מדוע האדם עדיין מאמין בבריאה?
די במציאת עצם של יונק בשכבת קרקע קדומה מעידן הדינוזאורים כדי לגרום כאב ראש רציני לדארוויניסטים – אך עצם כזאת עדיין לא נמצאה. לא ההיגיון ולא הפרפקציוניזם מדריכים את הטבע בעיצוב מנגנונים חדשים. כל שנדרש מהם – אבסורדים ככל שיהיו – שיעמדו במבחן הברירה הטבעית. חלק א'
ב-1987 קבע בית המשפט העליון בארה"ב כי הקצאת זמן הוראה שווה לבריאתנות (Creationism) ולאבולוציה בבתי הספר הציבוריים סותרת את התיקון הראשון בחוקה האמריקנית, המחייב הפרדה בין דת למדינה.
הבריאתנות, פסק בית המשפט, מקדמת את האמונה בבריאה אלוהית, במבול שהטביע את היבשה, בגילו הצעיר של כדור הארץ ובדחיית השתלשלותם של קופים ובני אדם מאב קדמון משותף. הואיל וכך, הבריאתנות איננה מסכת מדעית אלא דתית.
בחלוף שנתיים הגיבו הבריאתנים בהמרת שם תנועתם ל"מתווה תבוני" (Intelligent Design). כדי לעמוד בחובת ההפרדה בין דת למדינה, נעדרו ממשנתם החדשה השם המפורש ופסוקי הקודש.
שלא כקודמיהם, אנשי המתווה התבוני מכירים בקיומה של אבולוציה זעירה, כלומר באפשרותם של מיקרו-שינויים בחד-תאים, אבל כופרים ביכולתם של שינויים קטנים אלה לחולל תמורות גדולות, כגון יצירת אברים חדשים באורגניזמים מורכבים, לא כל שכן פיתוח מינים חדשים.
ליצירת שינויים גדולים ברי קיימא, טענו, נחוץ מתווה תבוני מוקדם. אך מיהו המתכנן-על הערטילאי העומד מאחורי המתווה התבוני? על כך הם מילאו פיהם מים. המתכנן האלמוני שמאחורי המתווה התבוני יכול אפוא להיות כל דבר, החל בשכל-על מסתורי וכלה בחייזר או בנוסע בזמן.
תהיות אלו באשר לטיבו של המתכנן לא הפריעו לבריאתנים החדשים להציג את המתווה התבוני כתיאוריה חלופית שוות ערך מדעי לתיאוריה הדארווינית. לשיטתם, גם תורת האבולוציה אינה תיאוריה מוכחת, משום שהיא מחוררת ככברה בחורים עובדתיים בלתי ניתנים לאיחוי.
טענות מופרכות
החלטת הבריאתנים לאמץ אסטרטגיה של איתור פרכות בתורת האבולוציה לא עלתה יפה, במיוחד בכל הקשור ליכולתו של התהליך הדארוויני לחולל שינויים מערכתיים. לדוגמה, קיימת חבורת גנים עתיקת יומין, המכונה הוקס, שדי בפעולתו של גן אחד כדי להפעיל מערך גדול של גנים ולגרום בכך לשינויים מערכתיים שלמים, כגון יצירת ראש, גפיים, בטן וגב.
בשנת 2002 הצביעו חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו על אחד משינויי המאקרו הקדומים ביותר. תוצאות המחקר הראו כי די היה במוטציה באחד מגני ההוקס, לפני 400 מיליון שנה, כדי להפוך מפריקי רגליים ימיים לחרקים יבשתיים בעלי שש רגליים בלבד.
לא קל להפריך את האבולוציה (צילום: GettyImages)
טענה בריאתנית אחרת, שעל פיה גיל העולם אינו עולה על עשרת אלפים שנה, היתה קלה הרבה יותר להפרכה. בדיקת האיזוטופ הרדיו-אקטיבי אורניום 235 בסלעים (דועך לאטו לאיזוטופ של בדיל) מעידה על גילו המופלג של כדור הארץ, אלא אם מקבלים את תשובת הבריאתנים, כי מראית עין קשישה זו בת מיליארדי שנים הוטבעה מראש בכדור הארץ בששת ימי הבריאה.
זאת ועוד, העובדה שבתום שבוע הבריאה האלוהית כבר נראו כוכבים בשמיים, חרף מרחקם העצום מאתנו, הוסברה בכך שבעת הבריאה האור נע לאין שיעור מהר יותר מאשר בימינו, ולפיכך מיליוני השנים הנדרשים לאור כדי להגיע אלינו חלפו אז ביעף.
לאחר שדחו את שעוני הזמן של איזוטופי האורניום והפחמן, שנסו הבריאתנים מותניים כדי לתרץ את נוכחותם של מאובנים קדומים בשכבות קרקע התואמות את התסריט האבולוציוני. לכאורה מלאכה קלה. די במציאת עצם אחת של יונק בשכבת קרקע קדומה מעידן הדינוזאורים כדי לגרום כאב ראש רציני לדארוויניסטים.
משלא נמצאה עצם כזאת, חיברו הבריאתנים תרחיש קומי להפליא: חיות שלא היו זריזות דיין לברוח ממי המבול הגואים נקברו ראשונות תחת הבוץ, מעליהן נספו אלו שלא ידעו לשחות להרים.
מכאן סדר המאובנים המתגלים לעיננו בחתכי הקרקע השונים: הזוחלים המגושמים נספו ראשונים, ואילו היונקים קלי הרגליים טבעו אחרונים. על השאלה מדוע מאובניהם של קופים קבורים מתחת להומינידים קדומים, לא ניתנה תשובה, אלא אם כן אבות אבותינו בימים ההם רצו מהר יותר מהקופים.
בהיעדר ממצאים עובדתיים, לרבות חיזויים הניתנים להוכחה ניסויית או תצפיתית, כפי שתורת האבולוציה מציגה, לא התקשה בית המשפט הפדרלי בפנסילווניה לפסוק ב-2005, כי המתווה התבוני אינו תיאוריה מדעית, אלא אותה גברת בריאתנית בשינוי אדרת.
האמריקנים עדיין מאמינים
והנה, למרות כישלונו של המתווה התבוני בהנהרת הממצאים הפליאונטולוגיים, וחרף שתיקתו בכל הקשור לדרך פעולתו ביצירת מערכות ביולוגיות, חסידיו לא הרפו מדרישתם למתן זמן הוראה שווה למתווה התבוני ולאבולוציה. למרבה הפלא, עמלם נשא פרי.
ב-26 ביוני 2008 חתם מושל לואיזיאניה על צו המתיר את הוראת הבריאתנות במדינתו, מכוח חופש הדיון האקדמי בתיאוריות חלופיות על מוצא החיים ועל היווצרות המינים.
מפתיע לא פחות, תוצאות הסקר האחרון שערך מכון "גאלופ" לאחרונה בארה"ב הראו כי להחלטת מושל לואיזיאניה שורשים עמוקים בקרב האומה האמריקנית: 40 אחוזים מחזיקים בדעה שהאדם נברא על ידי אלוהים בעשרת אלפים השנים האחרונות.
יש מי שמוצאים נחמה בירידה של שבעה אחוזים בקרב מאמיני הבריאה לעומת הסקר הקודם, אלא שזו נחמה פורתא. אנחנו מצויים במרחק 85 שנה מ"משפט הקופים" במדינת טנסי, משפט שהסתיים בהרשעתו של ג'ון סקופס בגין הוראת האבולוציה הדארווינית, ודומה כי לא חלו תמורות ממשיות מאז בתובנות המדעיות של הציבור הרחב.
יתרה מזו, 16 אחוזים בלבד סבורים שהמין האנושי נברא ללא התערבות אלוהית. משמע, 84 אחוזים מאמינים במעורבותו של כוח עליון במעשה הבריאה. יש לשער שתוצאות דומות היו מתקבלות גם בארצות רבות אחרות, קרוב לוודאי גם אצלנו, אולי חמורות יותר, אם לשפוט על פי הגל הפונדמנטליסטי השוטף את החברה הישראלית.
הסכנה לכתבי הקודש
איך שלא מסתכלים על 84 האחוזים המאמינים בבריאת העולם והאדם בידי כוח עליון, יש במספר הזה כדי לעורר מחשבות נוגות על כברת הדרך הזעומה שעשתה התבונה האנושית למן "משפט הקופים" לפני 85 שנה, או אפילו מאז משפטו של גלילאו.
ב"מכתב לקסטלי" מ-1613 הצביע גלילאו על קטעים מסוימים בכתבי הקודש, הנראים אוויליים – אפילו מחללי שם שמיים – אם קוראים אותם כפשוטם. באשר לתופעות הטבע, כתב לקסטלי, תצפיות מדוקדקות או הוכחות ניסוייות חותכות גוברות על התיאורים בספר הספרים.
גליליאו גלילאי (צילום: GettyImages)
לפיכך, מתן מעמד בכורה לכתבי הקודש בעניינים שאינם קשורים לאמונה ולמוסר הוא מעשה טיפשי ואף פוגעני, כי הוא עלול להציג את הכתבים הקדושים כשגויים.
במכתבו לדוכסית הגדולה קריסטינה חידד גלילאו את עמדתו. אם טיעונים מדעיים מוצקים סותרים את הפירוש המילולי של פסוקים בתנ"ך, כתב לדוכסית, יש לפרש מחדש את הפסוקים.
ב-1992 הודתה הכנסייה בטעותה בפרשת גלילאו. ב-2008 היא ציינה את זיכויו המוחלט בהצבת פסלו בתוככי הוואתיקן, ואף שיבחה את תרומתו הגדולה לאסטרונומיה. על פי לוח זמנים זה צפויה תורת האבולוציה הדארווינית לקבל את ברכת הדתות המונותאיסטיות במאה ה-25.
לפנייה לכתב/ת 
