בורקס וקרינה: חומרים ומזונות שמסוכנים לבריאות

מזון

1. צבעי מאכל סינתטיים

הייתם מעלים על דעתכם לשתות נפט או לאכול זפת? סביר להניח שלא. אבל רכיבי נפט וזפת נכנסים לגופכם בכל פעם שאתם אוכלים מזון המכיל צבעי מאכל סינתטיים. מחקרים רבים הצביעו על כך שהצבעים הסינתטיים, שרובם מבוססים על נפט, פחם ותרכובות כימיקלים, פועלים כחומרים משלשלים, ועלולים לגרום לתופעות אלרגיות ולתופעות נוירולוגיות שונות, לבעיות קשב והיפראקטיביות אצל ילדים, ואפילו לסרטן.

ילדים מצויים בסיכון גבוה במיוחד, מכיוון שרוב המזונות המיוצרים בעבורם מכילים כמות גדולה של צבעי מאכל, ורגישותם להשפעה המזיקה רבה יותר. יצרני הצבעים טוענים, לעומת זאת, כי השימוש בצבעי המאכל המאושרים בטוח, וכי המחקרים שעליהם מסתמכים המתנגדים לשימוש בצבעים נערכו על עכברים, ואי אפשר להקיש מהם על הסיכון לבני אדם. נכון להיום, היחידות שאסרו על השימוש בצבעים הסינתטיים הן מדינות צפון אירופה. רוב המדינות בעולם, וישראל בכללן, ממשיכות לאשר את השימוש בהם, ובישראל אף מותרים שני צבעים האסורים בארצות הברית – אזורובין ופונסו R4.

איך נזהרים?

• הקפידו לקרוא את תוויות המזון והעדיפו מזונות שאינם מכילים צבעי מאכל, או כאלה שמצוין עליהן "צבע מאכל טבעי". שמונת הצבעים הנחשבים כמסוכנים ביותר המותרים בארץ הם: טרטרזין 102E (צהוב), סנסט ילו 110E (צהוב־כתום), אזורובין 122E, פונסו 124E (אדום), אריטרוצין 127E (אדום), אינדיגו קרמין 132E (כחול) וכחול מבהיק 133E.
• שימו לב: ככל שצבע המזון עז יותר, כך תכולת צבע המאכל גדולה יותר.
  

2. חומרי שימור במזון

חומרי שימור מוחדרים למזון במטרה לדכא היווצרות חיידקים ופטריות, למנוע הרעלות מזון, ולהאריך את חיי המדף של המוצרים. מחקרים מצאו שרבים מהחומרים האלה גורמים לאובדן ויטמינים ומינרלים במזון, עלולים לגרום לתופעות אלרגיות שונות ולעורר התקפי אסתמה ובעיות בדרכי הנשימה, ואף להגביר את הסיכון למחלות כרוניות.

איך נזהרים? הרבו באכילת מזונות טריים.

3. ממתיקים מלאכותיים

נמצא כי הממתיקים השונים, החל מהסכרין, וכלה באספרטיים ובסוכרלוז, נקשרו במחקרים עם סיכונים בריאותיים. כך לדוגמה, הסוכרלוז מכיל פחמן כלורי. חומרים ממשפחה זו, המשמשים בעיקר בקוטלי מזיקים, הם מסיסי שומן ונוטים להצטבר ברקמות השומן ובאיברים העשירים בשומן, ורעילותם עלולה לגרום לסרטן ולהפרעות במערכת העצבים ובמערכת החיסון.

איך נזהרים?

• השתמשו בסוכר או בדבש. בכפית סוכר יש בסך הכל 20 קלוריות ובכפית דבש 25־30 קלוריות.
• חולי סוכרת יכולים לנסות להמתיק בעזרת סטיביה, ממתיק טבעי המבוסס על עלי צמח הסטיביה רבודיאנה, המשווק כנוזל או כאבקה.
  

4. בשר קפוא

לתוך נתחי הבשר הקפוא מוזרקים מים וחומרים שנועדו לשמר את מרקמו, צבעו וטעמו, ולהאריך את חיי המדף שלו. המסוכנים ביותר הם הניטריטים והניטרטים, החשודים כמסרטנים אפילו בריכוזים נמוכים.

נוסף על כך, הוספת המים גורמת לירידה בערכו התזונתי של הבשר, שהופך דל בחלבון, שומן, ויטמינים ומינרלים.

איך נזהרים?

• העדיפו בשר טרי.
• הבחינו בין בשר מצונן טרי לבשר מצונן שהיה קפוא ועבר תהליך של הפשרה והזרקת מים וחומרים נוספים: הבשר המעובד כהה יותר, יש בו ברק שמקנה לו מראה "רטוב" וצבעו אחיד יותר לעומת הבשר הטרי שיש בו כתמי שומן וגידים, והמרווחים בין שריריו מודגשים יותר מאלה של הבשר המעובד. גם אם המראה מושך פחות, זהו הבשר האיכותי.
  

5. שומנים "רעים"

אלה הם שומנים שעוברים תהליך טיגון, מתחמצנים ונוצרות בהם תרכובות מסרטנות.

שומן טראנס מעלה את רמת הכולסטרול הרע (צילום: ירון ברנר)

שומני טראנס תעשייתיים: שומנים מוקשים שנמצאים בריכוזים גבוהים במרגרינות אבל גם בעוגות, עוגיות, ביסקוויטים, בורקסים וקרקרים ובמוצרי מזון קפואים כמו שניצלים מצופים. מחקרים מראים כי צריכה מרובה שלהם מעלה את רמות ה־LDL (הכולסטרול ה"רע") ומפחיתה את רמות ה־HDL (הכולסטרול ה"טוב") ומגבירה את הסיכון למחלות לב. רוב תוויות מוצרי המזון בארץ אינן מציינות את אחוזי השומנים מסוג טראנס.

איך נזהרים? הגבילו צריכת מזונות מעובדים ומטוגנים.

6. מזון מהונדס

ההנדסה הגנטית במזון היא טכנולוגיה הצוברת תאוצה רבה. לתוך היבולים שעליהם מבוססים רבים מהמזונות, כגון דגני בוקר, טחינה, שמן ושניצל סויה ותירס ועוד, מוחדרים באופן מלאכותי קטעי דנ"א מיצורים אחרים, המשנים את תכונות המזון. תעשיות הביוטכנולוגיה טוענות שמדובר בפתרון אולטימטיבי לבעיות רבות (חרקים ומחלות התוקפים את הצמחים, פיתוח עמידות בפני קור וחום, ייצור קל ומהיר של מזון), ובכל זאת מדובר בטכנולוגיה שנויה במחלוקת בשלל חשש שמתגבר בעולם כי המזונות המהונדסים עלולים לגרום למחלות שונות, חלקן חדשות ובלתי מוכרות.

איך נזהרים?

למרות שבישראל לא מייצרים מזון מהונדס, כ־70% ממוצרי התירס והסויה המיובאים לארץ הם מתוצרת אמריקאית, כך שיש להניח שחלק נכבד מהמזונות מבוססים על מרכיבים שעברו שינויים גנטיים. המזונות או הרכיבים המהונדסים אינם מסומנים ככאלה, והפתרון היחיד כרגע הוא לצמצם את צריכת המזונות המעובדים.

7. צריכת מלח מוגזמת

מחקרים מצאו קשר הדוק בין צריכת מלח מוגזמת ובין הגברת הסיכון ליתר לחץ דם ולמחלות לב, כמו גם לשבץ מוחי, לסרטן הקיבה, למחלות כליה ולאבני כליה, לאוסטיאופורוזיס ולהחמרה בתסמיני אסתמה. נוסף על כך, המלח מעודד צמא וגורם לצריכה מוגברת של משקאות קלים ולהשמנה.

איך נזהרים?

• מפחיתים את צריכת המזונות המעובדים.
• מצמצמים את צריכת המלח. על פי המלצה חדשה שפרסם ארגון הבריאות העולמי ב־2009, הרמה המקסימלית המומלצת לכלל האוכלוסייה היא קצת פחות מכפית ביום. לבעלי סיכון גבוה למחלות הקשורות לעודף מלח (קבוצה הכוללת את כל בני ה־40 ומעלה ואת כל מי שכבר סובלים מיתר לחץ דם), המליץ בשנה שעברה המרכז לפיקוח ולבקרת מחלות בארצות הברית (ה־CDC) להגביל את כמות הנתרן היומית לעוד פחות מזה.
  

סביבה

8. קרינה מטלפונים ניידים

במשך עשר שנים ניהל המוסד הבינלאומי לחקר הסרטן מחקר רב־לאומי שבדק את הקשר בין הקרינה הנפלטת ממכשירי הסלולר להתפתחות גידולי מוח. המחקר, שנערך ב־13 מדינות, הצליח לבלבל את כל העולם. מצד אחד, החוקרים הגיעו למסקנה ששימוש "רגיל" בטלפון הנייד לא מעלה את הסיכון לגידולי מוח. מצד אחר, הם מצאו סיכון מוגבר ב־40% לגידולי מוח אצל אנשים המדברים בטלפון הנייד חצי שעה ביום או יותר. נשאלת השאלה כמובן, מהו "משתמש רגיל"? תאמינו או לא, אבל להגדרה הזאת ענו במחקר כל מי שהשתמש בסלולרי פעם בשבוע בממוצע במשך שישה חודשים לפחות.

נוסף על כך, צריך לזכור שהמחקר נערך במשך עשר שנים ומאז סיומו ועד פרסום תוצאותיו חלפו חמש שנים, מה שהופך את התוצאות לכמעט בלתי רלוונטיות, מאחר שעם השנים, זמן החשיפה שלנו לנייד גדל בהרבה. מעבר לכך, היו בעיות נוספות (כמו מיעוט משתתפים ונבדקים בוגרים יחסית). כמו כן, כמחצית מהמימון למחקר, 3.5 מיליוני יורו, הגיעה מהתעשייה הסלולרית, וחוזה המחקר איפשר לחברות הסלולר לראות את הממצאים שבוע לפני פרסומם.

איך נזהרים? מצמצמים את השימוש בטלפון הנייד ככל האפשר ומשתמשים באוזניות (לא אלחוטיות) כדי לצמצם את הקרינה.

אם כבר להשתמש, אז רק עם אוזניה (צילום: jupiter)

9. ביספנול A

באוקטובר האחרון הכריזה ממשלת קנדה על ביספנול A (כימיקל המשמש לייצור פלסטיק פוליקרבונט) כעל "כימיקל רעיל". יותר ויותר מחקרים מראים שהכימיקל אינו יציב ועלול לדלוף מהפלסטיק אל תוך המזון או המשקה המצוי בתוכו. נוסף על כך, הוא מחקה את פעילות ההורמון אסטרוגן, וכך עלול לשבש את פעילות המערכת ההורמונלית ולגרום לסיכונים בריאותיים רבים, בהם בעיות התנהגות, שינויים בבלוטות השד של נקבות ובבלוטת הערמונית של זכרים, בעיות בפוריות, האצת ההתפתחות המינית, עמידות לאינסולין, סוכרת והשמנה. מאחר שביספנול A מצוי לא רק בבקבוקי תינוקות, אלא גם במגוון כלי אוכל, לא רק התינוקות חשופים לסכנות, אלא כולנו.

בישראל משרד הבריאות אינו אוסר שימוש בחומר ולא מחייב לסמן את המוצרים שמכילים אותו.

איך נזהרים?

• חפשו את התווית "נטול ביספנול A" על בקבוקי התינוקות.
• הימנעו ממכלים או מקופסאות פלסטיק שבתחתיתם מצוי סימון של משולש חיצים שבתוכו הספרה 7 או הסימון PC (פוליקרבונט), והעדיפו כאלה שבמשולש החיצים שלהם מסומנות הספרות 1, 2 או 5, או לחלופין – קופסאות וכלי אוכל מזכוכית או מקרמיקה.
• הימנעו מחימום כלי פלסטיק במיקרוגל ומרחיצתם במדיח הכלים.
• הימנעו משימוש בחומרי ניקוי המכילים כלור לניקוי כלי פלסטיק.
• הימנעו ממזונות בקופסאות שימורים, שאף הן מכילות ביספנול A.
• אל תוסיפו מים רותחים ואל תחממו במיקרוגל מזונות מוכנים הארוזים בפלסטיק שמיועדים לחימום.
  

10. קרינה ממכשירי חשמל

הכוונה לחשיפה אלקטרומגנטית בלתי מייננת ממכשירים כמו טלפונים אלחוטיים, מיקרוגל ורשתות האינטרנט הביתיות האלחוטיות (Wi-Fi). מחקרים ספציפיים על המכשירים הביתיים אמנם לא בוצעו, אך בעקבות פרסום ממצאי מחקר בינלאומי (האינטרפון) המליץ לאחרונה משרד הבריאות להתרחק גם מהטלפונים האלחוטיים הביתיים משום שגם הם פולטים קרינה בלתי מייננת בדומה לטלפונים הניידים.

איך נזהרים?

• עוברים לדבר בטלפון הנייח. אם אתם מדברים באלחוטי, השתמשו ברמקול בעת הדיבור והימנעו מלהתקין את בסיס הטלפון בחדרי שינה או בחדרי ילדים. כמו כן, כאשר החלק הנייד של האלחוטי אינו בשימוש, החזירו אותו לטעינה בתחנת הבסיס.
• מצמצמים את השימוש בנתבים אלחוטיים, מיקרוגל וכו', ומוציאים מהחשמל כשהם אינם בשימוש.
• כשמפעילים את המיקרוגל, רצוי להתרחק ממנו מרחק ביטחון של כשני מטרים לפחות.
• מומלץ לא להשתמש בטלפון נייד באזורים סגורים עם קירות מתכת: מעליות, חדרים אטומים וכו'.
• הזמינו מודד קרינה מוסמך, שיבדוק את רמות הקרינה האלקטרומגנטית הנפלטות ממכשירי החשמל שלכם. רשימת הבודקים המוסמכים על ידי המשרד להגנת הסביבה מופיעה באתר האינטרנט של המשרד
  

11. זרחנים אורגניים

כלורפיריפוס ודיאזינון הם שני רעלים ממשפחת הזרחנים האורגניים, שפועלים בדומה לגזי עצבים שמשמשים בלוחמת אב"כ ומשבשים את פעילות מערכת העצבים. במשך שנים שימשו רעלים אלה גם בחומרי הדברה המיועדים לריסוס בתוך הבית ומחוצה לו. עדויות מחקריות מצטברות הצביעו על כך שחשיפה לחומרים אלה, גם בכמות קטנה, עלולה לגרום להפרעות חמורות במערכת העצבים, ובעיקר בקרב עוברים, תינוקות וילדים.

המשרד להגנת הסביבה בישראל אסר את השימוש בחומרים אלה בישראל בתוך הבית, אבל משרד החקלאות עדיין מאפשר לרסס בהם שטחים חקלאיים. המשמעות האבסורדית היא שהם עדיין נמצאים בירקות ובפירות שאנו אוכלים.

איך נזהרים?

קשה להימנע מצריכת ירקות ופירות המרוססים בחומרים אלה, אלא אם כן אתם מוכנים להשקיע במזון אורגני. עם זאת, מתחקירים עיתונאיים שנערכו בנושא עולה שרשתות השיווק בארץ מפתחות בשנים האחרונות פיקוח משלהן על התוצרת החקלאית, ומשווקות ירקות ופירות נקיים יותר מחומרי הדברה בהשוואה לשווקים. כך לדוגמה, רשת שופרסל פועלת בצמוד עם חברת "דרך המעבדה" ורוכשת תוצרת חקלאית אך ורק ממגדלים הנמצאים תחת פיקוח פרטי של החברה, והתוצרת המפוקחת מסומנת בתווית איכות.

12. פלואוריד במי הברז

בשנת 2001 החל משרד הבריאות להחדיר למי השתייה שלנו פלואוריד. בכך, הלכה ישראל בעקבות ארצות הברית, שמפלירה את מי הברז שלה כבר מאז 1950, ובניגוד להחלטה שקיבלו רוב מדינות העולם, שלא להפליר את מימיהן.

המטרה המוצהרת של ההפלרה היא להילחם בעששת. אך מתברר שלא כל מה שטוב למרוח על השיניים, כדאי בהכרח גם לבלוע. ועדת מומחים של המועצה הלאומית למחקר בארצות הברית מצאה שהפלואוריד עלול להצטבר לא רק ברקמת השן, אלא גם בעצמות, ולגרום לנזקים בריאותיים קשים גם במינונים נמוכים, כמו פגיעה בעצמות, במפרקים ובעמוד השדרה, תת־פעילות בלוטת התריס, ירידה בעמידות לאינסולין (השלב הראשון בהתפתחות סוכרת מסוג 2) ופגיעה במוח ובמערכת העצבים. סיכון נוסף עלול להיגרם למרבה האבסורד לשיניים.

המקור לפלואוריד במי הברז שלנו איננו ביסוד הטבעי אלא בחומר שנקרא חומצה הקסה־פלואורסיצילית, שהיא בעצם תוצר לוואי תעשייתי רעיל. בדיקות מעבדה

שנערכו בארץ הראו כי הוא מכיל עשרות חומרים מסוכנים לבריאות, בהם עופרת, כספית, בורון וארסן.

איך נזהרים?

עניין לא פשוט. האלטרנטיבה העיקרית למי ברז, מים מינרלים, אף היא לא מושלמת: חלק גדול מבקבוקי הפלסטיק והמכלים שבהם משווקים המים האלה מכילים ביספנול A, המשתחרר למים (טענה שעמדה במרכזן של שתי תביעות ייצוגיות שהוגשו לאחרונה כנגד נביעות ומי עדן). אלטרנטיבה אחרת היא להשתמש במתקנים לסינון מים בשיטת אוסמוזה הפוכה (מערכת לסינון מים שמסננת החוצה חומרים לא רצויים כמו מתכות כבדות וכלור.