הדיסק כתמר יפרח
עם אמא דתייה, אבא חילוני וילדות ספוגה בכבוד וסובלנות - אין פלא שתמר יפרח לא מפחדת ממורכבות. בקרוב תשיק אלבום בכורה, על אף היותה דתייה וללא כל הכשרה מוזיקלית
לתמר יפרח יש קול פעמונים שאי אפשר להישאר אדישים אליו. אבל איכשהו, במסגרת הנתיב הדתי שבו זרמו חייה - נחשפו אליו מעטים, אם בכלל. כך, עד לפני ארבע שנים, שאז החליטה להגשים חלום ישן - והחלה בעבודה על אלבום שכל שהשירים בו מפרי עטה או מן המקורות, בלחנים מקוריים שלה.
על אף שיפרח מתארת ילדות של ילדה-טובה-הציונות-הדתית – הרי שהביוגרפיה שלה רחוקה מלהיות שגרתית, מה שאף השפיע, לטענתה, על הכיוון המוזיקלי שלה. "גדלתי בבית מעורב, עם אמא דתייה ואבא חילוני", היא מספרת. "מצד אחד, זה היה בית דתי לכל דבר, כי הוריי החליטו שהבית יהיה דתי. אלא שמי שהיה אחראי על הצד הדתי - זו האמא שלי. מבחינת אבי, שבת היה יום מנוחה, אז זה הסתדר מצוין. כך היתה אמי אחראית על הקידוש ובית הכנסת, על פרשת השבוע בשבת בבוקר, עם במבה ותפוחים על השולחן, ועל ההבדלה".
התייחסותה של תמר למגע הישיר של אמה עם הריטואל הדתי - לרוב הנישה של הגבר בבית – מוצאת את ביטויה גם באלבום שבדרך. לדבריה, החיים בבית שבו ההורים היו מוכנים לבוא זה לקראת זו, תרמו רבות לפתיחות ולסובלנות גם ללא הסכמה אידיאולוגית או דתית, וכן למוזיקה מגוונת שנוגעת בשני העולמות. "אני מרגישה את ההשפעה של החינוך הזה בחיי",
היא אומרת. "אני לא מסתכלת על עצמי ואומרת שהדרך שלי היא בהכרח הנכונה. החיים עם סוגים שונים של אנשים הביאו אותי להכיל יותר מורכבויות. החיים הם לא שחור ולבן, אין אמת ושקר. אני לא מפחדת ממורכבות".
הפטיפון בילדותה ניגן הרבה מוזיקה קלאסית, מחזות זמר, "ביטלס" לצד ברברה סטרייסנד, ומוזיקה מאקוודור לצד חווה אלברשטיין. אך תמר מעידה על עצמה שהכיוון המוזיקלי שלה הוא ישראלי בניחוח עתיק: "אני אוהבת שלשירים יש מלודיה. בעידן המוזיקה האלקטרונית, שמחתי לגלות פרגון גם לצליל והסגנון הזה. נחמד שאנשים נוספים מתחברים לז'אנר של שירי ארץ ישראל".
מתמקדת בתוכנית א'
יפרח (33) נולדה וגדלה בחיפה, בה היא מתגוררת גם כיום עם בעלה וארבעת ילדיהם. עם הכשרה בחינוך, וללא כל הכשרה מוזיקלית רשמית, לפני ארבע שנים התייצבה עם סקיצה לאלבום, שהפך בעזרתו של אייל תלמודי לאלבום הבכורה - "תמיד היה מזה קצת בעולם", הכולל 14 שירים. "מבחינתי, זה עכשיו פול טיים ג'וב", היא אומרת. "כל השאר זה רק תוכנית ב'. אי אפשר לשבת בשקט ולחכות שדברים יפלו מן השמים".
כיצד מגיבה המשפחה?
"בעלי מאוד תומך, וכמוהו כל המשפחה. כשיש משפחה תומכת, אז מצליחים להזיז דברים. זה יכול להיות מקרה של רופאה עם משמרות לילה, או אמא זמרת שיוצאת בערב להופיע. זו גם דוגמה טובה לילדים, כיצד כל אחד צריך למצוא את הדבר שהוא טוב בו, ולקדם את עצמו".
מילותיו של הסינגל ראשון, "ימושו" (מספר ישעיהו), נכתבו על ההזמנה לחתונתה של האחות. "אני מלחינה את
המילים שעל ההזמנה בכל אחת מן החתונות במשפחה שלנו", יפרח מספרת. "זו כבר מסורת, ושרים את זה בחתונה".
ואיך את מסתדרת עם האיסור ההלכתי לאישה לשיר בפני גברים?
"אני לא צריכה להתמודד עם השאלה הזו. לי אישית אין בעיה עם זה. אני שרה למי שרוצה לשמוע אותי. זה כעובדה. אני שרה שירים טובים ויפים, שעוסקים בנושאים ערכיים וגם אישים ואינטימיים, אך לא בצורה בוטה או לא צנועה. אני מקווה שתמיד יהיו לי הרבה שירים יפים, כדי שאוכל להמשיך לעשות את מה שאני אוהבת, ולגרום לאחרים ליהנות"
לפנייה לכתב/ת 
