נתנו לכם משהו להעביר?

מומחי ביטחון רבים ברחבי העולם טוענים כי הטרור העולמי, למעשה, כבר השיג את מטרתו גם בלא לבצע פיגועים המוניים בבירות העולם. עובדה: ממשלות בכל העולם עסוקות ללא הפסק בהגנה על התעופה האזרחית ומשקיעות בכך מיליארדים. כל-כך עסוקות, עד שהמאמץ הופך כבר מוגזם, מטריד, מסובך, ולא תמיד יעיל. מערכות שיקוף חדישות בארה"ב "מפשיטות" כיום נוסעים בנמלי תעופה, מה שגורר מחאות של ארגוני צנעת הפרט. גם המזוודות עוברות שיקוף וכמותן תיקי היד.

בחמש השנים האחרונות הותקנו בנמלי תעופה ברחבי תבל מיליוני חיישנים העוקבים אחריכם מן הרגע שנכנסתם לשטח נמל התעופה. אתם תחת מעקב שקט של מאות מצלמות טלוויזיה במעגל סגור. כל תנועה שלכם נקלטת. מישהו צופה בכם בחדרים אחוריים, מוגנים היטב, מישהו שמוכן לכל דבר חריג. בעבר עשו נמלי התעופה שימוש במספר קטן של מצלמות ורק בנקודות מפתח, אך המגמה השתנתה באחרונה לכיוון של רישות מלא ולא רק בשדות תעופה, אלא גם במבני ציבור ובמתקנים פרטיים.

וידאו של פעם

בחלק מהאתרים שבהם מותקנות מצלמות הן משמשות לצילום לצורך מעקב שטחי בלבד - כדי שאנשי הביטחון יוכלו לעקוב ממקום מרכזי אחר הנעשה בחלקים שונים של בניין או אתר. באחרים, כמו בנקים ובעיקר בתי קזינו, נהוג להקליט ולשמר את החומר המצולם על קלטות וידאו שנשמרות אחר-כך חודשים או שנים במקום בטוח. כך, אם רוצים לשחזר ארוע מסוים, צריך להריץ את הסרט בשיטה פרימיטיבית למדי - קדימה או אחורה, בדיוק כמו בסרט מן הדור הקודם במכשיר הווידאו הביתי ז"ל. כדי להפוך את התהליך ליעיל בהרבה פותחו (בעיקר בישראל, על-ידי חברת "נייס‭("‬ מערכות לאגירה חכמה של מידע ממצלמות, למיון, תיוק ושליפה מהירה.

כל צילום ניתן לשליפה תוך שניות. רוצים לדעת איך נראיתם לפני חודש בנמל התעופה קנדי בניו-יורק? המידע מצוי אי שם במחשבי מערכת הבקרה של הנמל העמוס הזה. תנו מיקום, תאריך ושעה מדויקים, ופניכם יוצגו על המסך במהירות מדהימה.

חברות רבות פיתחו מערכות שליטה ובקרה להגנה הקפית על הנמלים. בישראל מובילות בתחום "אלביט מערכות‭,"‬ "מגל" ו"לוג'יק‭."‬ ברשות שדות התעופה עצמה פותחה מערכת המכונה "איי-פס‭,"‬ המיועדת לזיהוי ודאי של כל נוסע שמבקש לעלות על טיסה בנתב"ג. מערכת זו מופעלת כבר במסגרת ניסוי.

המידע שזורם לחדרי הבקרה של אגפי הביטחון בנמלי התעופה הוא עצום. יש צורך קריטי לעשות בו סדר ולשלוף מתוכו פריט אחד, שולי-לכאורה, שיצביע על סכנה מוחשית. למקום הזה בדיוק נכנסה החברה הישראלית "ספייס לוג'יק‭,"‬ שבאמצעות תוכנות מיוחדות מנסה לשפר את התהליך ולהפוך אותו ממוחשב ככל האפשר. היא מתחברת למערכות הקיימות, לכל החיישנים ומערכות הבדיקה של מטען הנוסעים והמטען המסחרי, אוגרת מידע, מפלחת אותו לפי פרמטרים מסוימים ושולפת מידע רלוונטי שמצביע על סיכונים.

שיטת הפרופיל

מאז ארועי 11‬ בספטמבר - כל מזוודות הנוסעים במטוסים בארה"ב עוברות שיקוף בלי יוצא מן הכלל. כל נוסע מכיר את הפרוצדורה המייגעת: מחשבים ניידים מונחים בנפרד על המסוע, נוסעים זועמים מתבקשים לחלוץ נעליים ולהסיר חגורות, ואנשי הביטחון נראים כמו מי שזמנם בידם. 

בנתב"ג עושים מאבטחי רשות שדות התעופה שימוש בשיטת הפרופיל, שאמורה לחסוך בזמן ובטירדה. אנשי הביטחון שואלים את הנוסע שאלות מוגדרות ועל-פי התשובות - וגם על-פי סימנים נוספים - הם מוסמכים להחליט עצמאית מהי רמת הבדיקה שיעבור. בהרבה מדינות, ובראשן ארה"ב, השאלות האלה נחשבות חדירה לפרטיות. שאלות אסור, אבל חיטוט בתחתונים מותר.

לדברי גרי קורן, מנכ"ל "ספייס לוג'יק", כל מידע על הנוסע, מרגע רכישת הכרטיס ועד הגעתו לנמל התעופה, מגיע למערכת שהחברה שלו פיתחה. המידע נבחן, מוצלב, ויוצר את בסיס הנתונים המשוקלל לפיו יודע הבודק הביטחוני אם לתת לאיש לעבור מיידית לשער היציאה לטיסה, או להטריד אותו בשאלות או בחיפושים.

המערכת של "ספייס לוג'יק" גמישה מאוד. כל קצין ביטחון מקומי יכול לעדכן את המידע בצורה מיידית ולהוסיף מידע לזה שכבר נאגר במערכת. "מדובר על תוכנה שמקבלת המון מידע אבל יודעת להפיק ממנו את הפריטים הרלוונטיים, וזה בכל שלב של תהליך הבדיקה‭,"‬ אומר קורן. את מערכת השיקולים והפרמטרים לבדיקה המוזנים מראש לתוך התוכנה.

לדברי קורן, במקומות שבהם הותקנה המערכת עד כה היא קיצרה את זמני הבידוק הבטחוני ב‭20-‬ עד 89 אחוזים, ועם זאת שיפרה את רמת הגילוי של מטענים חשודים בצורה דרמטית. בארה"ב יש כיום כ‭50-‬ אלף בודקים ביטחוניים בנמלי התעופה. בנמלי התעופה שבהם מותקנת המערכת היא למעשה זו שמכתיבה לבודקים דרכי פעולה והם חייבים לבצע את הוראותיה. העובד שניצב מול נוסע ומקבל הוראה לבדוק את מטענו ברמה כזו או אחרת לא יודע מדוע ההוראות שקיבל הן כאלה ולא אחרות. העסק חייב לזרום. ‬

בימים אלה עוסקים בחברה בשיפור התוכנה ובהתאמתה למתן מענה גם למטענים אוויריים שמחבלים מנסים לעשות בהם שימוש לצורך פגועים, דוגמת מדפסות חומר הנפץ שנשלחו לבתי כנסת בארה"ב והתגלו בנס.

האם התוכנה של "ספייס לוג'יק" היא הפיתרון האולטימטיבי? לא בהכרח, אבל העיקרון בוודאי מצעיד את פעולות המניעה צעד גדול קדימה. תמיד, אומרים המומחים, תתגלה פרצה חדשה. ב"ספייס לוג'יק" אומרים, כי באמצעות קשר מתמיד עם אנשי הביטחון בשטח תמיד ניתן יהיה לעדכן את התוכנה ולהיות לפחות צעד אחד קדימה.