ביקורת בבג"ץ הקרקעות: "למה רק גלנט קיבל?"
שופטי בג"ץ דנו בעתירה שהוגשה נגד הרמטכ"ל המיועד בה נטען כי סיפח קרקעות בניגוד לחוק. בדיון התברר כי בבג"ץ קודם המדינה טעתה בתשובה, ומשפחות אחרות שביקשו שטחים לא קיבלו אישור. השופטים רמזו כי לא יתערבו בהחלטת הממשלה
אם היתה טעות מדוע לא נעשה דבר לתיקונה? זו הביקורת שמתחו היום (ב') שופטי בג"ץ על התנהלות המדינה ב"פרשת קרקעות" של הרמטכ"ל המיועד, אלוף יואב גלנט, שייכנס לתפקידו בחודש הבא. עם זאת, השופטים אותתו כי לא בטוח שהעתירה מצדיקה התערבות בהחלטת הממשלה למנות את הרמטכ"ל. השופטים צפויים למסור את החלטתם במועד מאוחר יותר.
בעתירה שהגישה התנועה הירוקה נטען כי גלנט השתלט בניגוד לחוק ובאופן עקבי על קרקעות מדינה במושב עמיקם, בו הוא מתגורר, תוך התנהגות בריונית ורמיסת החוק ברגל גסה. השופטים התייחסו לעובדה כי בדיון קודם בבג"ץ טענה המדינה שטעתה בתשובתה ואמרה שמלבד גלנט, גם משפחות נוספות קיבלו היתר לספח אליהן שטחים.
השופטת אסתר חיות שישבה בראש הרכב אמרה: "נצטרך פה הסברים לגבי השטח שלא אושר - מדוע לא נעשה דבר משנת 2008, אנחנו כבר בשנת 2011".
השופטים ביקשו הסברים. ביתו של גלנט במושב עמיקם (צילום: עידו ארז)
בדיון היום התברר כי היחיד שקיבל שטחים הינו גלנט, ולא רק שמשפחות נוספות לא קיבלו אישור, אלא שבקשתן נענתה בשלילה. עם זאת, ציינו השופטים לחיוב את העובדה שהמדינה חזרה בה מדבריה ותיקנה את עצמה היום.
בנוסף התייחסו השופטים אסתר חיות, עוזי פולגמן ויצחק עמית, לשטח חקלאי בגודל 35 דונם שגלנט סיפח לביתו. "מתי התגלתה העובדה שאין התאמה בין תוכנית המתאר לנושא התסריט? אנו למדים שלמרות שהדבר הובא לידיעת כל הגורמים כבר בפברואר 2008 הדבר טרם הוברר סופית. זהו דבר שטעון תיקון, מדוע זה לא נעשה?", אמרה השופטת חיות. "ניתן היה לצפות שנקבל תשובה יותר ברורה בנושא הזה, ציפינו שהדבר הזה ייפתר".
חיות המשיכה ואמרה לנציגת הפרקליטות, עו"ד עינב גולומב, "גברתי מפרטת שנפלה טעות בבג"ץ הקודם, אנו מדברים על 35 דונם לעיבוד חקלאי, זה שטח נוסף שנמסר לאלוף גלנט לעיבוד ואתם ציינתם שזה היה בתוך המשבצת וזה הוקצה לו כמו למשפחות אחרות. היום גברתי אומרת שאין משפחות נוספות שקבלו סדר גודל כזה , רק האלוף גלנט, ואנו מצפים להסבר. כיצד נותנים אינפורמציה שגויה בבג"ץ הקודם ואיפה עומד לוח הזמנים לטיפול?"
הפרקליטות: אין פגם ערכי לפסילת מועמד
נציגת הפרקליטות ענתה שמבחינת הרשויות נעשתה פנייה ב-2003 להכשיר את הקרקע, והפרקליטות בבג"ץ הקודם הבינה שניתן אישור שכזה, למרות שכביכול השטח לא הוכשר. נציגת הפרקליטות התייחסה לטענות העותרים על כך שהוועדה לא התייחסה לנושא הקרקעות, ואמרה: "בפני הוועדה הייתה תשתית רחבה של נתונים וחוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. הוועדה ביקשה מסמכים וקיבלה. הובאה בפניהם גם התייחסות של גלנט". לדברי הפרקליטה, "הוועדה הגיעה לכלל מסכנה שאין כאן פגם ערכי שצריך להצדיק פסילת מועמד. אנו נמצאים כאן בביקורת שיפוטית ולא ממנים כאן רמטכ"ל.
העילה להתערבות צריכה להיות סטייה קיצונית ממתחם הסבירות".
נציג העותרים, עו"ד נדב אפלבאום, טען כי לאורך שנים יש כאן התנהלות של חשש לרמיסה של שלטון החוק, הוועדה הייתה צריכה לבדוק האם למעשים אלו יש השלכה על מינוי לתפקיד וכי אדם שנושא בתפקיד כזה צריך להיות סמל. השופט פוגלמן אמר בתגובה כי "השאלה היא אם השאלות הערכיות הן של בית המשפט או של הממשלה. האם אנו מגיעים לרף שמצדיק התערבות על החלטת ממשלה שבחרה את מה שבחרה".
עם הגשת העתירה, בדובר צה"ל מסרו תגובה בשמו של גלנט, וביקשו להזכיר כי התלונה המדוברת נידונה כבר בבג"ץ, שדחה אותה ביולי 2009 ואף חייב את המתלוננים לשלם לו 7,500 שקל הוצאות משפט.
לפנייה לכתב/ת 
