רוצים להתפרנס בקלות? זה היום שלכם

מקור המנהג הוא בהגותו של רבי מנחם מנדל מרימנוב, מאבות תנועת החסידות, שנפטר לפני כ-200 שנה בפולין. בספריו הרבה האדמו"ר לעסוק בפרשת המן – יש שאומרים משום שהאותיות מ' ו-נ' מופיעות פעמים רבות בשמו הפרטי. הוא קבע כי ראוי לקוראה ביום ג', שבו נאמר בסיפור הבריאה פעמיים הביטוי "כי טוב", בשבוע פרשת "בשלח", שבה מסופר על הארוחות המיוחדות של בני ישראל במדבר. בהמשך פשט המנהג והתרחב עוד: יש שקוראים פסוקים אלה כל יום שלישי ויש שמדי בוקר, לאחר תפילת שחרית.

"המן - מופת לדורות"

בימים האחרונים נפוצו בציבור הדתי והחרדי תזכורות רבות בעניין באמצעות ה-SMS והדואר האלקטרוני. הבוקר התייחסו לכך העיתונים החרדים – כולל "יתד נאמן", השייך לזרם הליטאי הנחשב שכלתני יותר ואינו עוסק במיסטיקה.

"יש לזכור כי לא מדובר ב'סגולה' בעלמא", נכתב במאמר המערכת, "העיקר טמון בהתבוננות החיונית בפרשה זו, שתביא למסקנה המתבקשת כי נס המן מהווה מופת לדורות, ומלמדנו שיסוד קיומם של בני עם ישראל ושל לומדי התורה בפרט אינו תלוי בתהליך טבעי המותנה במבט כלכלי ארצי ו'ראציונלי'".

בעיתון מנצלים את "הזמן המסוגל" לתוכחה כלפי קטני האמונה: "כל האומרים פרשת המן בעוד בסתר לבם הם תוהים ותמהים על לומדי התורה 'פרנסה מניין?' – עושים שקר בנפשם. הלקח הנצחי הנלמד מפרשת המן והגנוז בצנצנת המן, כי העוסק בתורה פרנסתו מזומנת לו, חוזר ונשנה בדברי חז"ל ובספרי קדמונים. זהו הראציונליזם היהודי במיטבו – לשעה ולדורות".

"הביטחון מביא שפעת פרנסה"

גם ב"המבשר" החסידי נכתב כי מטרת קריאת פרשת המן היא "החיזוק באמונה וביטחון שמקבלים בפרשה קדושה זו", וכתוצאה מכך – "ברגע שמתחזקים באמונה

וביטחון, הרי זו הזכות שמביאה את השפעת הפרנסה ממרומים, בעזרת ה'".

הכותב, הרב י. טוורסקי, תקף בהקשר זה את ה"סיטרא אחרא" (כינוי לשטן וליצר הרע), שלטענתו מנהל "מלחמת חורמה" נגד לומדי התורה – באמצעים כלכליים ("מנסים לחנוק את קנה הנשימה של האברכים") ובערעור האידיאולוגיה החרדית המעודדת "מסירות נפש" לתורה.

רוצים לקרוא את פרשת המן? יש לקרוא פעמיים את הפרשה עצמה ופעם אחת את התרגום לארמית (בשיטת "שניים מקרא ואחד תרגום"), ולאחר מכן את התפילה המיוחדת לפרנסה.