"עד מתי אחכה?". מונולוג של נוסעת רכבת

התחלתי לנסוע ברכבת כשלמדתי באוניברסיטה, והמשכתי לעשות זאת גם כשהתקבלתי לעבודה. כיום, כשאני עובדת ברמת החייל בתחום ייבוא מוצרי תקשורת, אני ממשיכה להסתמך על קווי הרכבת שיביאו אותי בבוקר בזמן לעבודה. עקרונית, הנסיעה ברכבת נוחה מאוד, אבל הבעיה מתעוררת כשיש עיכובים חוזרים או השבתה, כמו שיש כרגע, ואז עליי להסתמך על חברות שגרות בסביבה או על אוטובוסים, מה שמאריך את זמן ההגעה שלי למקום העבודה פי שניים וחצי.

יש לי רישיון לרכב, אבל אין לי מכונית. כשיוצאים מכפר-סבא בבוקר עם רכב פרטי זה לוקח המון זמן בגלל

הפקקים. זו עיר שמאוד קשה לצאת ממנה בבוקר, ורכבת היא פתרון. אני חושבת שהגיע הזמן שישראל תדע להציע תחבורה ציבורית הולמת לא רק לאלה שגרים ממש בתוך המטרופולין, אלא גם קצת מחוצה לו, וכמובן בפריפריה. בני אדם צעירים שחיים בישראל מחוץ לתל-אביב מתקשים להגיע ממקום למקום ביעילות מבלי להחזיק במכוניות פרטיות.

מלבד ההוצאות הגדולות הכרוכות בדבר, זיהום האוויר והפקקים הגדולים הם מחלה של המאה העשרים, וכדאי מאוד שמדינת ישראל תתקדם כבר עם הזמן. טיילתי בעולם, ראיתי את היעילות של הרכבות הקלות והתחתיות ביפן ובלונדון, שמסיעות מכסה עצומה של בני אדם מדי יום. אני עדיין שואפת להגיע ליום שבו אוכל לעלות על הרכבת הקלה בפינת הרחוב בכפר-סבא, ותוך זמן קצר לרדת בתחנת רמת-החייל בתל-אביב.

חיילים בתחנת רכבת בתל-אביב. איך אפשר להגיע בזמן? (צילום: ירון ברנר)

כשאני חושבת על כל החיילים, הסטודנטים והעובדים שאמורים להגיע לבאר-שבע או ממנה, או אפילו דרומה מבאר-שבע, אני מתוסכלת עבורם מהתנהלות הרכבת ומהקושי להתנייד ממקום למקום במדינה הזו. עם כל הצהרות הממשלה על הצורך בחיבור הפריפריה למרכז, המצב כעת גורם לזה להיות בלתי אפשרי. נכון להיום מי שעובד במרכז וגר בפריפריה או ההפך ואינו מחזיק במכונית, אינו יכול להגיע לעבודה בבוקר בזמן, אלא אם הוא יוצא לפני עלות השחר. גם כשהרכבת עובדת, אין קווים מהירים לדרום, ואפילו לבירת ישראל ירושלים קצר יותר לנסוע במכונית פרטית או באוטובוס.

צריך לפעול במלוא המרץ כדי לבנות תשתיות לרכבות קלות ורכבות תחתיות, ולשפר את תשתית הרכבת הקיימת בארץ כדי לחבר אותה לכל אורכה ורוחבה. זה עלול לקחת עשרות שנים, ואולי יש מקום לחשוב על שימוש בפרויקטים בעלי עדיפות

לאומית של עבודות יזומות, כדי להעסיק אלפי מובטלים. כך הם יחזרו למעגל העבודה, והתשתיות ייבנו מהר יותר. ניסיון העבר מלמד שהדבר יכול לתת דחיפה לכלכלה ולקצר משמעותית את לוח הזמנים לסיום בניית התשתית.

התקשרתי לרכבת כדי לשאול מה הצפי לחזרת הרכבות בכפר סבא ובכלל לפעילות סדירה, אבל שם לא ידעו לענות. מן הראוי שבכירי הרכבת יתנהלו במידה אלמנטרית של מקצועיות ויקבעו תאריך יעד שעד אליו תוחזר פעילות הרכבות לסדרה. אין להחזיר את הקרוניות המתלקחות לשימוש, ויש למצוא פיתרון שלא יהווה סיכון לחיי אדם במהירות האפשרית, ולהקצות לכך תקציבים ממשלתיים הולמים, אם צריך.

עדי לנסנר, תושבת כפר-סבא