רופאים מישראל ניתחו 200 הודים הסובלים ממומים
הרופאים, ד"ר יצחק רמון וד"ר צח שרוני מביה"ח רמב"ם, טסו להודו במסגרת משלחת הארגון "ניתוחים לחיוך". איתם פעלו כ-50 אנשי צוות מכל העולם. "החוויה הזו אפשרה לי להסתכל על המציאות היומיומית באופן קצת אחר", אומר ד"ר רמון
שני רופאים ישראלים שבו לפני כשבועיים לארץ לאחר שהעלו חיוך על פניהם של 200 מטופלים הודים. השניים, ד"ר יצחק רמון, רופא בכיר במחלקה לכירורגיה פלסטית, וד"ר צח שרוני, אשר עומד לסיים את התמחותו בכירורגיה פלסטית, שהו במדינת אסאם שבצפון מזרח הודו במסגרת משלחת מטעם ארגון "ניתוחים לחיוך"
(Operation Smile), ארגון בינלאומי וולונטרי הפועל לתיקון מומי פנים מולדים (כגון חיך ושפה שסועים) במדינות שבהן התופעה שכיחה.
10 חדרי ניתוח - 50 מטופלים ביום
שני הרופאים שהו במקום במשך עשרה ימים. יחד עם יותר מ-50 אנשי צוות רפואי שהגיעו מכל העולם הם טיפלו במגוון רחב של מומים מולדים אצל תושבים מגיל חצי שנה ועד שנות ה-40 לחייהם. הצוות שגויס היה רב תחומי ומנה אחיות, פלסטיקאים, רופאי שיניים, מרדימים, מרפאים בדיבור, רופאי ילדים ועוד.
ד"ר רמון מבצע בדיקה ראשונית במטופל. 30 אלף ממתינים לניתוח (צילום: באדיבות דוברות רמב"ם)
לדברי ד"ר רמון הפעילות שלו בהודו לא תורמת רק למטופלים, שלא היו זוכים לתיקון המומים הללו בדרך אחרת, אלא גם לניסיון שלו ושל הרופאים האחרים. "חשיבות הפעילות הזו היא בעלת השלכות עבור כל הצדדים", הוא אומר. "בשביל עשרות המטופלים שידם אינה משגת את מימון הטיפול מדובר בתפנית משמעותית מבחינה בריאותית ובעלייה באיכות החיים שלהם. עבור אנשי הצוות הרפואי מדובר קודם כל בסיפוק אישי בלתי רגיל ובהתמודדות עם מצבים רפואיים שאנחנו לא נתקלים בהם בדרך כלל, ולכן זו התנסות שיכולה לשמש אותנו לטובתם של טיפול במקרים פה בארץ. אני למדתי המון מהשהות שם וחלקתי את הידע הרב עם הרופאים השונים. זה מה שמדהים ומיוחד במפגש הזה, שבו כולם לומדים מכולם".
כאמור, עם הגעתם להודו נפגשו שני הרופאים עם יתר חברי המשלחת ומשם הם יצאו לעיר גוואהאטי שבמדינת אסאם. "הגענו לבית החולים המקומי עם כל הציוד הנדרש ושם כבר המתינו לנו מאות אנשים בעלי חיך ושפה שסועים", משחזר ד"ר רמון, "מסתבר שבמדינת אסאם יש 30 אלף אנשים שממתינים לניתוח לתיקון שפה או חיך שסועים כיוון שאין בה אין מספיק מנתחים או משאבים לביצוע המשימה. זו הסיבה שארגון Operation Smile החליט לקחת את המשימה על עצמו ולשלוח לשם ארבע משלחות בכל שנה, כדי לסייע בפתרון הבעיה. בזמן שהותנו שם עבדנו בעשרה חדרי ניתוח במקביל ובכל יום נותחו בכל חדר כחמישה מטופלים".
ד"ר רמון מספר כי בשל ניסיונו של הארגון בסיוע לאזורים הנזקקים הוא הפך ליעיל למדי. מלבד העובדה שהארגון מטיס לאזורים הללו בית חולים של ממש, הכולל את כל הצוות הרפואי והמכשור הנדרש, תוכנית הפעולה מתמקדת בניסיון לעזור למספר המרבי של האנשים בפרק הזמן שעומד לרשותם. לכן אחרי בחינת המטופלים וקביעת תוכניות הטיפול מתחלק הצוות לפי תחומי התמחות.
ד"ר רמון וד"ר שרוני עם אחת המטופלות, לאחר הניתוח (צילום: באדיבות דוברות רמב"ם)
בשל ניסיונו של ד"ר רמון בביצוע ניתוחים בהרדמה מקומית הוא ניתח בעיקר מבוגרים הסובלים משפות שסועות, אשר אינם זקוקים להרדמה כללית. את הטכניקה הזו הוא אף חלק לראשונה עם הצוות המקומי, שלא היה בקיא בה כלל. "הסיפוק בניתוחים אלה הוא מיידי. כבר בסיום הניתוח
המנותח יכול לראות את התוצאות והחיוך החדש שלהם נותן מוטיבציה ענקית לכל הצוות המנתח".
ד"ר רמון מספר גם כי בשל העובדה שבהודו אין כמעט אפשרות לעבור ניתוח לתיקון שפה שסועה ישנם מבוגרים רבים שסובלים מהבעיה. "בגלל המחסור במשאבים הילדים נאלצים לגדול עם המומים הללו, שבארץ מתנים כבר בשנה הראשונה לחיים, והם נושאים אותם גם בחייהם הבוגרים. היחס לילדים הללו משתנה מתרבות לתרבות. בעוד שבפיליפינים הילדים הללו נחשבים לברי מזל, במדינות אחרות באפריקה הורגים אותם לאחר היוולדם. בכל מקרה מדובר באיכות חיים ירודה והכירורגיה הפלסטית נועדה, בבסיסה, לתקן את העיוותים הללו".
"ההתעסקות עם האנשים הללו, עם החוויה הזאת מיד ראשונה, נתנה לי את האפשרות להסתכל על המציאות היומיומית באופן קצת אחר", מסכם ד"ר רמון את השהייה בהודו. "בתום 10 ימים חזרתי לארץ עם חוויות רבות ועם פרספקטיבה שונה על החיים. שמחתי על יכולתי לעזור לנזקקים, אך מעל הכל הייתי גאה במערכת הבריאות בישראל שמאפשרת טיפול נאות לכל מי שזקוק לו".