:{&quot;akamai&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/AkamaiAdvancedFlowplayerProvider-3.9.swf&quot;},&quot;controls&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.controls-3.2.16.swf&quot;,&quot;autoHide&quot;:false,&quot;height&quot;:26,&quot;zIndex&quot;:1},&quot;amta&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/amta_plugin_20314.swf&quot;,&quot;siteKey&quot;:&quot;ynet&quot;,&quot;category&quot;:&quot;538.Entertaiment-540.MoviesHP-636.MovieReviews&quot;}},&quot;logo&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/flowplayerlive/ynetlogo.png&quot;,&quot;top&quot;:15,&quot;left&quot;:15,&quot;fullscreenOnly&quot;:false}}'/><param name='allowfullscreen' value='true'/><param name='quality' value='high'/><param name='cachebusting' value='true'/><param name='bgcolor' value='#000000'/><param name='wmode' value='opaque'/><param name='AllowScriptAccess' value='always'></object>

העלילה היא עיבוד של מותחן צרפתי זניח בשם"אנתוני זימר" מ-2005, עם סופי מרסו בתפקיד המפתה ואיבן אטל, כקורבנה התמים. בגרסה הזו, ג'ולי היא פילגשו של נוכל בינלאומי, שפניו וקולו אינם מוכרים, הנרדף הן בידי הסקוטלנד יארד והן על ידי גנגסטרים רוסיים. כדי להטעות את רודפיו, העוקבים כל העת אחריה, היא בוחרת באקראי בתייר אמריקאי תמים (דפ), מורה למתמטיקה מוויסקונסין, הנמצא על הרכבת מפריז לוונציה, וגורמת להם לחשוב שהוא-הוא היעד שלהם.

בוונציה היא מפתה אותו לסוויטה מפוארת - זהו מלון "דניאלי" המהודר בצבעי הפסטל - ומותירה אותו לישון על הספה. בבוקר הוא מגלה שהיא נעלמה ושחבורת רוצחים מנסה לחסלו, מה שמוביל למרדף משעשע על גגותיה המשופעים של ונציה. ההמשך מזמין למורה הנבעך סדרה של ניסיונות התנקשות והימלטויות על רקע של אולמות נשפים, מלונות נוצצים והתעלות הרומנטיות של עיר המים.

כרטיס לארץ הפנטזיות

"התייר" אכן נראה ומעוצב כפנטזיה מוחלטת. לא רק זו של הקולנוע ההוליוודי הקלאסי אותו הוא מבקש לחקות - הצילום המרהיב בצבעי כמו-טכניקולור הוא של ג'ון סיל ("הפצוע האנגלי") - אלא גם של נשיות וכוכבות. אין זה מקרה, לפיכך, שג'ולי כאן, בשמלות ערב זוהרות ואיפור מושלם, מזכירה את גרייס קלי ואודרי הפברן (שכיכבו בהתאמה ב"לתפוס את הגנב" ו"חידון בחרוזים").

ג'ולי ממגנטת. גם את דפ 

מרגע שהיא נכנסת לסרט, המבטים של כולם - בלשי המשטרה שעוקבים אחריה, והצופים כמובן - מתמקדים בה, והופכים את דמותה המסתורית והמפתה למהות. אותה מהות חמקמקה שמגדירה את כוכבת הקולנוע הקלאסי ואת ההיקסמות ממנה.

ואמנם, אין עוד שחקנית הוליוודית היום, שממגנטת אליה את המבט כדרך שעשו זאת הכוכבות ההוליוודיות הקלאסיות, חוץ מג'ולי (שסרטיה הבולטים האחרונים, "סולט" ו"ההחלפה", עסקו כל אחד בדרכו במהות ותפיסת הכוכבוּת הנשית היום). "התייר", בין היתר, מראה מה קורה כאשר המהות האניגמטית הזו מושכת את הצופה-מן-השורה, שמגלם דפ, אל תוך עולם הפנטזיה שמהווה בעבורו הקולנוע ההוליוודי של פעם.

חבילת נופש זוגית

עד כאן הנסיבות המקלות, שנוגעות בעניין המסוים שמעורר "התייר". מכאן והלאה, הסרט עצמו שלא ממש מצליח להלהיב, למרות נתוני הפתיחה. הבעיה המרכזית היא חוסר הכימיה הבולט שבין דפ, המנסה לשווא להיות קארי גרנט, וג'ולי. אותה כימיה בין כוכבים, שבלתי אפשרי להסבירה כשהיא עובדת (ומכאן סוד קסמה), אך קל מאוד להבחין בהיעדרה, ופה היא פשוט לא קיימת. איך יודעים? כי הסרט עובד טוב יותר דווקא כאשר שני הכוכבים שלו אינם נמצאים ביחד.

אולי זה משום שדפ, כתוצאה ממנת יתר של תפקידים בסרטי טים ברטון ו"שודדי הקריביים", כבר שכח איך לשחק אדם רגיל (שנקלע א-לה היצ'קוק לסיטואציה בלתי רגילה). ואולי זה משום שהמבטא הבריטי, שמאמצת לה פה ג'ולי, מלאכותי מדי. כך או כך, המפגש בין שניהם נדמה בעיקר מאולץ - שניהם משחקים האחד מול השנייה במקום להיות נוכחים.  

דפ וג'ולי. עובדים יותר טוב בנפרד

הבעיה האחרת היא הבמאי בעל השם הכי בלתי אפשרי בתולדות הקולנוע, פלוריאן הנקל פון דונרסמרק. ב-2006 הסתמן הנ"ל כאחד היוצרים המבטיחים של תקופתו,

בזכות סרט הביכורים המופתי וזוכה האוסקר שלו, “חיים של אחרים". אבל כמי שאחראי לדרמת המתח המפותלת והאינטליגנטית ההיא, שמתרחשת במזרח גרמניה, שלפני נפילת החומה, פון דונרסמרק (ששותף בכתיבת התסריט בצוותא עם זוכי האוסקר, כריסטופר מקוורי שכתב את "החשוד המיידי",וג'וליאן פלואס שכתב את "גוספורד פארק"), נעדר את מגע היד הקליל והאלגנטי הנדרש לסרטים דוגמת "התייר".

וכך, אף שניתן לזהות כמה קווי דמיון בין סרט פריצת הדרך שלו לזה הנוכחי - המעקב האובססיבי הוא המרכזי שבהם - קשה במחשבה נוספת להבין מדוע הוא בחר כפי שבחר. כישלונו הביקורתי והקופתי של "התייר" בארה"ב (הסרט עלה כ-100 מיליון דולר והחזיר עד כה למפיקיו קצת יותר ממחצית הסכום), אינו מעיד, למרבה הצער, על מורכבות שהוחמצה על ידי מרבית המבקרים והקהל, אלא שהסרט רוב הזמן פשוט לא עובד.