האובססיה הנאצית לכלב שהעליב את היטלר
בתחילת 1941, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, הנאצים יצאו מדעתם בגלל כלב שלמד להצדיע במועל יד למשמע השם היטלר. הבעלים זומן לחקירה, משרד האוצר גיבש תוכנית למוטט את העסק שלו ומשרד החוץ המתין בקוצר רוח לאישור להעמידו לדין. היסטוריון: "לא היה להם משהו יותר טוב לעשות?"
בינואר 1941, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה וזמן קצר לפני הפלישה לברית המועצות, זנחו לרגע בכירי המשטר הנאצי את העניינים שברומו של עולם והתפנו לסוגייה חשובה לא פחות, לפחות בעיניהם - כיצד לפעול נגד בעליו של כלב שכונה "היטלר" ונהג להצדיע במועל יד, כמו הנאצים.
הפרשה, שתוארה על-ידי היסטוריון כ"ביזארית לחלוטין", נחשפה רק לאחרונה על-ידי חוקר שנבר בארכיונים הפוליטיים של משרד החוץ הגרמני ומצא חלק מהתכתובות הדיפלומטיות על המקרה. הוא העביר אותם להיסטוריון קלאוס הילנברנד, מומחה לגרמניה הנאצית, שכתב בנושא מאמר שיפורסם מחר בעיתון הגרמני דיי טאגסזייטונג.
מהמסמכים עולה כי הנאצים כל-כך כעסו על הבעלים של הכלב, איש עסקים מפינלנד, והם פעלו נגדו באובססיביות ואף גיבשו תוכנית לפגוע בחברה שבבעלותו. הילנברנד הביע תמיהה לנוכח העיסוק הנאצי בכלב: "חודשים ספורים לפני שהנאצים התחילו במתקפה נגד הסובייטים, לא היה להם משהו יותר טוב לעשות מאשר להיות אובססיביים לגבי הכלב הזה?".
העד המסתורי של סגן הקונסול
בעליו של הכלב ג'קי היה טור בורג, איש עסקים מהעיר הפינית טמפרה. רעייתו ג'וזפין הייתה
אזרחית גרמנית הידועה בשל עמדותיה האנטי-נאציות. היא נהגה לכנות את הכלב בשם היטלר בגלל שנהג להרים את כף ידו בצורה שהזכירה את הדרך שבה הגרמנים הצדיעו במועל יד וקראו "הייל היטלר".
ב-29 בינואר 1941 סגן הקונסול הגרמני בהלסינקי, ווילי ארקלנץ, כתב על "עד ראייה, שלא רוצה ששמו יפורסם... הוא ראה ושמע איך הכלב של בורג הגיב לפקודה 'היטלר', בכך שהרים את כף ידו".
בורג התבקש לסור לשגרירות גרמניה בהלסינקי, שם נחקר על ההתנהגות יוצאת הדופן של כלבו. הוא הכחיש שקרא לכלב בשמו של הדיקטטור הנאצי, אך הודה שאשתו נוהג לקרוא לכלב בשם היטלר. הוא גם טען כי הכלב "הצדיע" במועל יד רק פעמים ספורות ב-1933, זמן קצר אחרי עלייתו של היטלר לשלטון בגרמניה.
הדיפלומטים טענו: בורג משקר
איש העסקים המבוהל הבהיר לדיפלומטים הנאצים שמעולם לא עשה "דבר שיכול להיראות כעלבון לרייך הגרמני". אולם, הם לא האמינו לו ובמברק ששיגרו לברלין כתבו כי "בורג, למרות שהוא טוען אחרת, אינו דובר אמת".
משרדי הממשלה השונים שהיו מעורבים בפרשה - משרד החוץ, משרד האוצר ואפילו לשכתו של היטלר - דיווחו על כל ממצאיהם באופן קפדני. משרד האוצר אף מסר כי קוגנלומרט הכימיקלים הגרמני IG פארבן הציע
להפסיק את שיתוף הפעולה עם החברה של בורג, שהפיצה תרופות, וכך לגרום לעסק שלו לקרוס.
משרד החוץ, לעומת זאת, חיפש דרכים להעמיד את בורג לדין על העלבת היטלר, אבל בסופו של דבר אף אחד מהעדים הפוטנציאליים לא הסכים לחזור על טענותיו מול שופט. ב-21 מרס 1941 משרד החוץ שאל את לשכתו של היטלר אם להעמיד את בורג לדין, וכעבור חמישה ימים הגיעה התשובה השלילית, לאור הקשיים הראייתיים.
לדברי הילנברנד, לא נמצא בארכיונים כל סימן המצביע על כך שהפרשה בכלל הובאה לידיעתו של היטלר, אפילו שלשכתו עסקה בנושא. בורג מת בשנת 1959 בגיל 60. ברבות הימים הפכה החברה שלו לקבוצת טמרו, כיום החברה המובילה למכירה סיטונאית של תרופות בסקנדינביה.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
