הגננות נגד הרפורמה: "גנים ייסגרו, המחיר יעלה"
הצעת חוק ממשלתית שנועדה לשים סוף להפקרות בגנים הפרטיים ולאפשר לפקחי משרד התמ"ת להטיל קנסות ולשלול רשיונות, מעוררת מחלוקת. בגנים מזהירים מפני "השלכות כלכליות אדירות" שיפגעו בסופו של דבר בהורים, אך ד"ר יצחק קדמן טוען: "המצב גרוע, החוק חייב לעבור הכי מהר שניתן"
הורים לילדים בפעוטונים? הילדים שלכם בסכנה: בדיקת ynet מעלה כי גנים רבים ברחבי הארץ פועלים ללא היתרים ופיקוח, גננות אינן מוסמכות וחמור מכך - מרבית הגנים סובלים ממפגעים פיזיים ותברואתיים חמורים שעלולים לסכן את בריאות הילד. הצעת חוק ממשלתית חדשה באה לפתור את הסוגייה ולהסדיר את הפעלת הגנים כחוק. אולם, לטענת ארגון הגנים הפרטיים, שקיימו אמש (יום א') כנס חירום, ההצעה מתעלמת מהמצוקות בשטח ועלולה להחריף את הבעיה ולהביא לקריסה של ענף הגננות בישראל.
יצחק קדמן מהמועצה לשלום הילד מספר כי לאחרונה התקבלו במשרדו עשרות ביקורות על גני ילדים במרכז הארץ שפעלו ללא היתרים. באחד המקרים, מפעילי מכבסה פרטית באזור באר יעקב החליטו לפתוח גן ילדים במרתף הסמוך. עלפי הדיווחים, הילדים התרוצצו בין אדי הקיטור שבמכבסה והסתכנו בכוויה חמורה. כאשר הגיעו רשויות המס לביקורת, הוצגו הילדים כנכדים של המטפלת שאותה נהגו לכנות "סבתא".
בביקורות של משרד הבריאות בגנים אחרים, נמצאו ליקויים רבים - המטפלת לא ידעה כמה ילדים יש בגן, הארון לאחסון המזון היה מוזנח ולא היגייני, המטבח פעל ללא אישור ולא נמצא חדר שירותים לילדים. כמו כן, נמצאו גני ילדים שפעלו במבנים לא בטיחותיים, מדפים שאינם מחובים לקירות, וגם חצרות מלאות במהמורות וצינורות חשופים.
הקריטריונים: מגובה החלון עד עומק החול
בימים אלו מסיימת הוועדה לזכויות הילד את גיבוש הצעת החוק הממשלתית "חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות", אותה יזם יו"ר הועדה חבר הכנסת זבולון אורלב. כיום ניתן הרישוי למעונות מתוקף "החוק על פיקוח המעונות" משנת 1965, שנועד בזמנו לעודד אמהות לצאת לעבודה ולשלוח את הילדים לגנים. כמו כן, במהלך השנים נוצר חלל לפיו אף גורם ממשלתי לא פיקח על עבודת הגנים, במיוחד לאור זאת שהסטנדרטים של החוק הישן אינם מקובלים בחברה המודרנית.
הצעת החוק תביא לקריסת הענף. כנס החירום של הגננות (צילום: דני שביט)
בהצעת החוק הממשלתית נקבע כי מטרתה היא "לקבוע לראשונה בחקיקה הסדר כולל לעניין רישוי של מעונות שבהם שוהים שבעה פעוטות לפחות שטרם מלאו להם שלוש שנים". בנוסף, על פי הצעת החוק נקבע כי הקריטריונים הבטיחותיים, הפיזיים והסביבתיים להפעלת גן ילדים ייקבעו על ידי שר התמ"ת, באישור ועדת העבודה והרווחה, ואדם שיחרוג מהתנאים דינו יהיה שנת מאסר.
הקריטריונים הללו יהיו ברורים וידועים, ויחולו על כלל הגנים - החל בהליך הכשרתן של הגננות לרבות השתלמויות מקצועיות, קביעת תקן למספר ילדים מקסימלי בגן וכלה בגובה החלון, אורך השולחן ועומקו של ארגז החול. בהצעת החוק נקבע גם שאם מפעיל הגן לא יציג את הרישיון במקום בולט בכניסה למקום, יוטל עליו קנס בסך 13 אלף שקלים. בנוסף, מפקחים מטעם משרד התמ"ת יגיעו לגנים ויבצעו מדידות ובדיקות מעבדה. הם יוכלו לשלול את הרשיון לגנים שיימצאו לא תקינים, ולהטיל על המפעילים קנסות בסך עשרות אלפי שקלים.
מיטל להבי, סגנית ראש העיר תל אביב והממונה על הגיל הרך, כתבה במכתב ליועץ המשפטי לממשלה כי כיום רוב המסגרות החינוכיות הפרטיות לגיל הרך בעיר פועלות ללא היתרים. לדבריה, גן ילדים אינו תואם הגדרת "עסק", "מסחר" או "מגורים" ולכן כל נכס בו ממוקם גן מחוייב בקבלת היתר לשימוש חורג מפקחי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.
גני ילדים במחשכים
עם זאת, הליך הוצאת ההיתר כרוך בקבלת אישורים ממשרדי הממשלה השונים בהם: בריאות, כיבוי אש, איכות הסביבה, ולכן עלולים לחלוף חודשים רבים עד שניתן יהיה להפעיל את הגן. "רובם המוחלט של הגנים הפרטיים פועלים בנכסים שכורים שעלותם החודשית גבוהה מאוד, ולכן מפעילי הגנים נאלצים להתחיל את הפעילות בגן גם ללא קבלת ההיתר כנדרש בחוק", מדגישה להבי. "התוצאה היא שרוב גני הילדים הפועלים בעיר עושים זאת תוך עבירה על חוקי התכנון והבנייה ומבלי שיש להם את האישורים המתאימים. גנים אלו מעדיפים להישאר במחשכים, נסתרים מעיני רשויות האכיפה, והם חוששים להגיש בקשה לשימוש חורג אשר תסגיר את דבר קיומם".
"כמובן שאיננו רוצים לעודד פעילות עבריינית בעיר. מאידך, אם נביא לסגירתן המיידית של המסגרות הפרטיות הפועלות ללא היתר, נמוטט למעשה ענף שלם המספק שירות חיוני לתושבים", היא אומרת. בנוסף, לדבריה, הצעת החוק במתכונתה הנוכחית תגרום לכפל תהליכים ביורוקרטי, ש"יגזור כליה על הענף" שכן הפקחים הממשלתיים יפעלו במקביל לפקחים העירוניים.
"חובת המדינה לקבוע קריטריונים בריאותיים" (אילוסטרציה: אביהו שפירא)
עידית צולמן, ראש תוכניות גננות פרטיות במכללת לוינסקי, טוענת כי חוק הפיקוח נועד לשים קץ למצב הקיים, המסכן חיי ילדים וילדות רכים: "מדי שבוע אנו שומעים על אירועים קשים, המעידים על סיכון חייהם שלומם בריאותם ונפשם של פעוטות. על כן חובתה של המדינה לקבוע קריטריונים בריאותיים מקצועיים ואישיותיים לצוות, לתקצב ולקצר תהליכים ביורוקרטיים, וללוות את כל המסגרות כדי שיוכלו להתייעל ולהעניק לילדינו טיפול וחינוך איכותי".
עם זאת, הצעת החוק מעוררת מחלוקות רבות. לטענת שולמית ביסמנובסקי, יו"ר ארגון הגנים הפרטיים, הצעת החוק במתכונתה הנוכחית - על אף חשיבותה הרבה - עלולה להביא לסגירת הרבה מסגרות קיימות ולייקור ניכר בשכר הלימוד.
"משמעות החוק: סגירה המונית של גנים"
לדבריה, "עד היום הרשויות המקומיות במקרים רבים העלימו עין מגנים שעבדו ללא היתרים מאחר והן זקוקות לשירותי הגנים לרווחת התושבים. בעקבות החוק החדש, הרשויות יחייבו לפעול בצורה אקטיבית והמשמעות תהיה סגירה המונית ומיידית של גני ילדים".
"ההשלכות הכלכליות ליישום החוק וקבלת הרישיונות הינן אדירות, ומפעילי הגנים לא יוכלו
לעמוד בנטל הכלכלי ובבירוקרטיה הנדרשת", טוען מנכ"ל איחוד גני הילדים, חנן דגן. "בלית ברירה הנטל הכלכלי יעבור לתשלומי ההורים שייאלצו לוותר על מקומות עבודתם בעקבות עליית המחירים בגני הילדים".
אולם לדברי יצחק קדמן, "המצב כיום הוא כל כך גרוע שהחוק חייב לעבור הכי מהר שניתן. אני מסכים שצריך להתחשב בטענות הכלכליות, ועל המדינה לסבסד את עלות השינויים בחוק".
ח"כ זבולון אולרב אמר כי הוועדה בראשותו פועלת לתקצוב ממשלתי לצורך ההוצאות החד פעמיות הכרוכות ביישום החוק. כמו כן, בהמשך שלבי החקיקה בכוונת הועדה לכנס את מרכז השלטון המקומי כדי להגיע להסדר שלפיו היתר חורג לא יהווה מכשול לפתיחת גן ילדים. ח"כ אורלב טוען כי החוק יכנס לתוקפו בהדרגה כדי לאפשר לגננות היערכות למצב החדש.
לפנייה לכתב/ת 
