דו"ח בארה"ב: כמות הפלואוריד במים - מסוכנת
משרד הבריאות האמריקני קורא להוריד את רמות הפלואוריד במי השתייה, בטענה שהריכוז גבוה במידה מסוכנת. מומחה ישראלי ל-ynet: "בצחצוח אחד יש את כל הפלואוריד שצריך. הריכוז שמגיע לגוף בארץ עלול להזיק"
האם בקרוב תופסק החדרת פלואוריד למי השתייה? דו"ח חדש של משרד הבריאות האמריקני והסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה קרא בסוף השבוע להוריד את רמות הפלואור במי השתייה, בטענה שהרמות הקיימות כיום גבוהות במידה מסוכנת. שמעון צוק, מומחה להידרולוגיה העוסק בתחום הפלרת מי השתייה, אומר היום (א') ל-ynet כי אין עוד צורך בהפלרת מי השתייה בארץ, כיוון שצריכת הפלואוריד בישראל גבוהה מאוד.
מחלוקת סביב הריכוז הנכון
הפלרת מים היא תהליך שבו מוחדר למי השתייה פלואור (או פלואוריד), החומר הפעיל במשחת השיניים המסייע במניעת עששת השיניים, במיוחד בקרב ילדים.
הרעיון להחדיר פלואור למי השתייה, כחלק ממדיניות בריאות הציבור לצמצום העששת, מיושם במדינות ברחבי העולם כבר קרוב ל-30 שנה.
בישראל החלה הפלרת המים באמצע שנות ה-80, וב-1998 חייבה הכנסת להכניס פלואור למי השתייה בכל יישוב שבו מתגוררים 5,000 תושבים ויותר. על פי התקנות מופלרים מי השתייה בריכוז של 0.7 עד 1.7 מיליגרמים לליטר. מאז שהחלו בהפלרת מי השתייה נרשמה ירידה משמעותית בשיעור מקרי עששת השיניים בקרב ילדים.
מנגד, בדיקה מחודשת שנערכה לאחרונה בארצות הברית גילתה כי כמות הפלואוריד במי השתייה גבוהה מדי ועלולה להזיק לשיניים. הבדיקה הביאה לכתיבת המלצות חדשות בנוגע להפלרת מי השתייה, שעל פיהן מי השתייה צריכים להכיל לא יותר מ-0.7 מיליגרמים של פלואוריד לליטר מים, במקום 1.2-0.7 מיליגרמים לליטר הנמצאים כיום. עוד הודיעו המומחים האמריקנים כי בקרוב יערכו מחקר לבחינת השפעות הפלואוריד על גוף האדם.
ההמלצות החדשות בארצות הברית מגיעות לאחר פרסום נתונים שהראו כי קיימת צריכת יתר של פלואוריד בקרב ילדים, מה שמוביל לפלואורוזיס, הכתמת השיניים עקב עודף פלואוריד. מדובר במצב השכיח אצל כ-40% מבני הנוער בגילי 12 עד 15. חלק מהמחקרים הראו כי עודף פלואוריד עלול לגרום גם לפגיעה בעצמות או בפעילות ההורמונלית.
ישראל: צריכה גבוהה - גם ללא המים
"ריכוז הפלואוריד בישראל גבוה מזה של ארצות הברית", אומר צוק, "לא רק בשל המקסימום המותר כאן, אלא גם בשל העובדה שאנחנו ארץ חמה והישראלים אמורים לשתות מים יותר מבמדינות קרות. יש מדינות באירופה שבהן מי השתייה כלל לא מופלרים. אנשים לא יודעים שהפלואוריד נמצא גם במזונות רבים, ולכן הריכוז שמגיע לגוף גבוה מאוד ועלול להיות מסוכן".
בבדיקה שערכו צוק ועמיתיו נמצא שצריכת הפלואור בישראל גבוהה ממילא, גם ללא הפלרת מי השתייה. צוק בדק את כמות הפלואוריד הקיימת בצחצוח שיניים אחד, והעלה שהכמות שווה לכמות הפלואוריד שיש בכוס מי שתייה. "אין כל צורך בהפלרת מי השתיה בישראל", הוא אומר. "די בצחצוח שיניים כדי להשיג את כמות הפלואור הדרושה, וכל חשיפה מיותרת לפלואור, במיוחד ברמות הגבוהות בישראל, היא מיותרת ומסוכנת".
מה תוכלו לעשות כדי להפחית את צריכת הפלואוריד שלכם ושל ילדיכם? שתיית מים מינרליים אינה מהווה פתרון, כיוון שגם שם מצוי פלואוריד בכמות גדולה. תוכלו לבדוק באמצעות הרשות המקומית של אזור מגוריכם מהי רמת הפלואוריד המצויה במי השתייה. אם נמצאים מעל 0.7 מיליגרם בליטר מי שתייה תוכלו לשקול התקנת פילטר בברז המים, במיוחד בבית שבו נמצאים תינוקות הניזונים מתרכיב מזון לתינוקות המעורבב במים מופלרים.
לפנייה לכתב/ת 
