אתם חייבים כסף? אפשר לעקל לכם גם את האוברדראפט
בפסק דין עקרוני וייחודי קבע אתמול בית משפט המחוזי בתל אביב כי אפשר לעקל לחייבים את מסגרת האשראי בבנק. המשמעות: היתרה למשיכת יתר על פי מסגרת האשראי שמעמיד הבנק ללקוח היא נכס הניתן לעיקול, גם אם חשבון הבנק מצוי ביתרת חובה
בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע אתמול (ב'), בפסק דין ייחודי, כי ניתן לעקל את חשבונו של לקוח גם אם הוא נמצא ביתרת חובה. כך למשל אם לחייב יש רק 5,000 שקל ביתרת זכות אולם מסגרת האשראי שלו היא 15 אלף שקל – אפשר לעקל כל סכום עד לגבול המסגרת.
מדובר בהחלטה שהשלכותיה על המערכת הבנקאית עשויות להיות מרחיקות לכת. עד כה, כאשר בנקים קיבלו הודעות עיקול על חשבונות של נתבעים, הם היו מסרבים לאשר את העיקולים כאשר החשבון היה ביתרת חובה. נווהג זה אושר על-ידי בתי המשפט כדבר שבשגרה, עד לפסק הדין שניתן אתמול.
"אין כספים לעיקול"
התובעים עתרו לבית המשפט, באמצעות עו"ד אמיר עדיקא ממשרד גלעד שר ושות,' כנגד התשובה השגרתית כי "אין כספים לעיקול" כפי שהשיב להם בנק המזרחי במענה לעיקול שהטילו על חברה. משסירב הבנק לאשר את העיקול, בטענה כי החשבון מצוי ביתרת חובה, הוגשה נגד הבנק תביעה לאישור העיקול. התובעים טענו כי על אף שהחשבון היה ביתרת חובה, היה על הבנק לאשר את העיקול עד לגבול מסגרת האשראי שהעמיד הבנק לחברה.
השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן קבעה כי בין הבנק לבין הלקוח היה הסכם מחייב להעמדת מסגרת אשראי, אשר הבנק היה מחויב לכבד, ומכאן שמסגרת האשראי שרירה וקיימת, וניתנת לעיקול.
בית המשפט קבע כי לאור הסכם מסגרת האשראי שבין הבנק ללקוח, מחויב הבנק להעמיד אשראי לפחות עד גובה הבטוחות המצויות בחשבון (אם יש בטוחות אין סיכון לכספו של הבנק), ולכן זוהי זכות הניתנת לעיקול.
מאחר שביום הטלת העיקול אצל הבנק עמד חשבון הבנק ביתרת חובה של 103,776 שקל מתוך מסגרת אשראי של 220 אלף שקל, אושר העיקול על היתרה למשיכת היתר בגובה 116,224 שקל.
הכתבה פורסמה הבוקר במוסף "ממון" של ידיעות אחרונות