נתניהו מגייס ופוטר חרדים: שינוי קוסמטי בלבד
התוכנית שתובא מחר לממשלה לא שונה מזו שהועלתה בחודש שעבר - ומעניקה פטור מגיוס לחרדים מגיל 22. בצה"ל ציפו ליותר שוויון, אבל מרוצים מהעלייה במתגייסים. עמותת חדו"ש: "מבטלים את צבא העם, מספר האברכים שיתגייסו רק יפחת"
"רפורמת הגיוס ההיסטורית" שתובא מחר (יום א') לאישור הממשלה - ואמורה להכפיל תוך חמש שנים את מספר החרדים המגויסים לצה"ל ולשירות לאומי - אינה שונה מהותית מההצעה שהוצגה לפני כמה שבועות וזכתה לביקורת, הן מהאופוזיציה והן בצה"ל.
על פי הצעת הרפורמה המקורית של הוועדה בראשותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, הממשלה למעשה תעניק פטור גורף לכל תלמיד ישיבה ואברך מגיל 22 ומעלה - בתנאי שישרתו שירות אזרחי במשך שנה בלבד. בהצעה זו לא חל כל שינוי.
מבדיקת עמותת חדו"ש (חופש, דת ושיוויון), עולה כי השינוי הקוסמטי היחיד בהצעה החדשה מתייחס למה שמכונה שירות אזרחי "ביטחוני": שנת התנדבות בשירותי חירום אזרחיים כמו מד"א, שיטור קהילתי או שירות בתי הסוהר.
לפי ההצעה המקורית, אברכים נשואים בלי ילדים היו חייבים בשרות אזרחי בתחומי חירום עד גיל 24 ורווקים עד גיל 26. מעל גיל זה יכלו לעשות שירות אזרחי בתחומים אחרים, למשל בעמותות חרדיות. על פי ההצעה החדשה, גם רווקים וגם נשואים ללא ילדים יידרשו לשירות אזרחי בחירום עד גיל 26, ורק מעליו יוכלו לעשות שירות אזרחי בתחומים אחרים.
סדקים במודל צבא העם
על-פי הצפי של משרד ראש הממשלה, יעמוד מספר המתגייסים בשנת 2015 על 4,800 - 2,400 לצבא ו-2,400 לשירות האזרחי. כמו כן, סוכם שצה"ל יכשיר מסגרות לוחמות נוספות לקליטת החרדים.
בצה"ל הביעו סיפוק מהתוכנית, שגובשה בשיתוף בכיר באגף כוח אדם בצה"ל, תא"ל אמיר רוגובסקי, בעיקר בשל העובדה כי היא מרחיבה את מעגלי גיוס החרדים לצבא בשורה של מסלולים. עם זאת, עמדתו של צה"ל והרמטכ"ל נותרה בעינה - לפיה גיל הפטור משירות כפי שמוצע, 22, צעיר מדי, ויש לפטור את החיילים לפחות בגיל 24 או 25. המחמירים בצבא מדברים גם על גיל 26, להוציא אבות לילדים. בצה"ל מסבירים שפטור בגיל 22 לחרדים אינו שיוויוני אל מול מגזרים אחרים.
בצה"ל מתריעים לאחרונה כי המצב שבו נתח גדול מהאוכלוסיה אינו משרת כלל כבר גורם לסדקים במודל "צבא העם". שלשום אמר הרמטכ"ל, רב-אלוף גבי אשכנזי שחיילים הנושאים בנטל שואלים שאלות ותוהים מדוע צעירם בני גילם אינם עושים זאת.
למה לא הודיעו קודם לשרים?
גם בממשלה נשמעה ביקורת. שר בכיר הביע תרעומת על התנהלות לשכת ראש הממשלה בסוגיה ואמר ל-ynet: "מקובל שהצעות החלטה מועברות לשרים ביום רביעי, וביום שישי היועץ המשפטי לממשלה נותן דעתו בנושא. במקרה הזה זה לא קרה". לדברי השר, "זו דרך מאוד מוזרה להעביר החלטה מן הסוג הזה".
בהודעה מאתמול על העברת התוכנית לאישור ציין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שמדובר בהחלטה חשובה מאין כמוה שתגביר את ההתגייסות של צעירים חרדים לצבא ולשרות לאומי אזרחי, וכמו כן תעודד את השתלבותם בשוק העבודה ותעזור לחלוקת נטל צודקת יותר בחברה.
מנכ"ל חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב, אמר כי "נתניהו ממשיך להספין ושובר שיאים של חוסר אמינות.
זו אותה כוונה שערורייתית לבטל את צבא העם ולהפוך את האפליה בין דם לדם למדיניות ממשלתית. כל זאת במסגרת לוליינית לשונית שבה פוטרים את החרדים מגיוס ומספרים שהם יתגייסו בהמונים. כל מי שקורא את הרפורמה מבין שתשיג את ההיפך, ומספר האברכים שיתגייסו רק יפחת".
בחודש שעבר טען יו"ר הוועדה למעקב אחר חוק טל בכנסת, ח"כ יוחנן פלסנר מקדימה, שההצעה נועדה לרצות את בג"ץ - שאמור לדון בשבועות הקרובים בעתירה נגד חוק טל - ולא לפתור את הבעיות ולחולל שינוי של ממש.
לפנייה לכתב/ת 
