64%: ניתן לצרף את קצב למניין

הסקר, שנערך על ידי מכון המחקר "פאנלס" בקרב 501 מרואיינים, מהווה מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל. טעות הדגימה המירבית עומדת על 4.4%±.

על השאלה הראשונה – האם יש לשתף את הנשיא השמיני - המקיים אורח חיים מסורתי - במניין תפילה, השיבו 64% בחיוב, 15% בשלילה ו-21% לא הביעו דעה. בין אלה הסבורים שיש לצרף אותו, ככל יהודי, למניין - 24% אמרו כי היו מעדיפים שלא להתפלל עמו.

מפילוח להגדרות דתיות עולה כי בכל המגזרים נמצא רוב התומך בצירופם של עברייני מין לתפילה, ושיעורם עולה בהתאם למידת דתיותם: 56% מהחילונים, 77% מהמסורתיים, 86% מהדתיים ו-88% מהחרדים. בקרב בעלי הדעה עולה מספרם עוד יותר – הן בציבור הכללי והן בכל מגזר.

השאלה השנייה הייתה: "אחד הרבנים התבטא בתקשורת וטען כי בניגוד להכרעת הדין, הוא קובע שנשיא המדינה לשעבר קצב זכאי. מה דעתך על אמירה זו?" 81% מהציבור אמרו כי מדובר באמירה בעייתית ורק 19% טענו כי זכותו של רב, כמנהיג ציבור, להביע עמדה בכל נושא. המתנגדים לכך נימקו זאת בחוסר הבנה של הרבנים בנושאים אלה ובכך שמדובר בהחרפה נוספת של יחסי היהדות והדמוקרטיה.

ניתוח התוצאות מלמד כי הציבור החרדי הוא היחיד שרובו מכיר בזכותו של רב להביע את עמדתו גם במקרים כאלה, וכך אמרו 71% מהמשיבים ממגזר זהו. אצל החילונים, המסורתיים והדתיים לא אהבו את התבטאות הרבנים בנושא – 91%, 75% ו-53% בהתאמה.

המנהלת החינוכית של "יסודות", שושי בקר: "הסקר הזה אמור להדיר שינה מכל מי שחיבור בין דת למדינה חשוב לו, וחושב שענייני ציבור

הם לא פחות 'יהדות' מענייני כשרות. אולם כאשר רבנים, נכבדים ככל שיהיו, מתערבים בשאלות משפטיות ומערערים בהנף יד על תוצאות משפטים שבהם חומר ראיות מורכב, וללא שעקבו אחר הדינמיקה של המשפט עצמו - הדברים אינם נשמעים - ומתחזקת הדעה בציבור שרבנים אינם צריכים לעשות בפוליטיקה.

"התבטאויות מעין אלה והתגובה החריפה שהן יוצרות ממחישות יותר מכל את הצורך הדחוף בליבון מחודש של ענייני תורה ומדינה בידי רבנים ואנשי ציבור, על מנת לחדד את הגבולות של האמירה הרבנית אך גם למצוא את המקום שבו תוכל הציבוריות להיתרם מהשמעת העמדה ההלכתית".