ילדים במשפחה מרובת ילדים - יותר חכמים?
חשבתם שהילדים במשפחות מרובות ילדים מוזנחים, מחוסרי זמן איכות ולכן גם פחות אינטיליגנטיים? מלי גרין, אמא לעשרה, נהנתה פעם אחת לשמוע על מחקר שהוכיח בדיוק את ההפך
"בוא הנה, אושרי", שמעתי את קולה של רותי בת הארבע.
"אני רוצה עכשיו ללמד אותך..."
נדרכתי. איזה יופי. תמיד הגדולים שלי עושים בית ספר לקטנים ומלמדים אותם דברים חשובים. "אני רוצה ללמד אותך להרביץ, לשרוט, לצעוק ולדחוף", היה המשיכה ואני עוצרת כאן מחמת הבושה. עמדתי שם, מסמיקה כולי, שולחת מבטים כדי לבדוק שאין אף עובדת סוציאלית בסביבה.
"רציתי שילמד"
הזעקתי את הפרטנר, ששמע את החדשות המסעירות על נטיותיה האלימות של בתו בת הארבע. "נשאל את פי הנערה ונראה בשל מה הסער הגדול הזה", הוא השיב בנימה תנ"כית. "רותי, בואי רגע".
הקטנה, עם חיוך שחושף שתי שורות שיניים צחורות ויפות, נעמדה מולנו כולה קורנת מאושר. "את רוצה ללמד את אושרי לשרוט ולהרביץ?" הוא התעניין והשתדל לכבוש את הזעזוע. "בטח", היא אפילו לא הכחישה. שלחנו מבטים מבוהלים זה בזה.
היא התעלמה מהם והחלה להרביץ בנו את משנתה הסדורה: "זה בגלל שהוא במעון ובטוח שיש שם ילדים שירביצו לו. אושרי הוא כזה חמוד והוא רק בן שנתיים, אז רציתי שהוא ילמד להגן על עצמו", כך הסבירה ברצינות תהומית.
שנינו נאנחנו בהקלה. אם זו הסיבה... "אבל בכל זאת", התחלנו להיות ההורים המחנכים. "אסור להרים יד על חברים..."
יותר חכמים, יותר אינטליגנטיים
כמה ימים אחר כך הוזמנתי להתראיין בתוכנית טלוויזיה. בדרך כלל אני מוזמנת על תקן של מפריכת מיתוסים. זה נכון שבמשפחות ברוכות ילדים אין אפשרות לתת זמן איכות? שמעת שיצא מחקר הקובע שהורים למעל חמישה ילדים סובלים מקיצור בתוחלת החיים באופן משמעותי? ועוד כהנה וכהנה.
לראשונה הזמינו אותי דווקא בגלל מחקר חדש וחיובי, שערכו פרופסור דוד צוריאל וד"ר גילה רוקח מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן. המחקר מוכיח כי ילדים ממשפחות ברוכות ילדים חכמים יותר, אינטליגנטים יותר ובעלי כושר שכלי גבוה יותר.
אם עד היום חשבתי שילדיי חכמים יותר מכולם, הרי שקיבלתי גושפנקא לכך שהמחשבות שלי לא נובעות רק מייחוסי הפולני המפוקפק. ומה חשבתי? חשבתי שזה שאושרי הודיע לי ש"האשכולית מרה" בזמן שלא טעם בחייו אשכולית, זה משום שיש לו יכולות נבואיות על-שכליות? ברור שמימי אחותו עדכנה אותו בדבר טעמי שורת פירות ההדר שהבאתי מהשוק.
המחקר המדעי שנערך, קובע כי ריבוי הילדים בבית אחד, משפר את יכולת הלמידה של האחים הקטנים. למען ההגינות אציין כי פרופ' צוריאל התייחס גם למחקרים שסוברים אחרת, שככל שבמשפחה יש יותר ילדים, כך להורים יש פחות זמן להשקיע בילדים ולכן הילדים ממשפחות גדולות יהיו בעלי יכולות שכליות קטנות יותר.
לדבריו, ההסבר המסורתי הזה אינו תקף, היות והחוקרים לא לקחו בחשבון את העובדה שישנן משפחות שיש להן אידיאולוגיה של למידה או מערכת ערכים שמדגישה את החשיבות של למידה ואת העובדה שהאחים מהווים גורם בתוך המשוואה של ההתפתחות, שכן המציאות מוכיחה כי האחים הגדולים שותפים בלימוד של האחים הקטנים.
אצל דתיים - האחים עוזרים יותר
המחקר התבצע באמצעות בדיקה של תהליכי הלמידה המתווכת. האחים הגדולים התבקשו ללמד את האחים הקטנים משימות חשיבה ובנוסף, התבקשו לשחק עמם משחק חופשי ללא משימה ספציפית. המשימות הללו צולמו בווידיאו. בנוסף, מציין פרופסור צוריאל, נבדקו כושר ההשתנות הקוגניטיבי של הילדים ורמת ההקפדה הדתית.
שאלה נוספת ומרתקת שעלתה במחקר היא: האם יש קשר בין רמת הדתיות לאיכות התיווך בין האחים? הממצאים היו כי במשפחות חרדיות ברוכות ילדים, רמת התיווך של האחים גבוהה יותר מאשר במשפחות מעוטות ילדים חרדיות וחילוניות, בעיקר בין האחים. במשפחות חרדיות, האחים הבוגרים נוטלים על עצמם יותר אחריות ומעניקים לאחים הקטנים יותר עקרונות, יותר גירויים ויותר תמיכה רגשית. בנוסף, הם מלמדים את האחים הקטנים כיצד להפעיל בקרה עצמית או פיקוח עצמי. ההתנהגות של האחים הגדולים מעניקה לאחים הקטנים תחושת משמעות וממקדת אותם בנושאים הנלמדים ובמשימות.
לא נמצאו הבדלים בין משפחות מעוטות ילדים חרדיות ומשפחות מעוטות ילדים חילוניות. מה שכן, ככל שיש יותר הקפדה על שמירת המצוות, כך רמת התיווך של האחים גבוהה יותר. במשפחות דתיות קיימת רמת תיווך גבוהה יותר בין האחים מאשר בקרב משפחות חילוניות, שכפי הנראה, כך מציין המחקר, משאירות את התפקידים האלה לגורמים אחרים כמו מורים, חוגים ועוד.
המחקר ארוך ומקיף וכאן כמובן רק נגעתי במספר נקודות. ישבתי שם על כורסת המרואיין באולפן הטלוויזיה ולראשונה לא הייתי צריכה לשמש כמגן חי, אלא פשוט לחייך באושר ולהיזכר ברותי שניסתה לתווך לאחיה הקטן, אפילו אלימות...
טוב, זו אפיזודת התיווך הכי מקצינת לכת והכי הזויה שקרתה לי בין הילדים, אני מוכרחה להודות, ולכן היא קפצה לי מול העיניים. באותה נשימה יכולתי לספר על שימי שלימד לפני שנים את אביבה קמץ ופתח עוד לפני בית הספר ולהפתעתנו הילדה קראה. נזכרתי גם ביעל שלימדה את מימי: "אם את רוצה למצוא דברים במגירה שלך, תבקשי מאמא סלסילות קטנות. בואי ותראי איך ארגנתי אותן במגירה שלי".
ויש לי עוד דוגמאות רבות. לכן הפעם ישבתי באולפן רגל על רגל ושמעתי את המחקר בהנאה ולא נותר לי אלא להסכים עם כל מילה.
מלי גרין , סופרת ועיתונאית, נשואה פלוס עשרה, מחברת הספר "אמא. קום" והספר החדש: "חיפשתי אותך" ומעבירה הרצאות בנושא "אמהות-קריירה ומה שביניהם". לאתר הבית של מלי גרין לחצו כאן .
לפנייה לכתב/ת 
