צריך בגרות במתמטיקה כדי לזהות אשה יפה
המוח מחשב באופן בלתי מודע את היחס בין איברי הפנים. זה יכול להסביר איך פנים שנחשבות יפות עם תסרוקת מסוימת, נחשבות פתאום פחות יפות לאחר שינוי תספורת, ולהפך
על יופי יש הסכמה בינלאומית, יש מאפייני פנים שהכל מסכימים שהם יפים. תווים נשיים כמו עיניים גדולות, פה רחב ועצמות לחיים גבוהות (עיין ערך ג'וליה רוברטס) עושים אשה ליפה, בעוד שאצל גברים עושה את זה לסת רחבה ומרובעת.
אפילו תינוקות, שלכאורה לא מבינים כלום בסטנדרטים החברתיים של יופי, נמצאו בוהים למשך יותר זמן בפנים שנחשבו יפות, לעומת כאלו שלא - מה שמוכיח שהשיפוט ליופי הוא מולד ומעוגן לנו חזק במוח.
זה עד כדי כך משפיע עלינו, שבמחקר שבו נתנו לגברים לדבר בטלפון עם נשים שמעולם ראו, ואמרו לחלקם שהם מדברים עם אשה יפה, הנשים גילו שגברים אלו היו הרבה יותר נחמדים וחמים אליהן בשיחת הטלפון, לעומת הגברים שלא חשבו שהם מדברים עם אשה יפה.
אז יופי עובד עלינו גם כשאנחנו רק מאמינים שהוא שם, אבל מחקרים מצאו שזה עוד יותר מתוכנת במוחנו ממה שאי פעם תיארנו לעצמנו. מסתבר שהמוח האנושי מסוגל לזהות ולהעריך יופי במהירות גבוהה מזו של המודעות שלנו. החוקרת אינגריד אולסון, שמחקרה התפרסם בינואר 2006, נתנה לאנשים לצפות בתמונות של נשים וגברים יפים, אבל המחשב היציג את התמונות כל כך מהר (0.013 שניות), שהנחקרים למעשה לא הצליחו לקלוט שראו משהו. זאת מהירות שנקלטת במוח, אבל לא במודעות; הנחקר לא יודע שהמוח שלו הספיק לראות משהו. בכל זאת, היא ביקשה מהם לדרג את היופי של הפרצופים שהם "ראו". הנבדקים טענו שהם מנחשים בלבד, שלמעשה אינם זוכרים שהם ראו משהו, אבל למעשה כולם דירגו בתור יפים את הפנים שנחשבים יפים, לעומת פנים שנחשבו לא יפים.
יש לנו נטייה לקשר יופי עם תכונות ומחשבות שמחות
אז אנחנו מעבדים יופי אפילו בצורה בלתי מודעת, ובנוסף לכל, נמצא שיש לנו נטייה לקשר יופי עם תכונות ומחשבות שמחות. מוחנו מעבד ביתר מהירות מילים הקשורות למצבים שמחים אחרי שהוא נחשף לפנים יפות, אפילו לא במודע.
אבל מה בדיוק בפנים עושה אותם יפות?
זה לא רק תווי הפנים, כי כבר בוצעו נסיונות מחשב שבו הרכיבו פנים שלמות מאוסף של תווי פנים מושלמים - לקחו פה מושלם מאישה אחת, אף מושלם מאחרת וכן הלאה, ובעזרת מחשב הרכיבו מהם צורת פנים מה שהתקבל לא היתה אשה יפה בכלל...
מסתבר שיש משהו ביחסים בין מרכיבי הפנים שיוצר את ההרמוניה של היופי. שנים רבות חשבו שיש כלל זהב מתמטי מיוחד ליחס הנכון בין תווי הפנים. כבר בעבר העתיק ניסו תרבויות שונות למצוא כללי זהב, שכאשר הם מתקיימים – אדם נחשב יפה. היוונים ביוון העתיקה טענו שהם מצאו את היחס המנצח בין תווי הפנים, שהם קראו לו גם "הפרופורציה האלוהית". הם אפילו השתמשו בכללים האלה בארכיטקטורה ובאמנות. היו גם שטענו שלאונרדו דה-ווינצ'י השתמש ביחס המנצח הזה כשצייר את המונה-ליזה.
החוקרים פמלה פאלט וקאנג לי מצאו שבפנים שנחשבות יפות המרחק בין קו העיניים לבין הפה צריך להיות 36% מאורך הפנים הכולל, והמרחק בין העיניים צריך להיות 46% מרוחב הפנים הכולל.
נשמע הזוי? אתם בטח חושבים לעצמכם "כן, בטח, בפעם הבאה שאני יוצא עם משהי אני אמדוד את המרחקים בין העיניים, האף והפה שלה"...
אין צורך, המוח עושה את זה לבד, ובמהירות הבזק. וזה יכול גם להסביר לנו איך פנים שנחשבות יפות עם תסרוקת מסוימת, נחשבות פתאום פחות יפות לאחר שינוי תספורת, או להיפך. זה בגלל שהשיער- המסגרת של הפנים, עם שינוי תספורת משנה את היחסים הנתפשים בין תווי הפנים.
הכללים האלה התקיימו בפניה של מרילין מונרו, למשל. והיא גם שמרה על תספורת די קבועה. נסו לרגע לשים לה פאה בתסרוקת אחרת , ותראו איך זה משפיע על המראה שלה.
התברר שהיחס המנצח בין תווי הפנים קיים בכל פנים שנחשבות ממוצעות.
איך זה יכול להיות?
ההנחה היא שהמוח שלנו אסף ואיחד בתוכו המוני פנים שראינו במהלך חיינו ובמהלך האבולוציה, ועשה ממוצע בין כל הפנים האלה, מה שקבע את היחסים האידיאלים בין חלקי הפנים. ייתכן גם שהאבולוציה והביולוגיה תכנתו אותנו לתפוש פנים ממוצעות בתור יפות, כיוון שפנים בעלות יחסים ממוצעים הם סמל לבריאות.
אז אם תיקחו תווי פנים נחמדים ותוסיפו להם פרופורציות נכונות - תקבלו פנים יפות. לא צריך את האף המושלם או האוזן המושלמת בשביל זה. קארל קראוס אמר את זה יפה ב"אמרות וסתירות": "כל מה שהיה חסר לה ליופי מושלם היה איזה פגם"...
המחקר שעסק ביחסים הנכונים בפנים יפות נערך עד עתה רק בנשים לבנות, והתפרסם מטעם אוניברסיטת קליפורניה ואוניברסיטת טורונטו בדצמבר 2009. יש צורך במחקר נוסף על גזעים אחרים, על גברים ועל תינוקות כדי לבדוק אם גם אצלם יש כללי "זהב" לפנים יפות.
- רחלי לנגפורד,
MSc בוגרת המחלקה לניורוביולוגיה, בי"ח הדסה. עסקה בחקר תיקון מומי מוח מולדים באמצעות תאי גזע.
