ארדואן: פסל הידידות טורקיה-ארמניה - "מפלצת"

אמנות שמפייסת, הרס הנוף או שמא המשך הסכסוך ההיסטורי? פסל ענק שמוצב סמוך לגבול טורקיה-ארמניה, כסמל לידידות החדשה בין שני העמים אחרי כמאה שנים של עוינות, עומד בימים אלה (ולא באשמתו כנראה) במרכזה של מחלוקת חדשה.

במהלך ביקור בעיר קארס שבצפון-מזרח טורקיה, כינה ראש הממשלה, רג'פ טאיפ ארדואן, את הפסל "מפלצת" שמעליבה את מסגד חסן הרקני הסמוך, שנבנה במאה ה-11 ונחשב לאחד הקדומים באזור. "הם שמו מפלצת ליד מסגד. הם יצרו משהו מוזר. הרשות המקומית תהפוך את המקום הזה לפארק נחמד", צוטט ארדואן על-ידי העיתון "הורייט".

• הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet
  
  

דבריו של ראש ממשלת טורקיה עוררו את זעם המיעוט הארמני וכן ביקורת חריפה מצד האופוזיציה החילונית. שר התרבות, ארטוגרול גונאיי, נזעק בניסיון לרכך את הדברים ואמר: "איננו רוצים להפגין חוסר כבוד כלפי האמן או להרוס את עבודתו. התמה של הפסל ברורה ומעבירה את מסר הידידות, אך יש מחלוקת על מיקום הפסל זה כמה שנים".

פסל הידידות. הבנייה הופסקה בטענה שמדובר באתר היסטורי (צילום: AFP)

הפסל השנוי במחלוקת הוא פרי יצירתו של האמן הטורקי הנחשב, מהמט אקסוי. הוא מציג דמות אדם מחולקת לשניים, כשמחלק אחד נמשכת יד לעבר החלק השני. מטרת הפסל היא לבטא את כאב הפירוד ואת התקווה לפיוס בין הטורקים לארמנים.

ואולם, בנייתו של הפסל - שגובהו כ-35 מטרים - מעולם לא הסתיימה. הרשויות הפסיקו אותה בטענה כי הפסל הוצב בטעות על אתר היסטורי מהמאה ה-16. אקסוי מצדו צוטט בעבר כמי שמעוניין מאוד לסיים את הרכבת הפסל, והבטיח כי אם גם אז מטרתו לא תהיה מובנת - הוא יסייע בעצמו להריסתו.

אין זו הפעם הראשונה שאחת מעבודותיו של אקסוי מעוררת מחלוקת בציבוריות הטורקית. ב-1994 הורה ראש העיר אנקרה, מהמט גוקצ'ק, על הסרת פסל של דמות עירומה שהוצב בפארק ציבורי בעיר, וזאת בטענה לחוסר צניעות. הסרת הפסל עוררה ביקורת רבה בטורקיה וב-2002 הורה בית משפט לגוקצ'ק לשלם פיצויים סמליים לאקסוי.

הוויכוח על הפסל הנוכחי בא בשעה שטורקיה וארמניה נמצאות בעיצומו של תהליך לנרמול יחסיהן, אחרי עשרות שנים של עוינות שמקורה ברצח 1.5 מיליון ארמנים על-ידי חיילי האימפריה העות'מנית במהלך מלחמת העולם הראשונה. באפריל שעבר ציינו מאות אלפי ארמנים 95 שנה לשואה הארמנית באתר הנצחה המרכזי בבירה ירבאן. הנשיא ארה"ב, ברק אובמה, כינה אז את המעשים "מהזוועות הגדולות ביותר של המאה ה-20", אך נמנע מלהגדיר אותם "רצח עם".

בדומה לעמדת ארמניה, מומחים והיסטוריונים רבים ועצמאים מרחבי העולם טוענים כי "השואה הארמנית" אכן נכללת בהגדרה המשפטית של רצח עם. טורקיה מצדה דוחה את האשמות נגדה וטוענת כי מספרי הנרצחים מנופחים וכי מדובר באנשים שנהרגו במהלך מהומות או מלחמות אזרחים. הלאומנים הטורקים מותחים ביקורת על תהליך ההתקרבות בין המדינות וטוענים שטורקיה נוקטת במהלכו בנימה אפולוגטית.

במסגרת תהליך נרמול היחסים, נפתחו הגבולות בין טורקיה לארמניה לראשונה מאז 1993. המהלך נתפס כמפלה דיפלומטית קשה לאזרבייג'ן, בת בריתה ההיסטורית של טורקיה, המסוכסכת מזה שנים עם ארמניה על השליטה בחבל נגורנו-קרבאך. ואולם, טורקיה דורשת שארמניה תוציא את חייליה מהחבל, צעד שאליו ירבאן מתנגדת. בעקבות כך, הוקפא בחודש אפריל האחרון המשך תהליך הנורמליזציה.