קצב רצחני, כסף קטלני
כוכבי הזמר המזרחי מזיקים לעצמם כשהם משחררים שירים חדשים מדי שבוע. הצורך בייצור רינגטונים חדשים והעלאת תעריפי ההופעות שלהם הם מתכון בדוק להתרסקות
דוגמאות נוספות לא חסרות. ישי לוי לא המתין חודש מאז הוציא את "האחת שלי" וכבר הוא שחרר את "תודה", שיר לא פחות יפה, שהלך לאיבוד והתפספס. מושיק עפיה הוציא את אלבומו האחרון רק לפני כחודש וחצי וכבר בשבוע שעבר הוא הוציא סינגל חדש מתוך אלבומו הבא.
כמעט כל כוכבי הז'אנר נכנסו למחול המטורף הזה, והנפגעים היחידים זה הם עצמם. הקהל לא מספיק להתחבר לשירים, הרדיו לא מסוגל לעמוד בקצב, הזמרים עצמם מתפשרים על איכות החומרים ובסופו של דבר, זה מה שגורם לז'אנר לספוג קיטונות של בוז מצד חובבי המוזיקה.
גולן, המלצה להורדת תעריפים (צילום: עידו איז'ק)
ההתנהלות הזו נובעת מכמה סיבות, מופרכות למדי. האחת היא תאוות הבצע, שהביאה את האמנים לחתום על חוזי הענק עם חברות הסלולר. האמנים והמנהלים לא מבינים שעוד רינגטון או פאנטון אולי יעזרו להם עכשיו בהתעשרות חשבון הבנק, אבל בקצב הזה, בעוד שנה אולי שנתיים קדימה, אף אחד כבר לא יתעניין בעוד שיר שלהם לנוכח המתקפה החזיתית הזאת.
השנייה היא הרצון להיות תמיד האמן הכי חם בעולם החתונות, משם מגיעה רוב הפרנסה של הזמרים המזרחיים. ועדי העובדים אולי ייקחו את מירי מסיקה, אבל בגני האירועים, דודו אהרון ישלוט. לכן, הרצון של הזמרים ומנהליהם לא לאבד את מקומם שם גורם להם כל הזמן להוציא חומרים חדשים, כדי להיות תמיד השם הלוהט. איך אפשר להוציא משהו איכותי כשכל הזמן מחפשים להיט חתונות קופצני או בלדת סלואו לזמן הזיקוקים?
אני רוצה להפנות שאלה אחת פשוטה לגולן, קובי פרץ, משה פרץ ושות': אתם עד כדי כך מרגישים חסרי בטחון כלפי מקומכם? אחרי כל הלהיטים הרבים, באמת נראה לכם שאם לא תוציאו שיר מדי חודש, תיעלמו? בואו אגלה לכם סוד: הסיבה שלא ייקחו אתכם זה לא בגלל חוסר אהבה, אלא חוסר יכולת לעמוד בתעריף שלכם. מ-30 אלף שקל לשעה שגובים אמנים כמו עומר אדם ועד 60 אלף שקל לחצי שעה לזמרים כמו גולן והפרצים, אלה כבר סכומים לא לגיטימיים. גם אם תרוויחו 20 אלף שקל לאירוע לא תרעבו ללחם. להיפך, כשתעשו זאת, תהיו מוצפים בבקשות להופעות, לא תצטרכו להוציא שירים בקצב רצחני ובעיקר לא תגזלו את הכסף של המעריצים שלכם.
ישי לוי. השיר השני והיפה הלך לאיבוד (צילום: אבי חי)
מעל לכך, אני ממליץ בחום לכל זמרי העל לאמץ לעצמם תוכנית עבודה מסודרת, כדי שידעו איפה הם עומדים בעוד שנה מהיום. כשמתנהלים תוך כדי תנועה, ללא ניהול ברור והכוונה מקצועית אלא על פי תחושות בטן, עלולים להביא את הז'אנר למסלול המהיר לעבר ההתרסקות.
מהגולן ועד הגלעד
משפט לסיום על אייל גולן והשיר שהוציא למען גלעד שליט. כנגד כל מי שטוען שמדובר בגימיק יחצני כלשהו, אני אומר: די להיות רעים רעים רעים! לא מדובר בזמר מתחיל שרודף אחרי הפרסום, אלא במי שעשרות כלי תקשורת יקפצו לשמוע את מוצא פיו ברגע שהוא נעמד מול מיקרופון.
האזינו לשירו של גולן, "מזמור לגלעד"
אני מבקש לחזק את ידיו של גולן, שבזכות השיר הזכיר שוב לכולנו שיש לנו חייל שיושב בשבי כבר כל כך הרבה זמן. גולן השתמש בכוח האדיר שלו למען מטרה חשובה ועל זה מגיע לו שאפו.
- רוצים קשר ישיר ל"מביט מזרחה"? בואו להתחבר בפייסבוק
