ביניש: הכנסת לא יכולה לשנות את צביון המדינה
במהלך דיון בעתירה נגד התקציב הדו-שנתי, שנעשה באמצעות הוראת שעה ולא תוך שינוי של חוק יסוד, הבהירה נשיאת בית המשפט העליון כי לכנסת אין מנדט לשנות את אופייה של המדינה כיהודית ודמוקרטית. השופט רובינשטיין על העתירה של קדימה: "כל הסיטואציה מאוד עצובה מבחינת יחס לחוק יסוד"
אמירה חריגה מצדה של נשיאת בית המשפט העליון על רקע שורת "חוקי הגזענות " בכנסת: השופטת דורית ביניש הזהירה הבוקר (יום ג') כי למחוקקים אין מנדט לשנות את חוקי היסוד של מדינת ישראל ולהצהיר כי היה אינה יהודית ודמוקרטית עוד.
הדברים נאמרו במהלך דיון בעתירה שהגיש שר האוצר לשעבר, חבר הכנסת רוני בר-און (קדימה), נגד התקציב הדו-שנתי. חבר הכנסת טען כי שינוי התקציב לפורמט דו-שנתי אינו תקין, מכיוון שנעשה באמצעות הוראת שעה, בניגוד להליך המקובל באמצעות שינוי חוק יסוד.
הנשיאה אמרה במהלך הדיון אמרה כי נציג העותרים, עו"ד אייל רוזובסקי, הציג שאלות שמקומן בסימפוזיון האקדמי. לדבריה, "במצב הקונסטיטוציוני שלנו אם תהיה פגיעה חלילה בעקרונות היסוד שכנסת תצהיר שהמדינה חדלה להיות יהודית ודמוקרטית לרשות המכוננת אין מנדט זה בניגוד לחוקי היסוד, אך בעניין משק המדינה אדוני מעלה שאלות כל זה על איזה עיקרון היסוד?".
"מתי יהיה כבוד לחוקי יסוד?"
במהלך הדיון מתחו השופטים ביקורת על הפגיעה בחוקי היסוד מצד המחוקקים, אך נראה שהם נוטים לדחות את העתירה. "מתי סוף סוף יהיה כבוד לחוקי יסוד?", תהה השופט אליקים רובינשטיין, "מתי נהיה במצב שמתייחסים לחוק יסוד כמשהו חוקתי?". השופטת מרים נאור הוסיפה כי "כל העניין של התקציב הדו-שנתי גוררת שאלה, אבל השאלה אם זה מצדיק התערבות".
"אני חושב שהמחוקק בעניין הזה לא היה ער לעוצמה הלא חינוכית של הזילות של הדבר הזה", אמר רובינשטיין, "כל הסיטואציה היא מאוד עצובה מבחינת יחס לחוק יסוד". עם זאת, השופטים הבהירו שיתערבו רק במקרה קיצוני של פגיעה בחוקי יסוד ואילו כאן זה לא המקרה.
עו"ד רוזובסקי טען במהלך הדיון כי העתירה מחייבת התערבות של בית המשפט וכי יש כאן פגיעה בכללי המשחק. "היום יש הזדמנות אחרונה לעצור את המדרון החלקלק שישנו חוקי יסוד בהוראת שעה. זאת טכניקה פסולה".
"זו לא דוגמא לשבירת הכלים"
השופט אליעזר ריבלין העיר במהלך הדיון כי נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק,
כתב במאמר שאין לנו חוקה שלמה אלא חוקה בהתגבשות, ולכן יש שאלה האם יכולים לדבר על תיקונים שהכנסת עושה בחוקה כשיקולים שאפשר להתערב בהם. השופט ריבלין הוסיף "הדוגמאות הם במקרים קיצוניים של שבירת הכלים וזו לא הדוגמה".
נציגת הפרקליטות, עו"ד דנה בריסקמן, טענה במהלך הדיון כי כל מוקד העתירה הינו בשאלת הכוחות בין הממשלה לכנסת והשאלה העיקרית היא כיצד צריך להיראות חוק יסוד משק המדינה והאם התקציבים השנתיים צריכים להיות חד-שנתיים או דו-שנתיים.
לדבריה, הדרגים הגבוהים במשרד האוצר הובילו את החשיבה שתהיה פה הוראת שעה ולא היו בטוחים לגבי יכולת הניבוי הנדרשת כדי לחוקק תקציב דו-שנתי. לדבריה, הם סברו שלפני שהם עושים שינוי משמעותי צריך להגדיר שמדובר בדבר זמני וניסיוני, ולכן עשו את השינוי על פי הוראת שעה.
לפנייה לכתב/ת 
