עקב פניית ynet – הוט הוסיפה חמלה לטריפל
זוג עולים שנקלע לקשיים כלכליים ביקש להתנתק מחבילת הטריפל לפני תום העסקה. בחברת הכבלים דרשו מהם לשלם את שווי ההטבה שקיבלו עד אז – 1,200 שקל. כסף קטן? לא עבור מי שמתקיים מביטוח לאומי. כשצדק ואנושיות מתנגשים
לפני כחמש שנים עלו בני הזוג ג' ארצה. הם התיישבו בעיר קטנה בצפון הארץ וניסו להשתלב כאן כמיטב יכולתם. הם כבר אינם צעירים לגמרי, וגם מצב הבריאות העיק. אך הם השתדלו לחיות את חייהם כאחד האדם.
בראשית 2009 התחברו לחבילת הטריפל של HOT. הכל התנהל למישרין, עד שלקראת סוף 2010 פסקו הכנסותיהם מעבודה, וכעת הם מתקיימים אך ורק מקצבאות המוסד לביטוח לאומי. לכך הייתה השפעה מיידית על מצבם הכספי, שהידרדר באחת, ועקב כך לא כובדה הוראת הקבע מחשבון הבנק שלהם שנתנו ל-HOT עבור ההתחברות לשירותי הטלוויזיה.
גם כרטיס האשראי הוא לא אופציה
אחרי שהוראת הקבע לא כובדה פעמיים, ניתקה אותם HOT מהחיבור לטלוויזיה, וכתנאי לחיבורם מחדש דרשה מהם לתת הוראת קבע באמצעות כרטיס אשראי. בשל מצבם הכלכלי אין ביכולתם לקבל כרטיס אשראי, ולכן הגיע העניין למבוי סתום. אלא שבשלב זה הודיעה להם HOT, כי היות שהתנתקו לפני תום העסקה (שנחתמה במקור ל-3 שנים), יהיה עליהם לשלם לה את עלות ההטבה שקיבלו עד אז – 1,200 שקל.
גם סכום זה הוא למעלה מיכולתם של מי שמתקיימים על קצבאות הביטוח הלאומי, ובצר להם פנו בני הזוג לעזרת גיל עוז - קהילה תומכת "חיים עצמאיים לנכים", הפועלת באיזור בית שאן ועמק המעיינות, והיא חלק מרשת קהילות תומכות חיים עצמאיים לנכים מייסודם של ג'וינט ישראל ומשרד הרווחה. שם נחלץ לעזרתם העובד הסוציאלי צביקי וייל. הוא פנה ל-HOT בעניינם, ובעיקר ביקש שבהתחשב במצבם לא תגבה מהם את החזר ההטבה. אך ללא הועיל. HOT לא הייתה מוכנה לוותר.
חיים בצמידות לקו העוני
בשלב הזה פנה צביקי לפורום צרכנות ב-ynet. פנייתו הייתה נוגעת ללב. הוא סיפר שבאותו יום ביזבז שעות במגעים עם HOT, וכי הוא חש שהוא עומד מול מערכת אטומה. למחרת היום השאיר נציג HOT, אשר מנטר תלונות בפורום צרכנות, הודעה לצביקי, וביקש ליצור עמו קשר לשם בירור הפנייה.
צביקי עשה זאת, אך כעבור כמה שעות חזר ועידכן בפורום: "כרגע התקשר --- מ-HOT, ואמר שהנושא הגיע לשולחנו של מנהל מחלקת גבייה פרטית, והוא נשאר בעמדת החברה לפיה אין אישור לגבייה בהוראת קבע (בבנק – י.א) ואין אישור לוויתור על דמי החזר ההטבה".
כשהגיעו לידַי מסמכיהם של בני הזוג, זו היית הזדמנות להציץ אל חייהם של מי שחיים בשכנות צמודה מדי לקו העוני. כאשר הוחזרה הוראת הקבע בפעם הראשונה, עמד חשבונם של בני הזוג על מינוס 500 שקל בערך. כעבור חודש, כשהוחזרה הוראת הקבע השנייה, היה המינוס קצת יותר מ-900 שקל. באותם ימים פשוט כבר לא נכנסו משכורות לחשבון, וקצבת הביטוח הלאומי טרם הגיעה. איך התקיימו השניים בינתיים, כולנו יכולים רק לדמיין ולכאוב.
נדרש יחס אנושי
בדיקת המצב המשפטי העלתה, שפורמלית הצדק עם הוט. בהסכם אכן כתוב כי אם יפרו בני הזוג תנַאי מתנאֵי המבצע, יהיה עליהם להחזיר את שווי ההטבה, על פי פירוט המופיע בטבלה. אי-תשלום הוא כמובן הפרה של תנאי החוזה.
אך כאן מתבקש לא ניתוח משפטי, אלא יחס אנושי. כבר במקרא ידעו לתת מענה למצבים מעין אלה. "וכי יָמוּך אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָב וָחַי עִמָּךְ. אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶךְ וְתַרְבִּית וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחַי אָחִיךָ עִמָּךְ" (ויקרא, כה 35-36). ובמילים פשוטות: היה ונחלש אדם, התרושש וירד מנכסיו, אַל למי שחזק ממנו במובן זה להקשות את לבו כלפיו. יש לגלות נדיבות, מפני שגם לחלש מבחינה כלכלית יש זכות לחיות בכבוד כמו כולם.
וזה בדיוק מה שביקשנו מ-HOT. חברה כלכלית ענקית כמו HOTיכולה להרשות לעצמה לגלות נדיבות כלפי מי שגורלם הרע איתם. 1,200 השקלים הללו הם אפילו לא פסיק במחזורים שמגלגלת החברה, אך הם עולם (קשה) ומלואו עבור בני הזוג. בעולם כבר מקובלת התפיסה כי לתאגידים כלכליים יש מחויבות כלפי החברה שבה הם פועלים. זו היתה ההזדמנות של HOT להוכיח כי היא משתלבת במגמה חיובית זו.
ב-HOT נענו לבקשה ומסרו בתגובה: "החברה החליטה, לפנים משורת הדין, להיענות לבקשת המשפחה ולוותר על החזר שוווי ההטבה שניתנה לה, זאת על רקע מצבה הכלכלי".
הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות ומנהלת פורום צרכנות ב-ynet
לפנייה לכתב/ת 
