מלחמה חפיף, מביאה ת'סעיף
אחד מסממניה הזכורים של מלחמת המפרץ, שחוגגת 20 שנה לפריצתה, היתה "העולם הערב". אברי גלעד, ארז טל, מתי סרי, יאיר ניצני והמבקרת והמעריצה סמדר שילוני משחזרים את הימים היפים של אחת החלטורות המוצלחות בתולדות השידור בישראל
"מר עזיז, האם תהיה מלחמה?" שאלו אברי גלעד וארז טל את שגריר עירק בישראל, מר בסאם עזיז. "בהחלט, בהחלט תהיה מלחמה, ללא ספק", ענה עזיז אותו גילם יאיר ניצני והוסיף: "הבעיה שאנחנו טרם גיבשנו עם האמריקאים את התאריך המדוייק והשעה למלחמה האיומה הזו.
"אנחנו רוצים ביום שלישי לפני הצהריים, האמריקאים בשעה הזו עסוקים באימונים מאוד מאסיבים שלהם לפני המלחמה, והם ביקשו שנדחה אותה ליום רביעי, אבל יש בדיוק 'שושלת' בטלוויזיה הסעודית. צריך עוד לפתור את הבעיות הקטנות האלה".
ארז, אברי והאטרופין. "היתה תחושה שהתוכנית עושה משהו"
לפני 20 שנה בדיוק, פג האוליטמטום שהציב האו"ם לנשיא עירק סאדם חוסיין להוציא את כל הכוחות הצבאיים משטחי כווית. עוד בטרם החלה מתקפת ארצות הברית על עירק, הודיע חוסיין כי במקרה של פלישה לשטחי מדינתו, תתקוף עירק את ישראל.
זו היתה תקופה לא פשוטה למדינה. בפעם הראשונה, נאלצנו להתמודד עם איום בנשק לא קונבצניונאלי.
הערוץ הראשון היה בשיא תהילתו, ואילו בערוץ 2 שודרו שידורי נסיון, שכללו בעיקר את הקליפ לבלדה על יואל משה סלומון ועוד כמה תוכניות לא ברורות. אחת מהן היתה "העולם הערב", שכבר עמדה על סף ירידה מהמסך. עד לרגע בו פרצה המלחמה.
"בעקבות 'מה יש' הרדיופונית, הבמאי אבי כהן ('מצב האומה') ניסה להעביר אותנו לטלוויזיה. אני ממש לא התלהבתי מזה וניסתי לעצור את זה בכל דרך אפשרית", מספר ארז טל בראיון ל-ynet, במה שנשמע היום כמו מדע בדיוני לאיש שצבר כל כך הרבה שעות מסך. "בסופו של דבר החלטנו לעשות את זה. בתחילה חשבנו על משהו יומי, ואחרי שהבנו שלא נעמוד בזה, ירדנו לפעמיים-שלוש בשבוע. ערוץ 2 הסכים לקבל את התוכנית ועלינו לאוויר", ממשיך טל.
התגובות, כך מסתבר, היו קשות. רייטינג לא היה מושג שגור, וכוחם של המבקרים היה אדיר. "ילדותי", "אינפנטילי" ו"מטופש" היו מילות המפתח שחזרו בביקורות שנכתבו על התוכניות הראשונות. "היה לנו ברור שזה עומד להסתיים. החלטנו להמשיך עוד 5-6 תוכניות כי למרות הביקורות, היתה לנו מין תחושה שהתוכנית כן עושה משהו. לא יכול להגיד לך שזה היה משהו מדעי, אבל היתה תחושה כזו" ממשיך טל.
המפץ הגדול
ואז הגיעה מלחמת המפרץ. צמד הכותבים החליטו שזה הזמן להפסיק להתעסק בנושאים כלליים ולעבור לאקטואליה. תוסיפו לכך את הוראות פיקוד העורף להתסגר בבתים החל מארבע אחר הצהריים, ותקבלו את המפץ הגדול.
משה המבודד בפעולה. "זה היה אירוע משפחתי"
"הפחד באוויר היה כל כך חזק, שכל מה שהיינו צריכים זה לקטוף אותו ולבטא אותו", מספר אברי גלעד ומוסיף: "מול המציאות החדשה שנכפתה על האזרחים, המתח והפחד, זה היה פשוט הדבר הנכון - במקום הנכון. זה היה נס של תזמון".
את החומרים, שעכשיו כבר דיברו לכל אזרח, כתבו ארז ואברי לבד. גם הצילומים הפכו להיות קרובים יותר ויותר למועד השידור. "עשינו טלוויזיה מהרגע להרגע, מה שהיה בחדשות", מספר אברי. "זה היה אירוע משפחתי. טיפלנו בסוגיות שהחדשות טיפלו בהם".
"אני לא שודד אני משה המבודד", "בשום פנים ואופן לא להזריק אטרופין" ובסאם עזיז הפכו להיות שיחת היום. "כלום לא היה מתוכנן. היתה תקופה שמר טל ואנוכי - שרתה עלינו הרוח, והיינו מצחיקים" מספר גלעד, שמקבל חיזוק מצד ארז טל "היו המון אנשים שהיכרנו. טל פרידמן, משה פרסטר, יאיר ניצני שהיה 'האשם תמיד' בתוכנית הרדיו 'מה יש' ומתי סרי, פנינו לכולם ואיכשהו הם באו".
מצפים, מצפים
"התגובות היו מטורפות" מספר יאיר ניצני, מי שגילם את שגריר עירק בישראל, שניבא את ההפגזות. "זכור לי שבמערכונים, אברי וארז היו שואלים אותי שאלות והייתי עונה להם 'אתם לא מצפים שאני אענה לכם על זה'. הם היו אומרים לי 'מצפים, מצפים' ואז הייתי עונה להם".
סרי בתפקיד חוסיין, לצד עוזרו הנאמן אברי. ניחש איך הוא נראה
מתי סרי, שגילם את דמותו של סאדם חוסיין, הופתע גם הוא מההצלחה: "זה היה נראה לי מתאים לעשות את הדמות הזו, אז הרמתי טלפון לאברי שאותו כבר היכרתי מהסרט 'יהושע יהושע' והצעתי לו את זה. כנראה ניחנתי בנבואה, כי לא ראיתי ולא הכרתי את סאדם חוסיין קודם לכן, פשוט היתה לי הרגשה שכך הוא נראה ומדבר. כל הסיפור היה אימפרוביזורי לגמרי, אבל בזכות זה זכיתי להתהילת עולם".
עשו מה שהתחשק להם
"מעבר לגורם התזמון שהביא אותם להצלחה מסחררת, יש גורם נוסף", מספרת סמדר שילוני, מבקרת הטלוויזיה של ynet ומעריצה של התוכנית. "הם עשו מה שהתחשק להם. לא ניסו לחשוב מה יעבוד או הכניסו שיקולי רייטינג, מושגים כמו 'הפקה נאותה'. אלה דברים שמשחיתים היום יצירתיות. הם פשוט עשו את מה שמצחיק אותם".
יומני "העולם הערב". נתנו חמצן לתוכנית (צילום: סמדר שילוני, אוסף פרטי)
גם מתי סרי מסכים עם הדברים: "הדברים נעשו מתוך חדווה, יצירתיות ושמחת עשיה. זה היה תמים. בלי מניירות. זה היה אנסמבל של אנשים עם כימיה טובה שהציבו את טובת העניין לנגד עינהם ולא טובתם האישית או טובת התקציב".
וכסף - באמת לא היה שם. את התוכנית הראשונות עשו השניים ללא תמורה. חלקים מהתוכנית צולמו באולפני "מימד" הישנים עם מצלמות ששימשו צלמי בר-מצווה וחתונות, חלקים נוספים צולמו בחצר האולפן. גורמים מסחריים כדוגמת חברת "עלית" השקיעו מעט כסף שסיפק חמצן להמשך השידורים.
עטיפת חטיף "העולם הערב". "לא התעשרנו מזה"
"לא התעשרנו מזה. הרווחנו 120 דולר ליום צילום" מספר ארז טל. "גם המרצ'נדייז שהגיע בהמשך, כמו יומני העולם הערב וחטיפי השוקולד, לא היו כדי להעשיר אותנו אלא כדי לתת אמצעים לתוכנית".
התוכנית שודרה במשך שנתיים נוספות לאחר תום המלחמה, אך למרות הצלחתה, עם עליית ערוץ 2 המסחרי לאוויר - איש לא רצה בה, בניגוד למעגל של דן שילון. "הזכייניות שזכו במכרז הפנו עורף לכל מה ששודר בערוץ הנסיוני, למעט דן שילון. כל מה שהיה בנסיוני היה פסול לשידור", מספר טל.
"כולם רצו לשדר שיש פה משהו חדש ומקצועי ולא חלטורה. ו'העולם הערב' באמת היתה חלטורה". עם עליית הערוץ המסחרי, אגב, קיבל טל את תפקיד מנהל התוכנית של "קשת", הזכיינית בה הוא עובד גם כיום.
מלחמה שמותר לצחוק עליה
מאז ועד היום, עברנו עוד לא מעט מלחמות ומבצעים צבאיים, אבל תוכנית נונסנס דומה לזו שהפכה לקאלט - עוד לא ממש קמה על המסך. "לא היינו מעורבים באותה מלחמה באופן ישיר, ולכן גם לא לקחנו ממש צד. היום כל אמירה בכל תוכנית בידור או סאטריה מתפרשת כתפיסת צד, ויש על זה תשלום. לנו היה את הלוקסוס הזה וזכינו מן ההפקר" מסכם אברי גלעד.
שגריר עירק בישראל. האם תקום עוד תוכנית כזו?
"וזה היה מאוד חלוצי ומחתרתי", מסכים טל. "אם מחפשים דברים כאלה היום, אולי אפשר למצוא אותם באינטרנט, הרבה יותר מאשר בטלוויזיה. אי אפשר לצפות מערוץ ממלכתי או מסחרי לשדר כזה דבר היום. זה היה גידול פרא".
שילוני חושבת שדווקא יש עוד סיכוי לתוכנית מסוג זה: "יש עדיין אנשים שאוהבים נונסנס, ולכן זה יכול לעבוד גם היום. בסאם עזיז משתכשך בתוך ג'קוזי? זה פשוט מצחיק. אין בזה שום אמירה סאטירית ועדיין יש מספיק אנשים שצוחקים מזה, אלה שלא מחפשים את ההומור הכבד".
ולפני סיום, שאלת השאלות - האם אברי גלעד וארז טל היו הופכים לנותני הטון בטלוויזיה בישראל, גם אם "העולם הערב" היתה נכשלת?
"אני לא יודע לחזות מהלכי עבר, אבל אין ספק שזה נתן זריקה לקריירה שלנו", מסכם גלעד. "מה היה קורה בלי זה? מי יודע".
טל, לעומתו, נשמע קצת אחרת: "שום דבר ממה שעשינו ב'העולם הערב' לא עזר לנו בהמשך. אני מאמין שהיינו משתלבים בטלוויזיה בכל מקרה".
ושילוני, היא מחדדת את הנקודה של טל ואומרת "זה היה עוד שלב, והם בכל מקרה היו מוצאים עצמם בטלוויזיה המסחרית. ארז פעם סיפר שכילד היה לו תחביב לקחת לוחות שידורים, לפרק אותם ולהרכיב מחדש. אין ספק שהוא איש טלוויזיה. היום הם עושים קצת פחות הומור, נונסנס וסאטירה, למרות שארז עדיין עושה דברים מסוג זה כמו 'רק בישראל' או 'מועדון לילה', שאני בטוחה שעדיין מצחיק אותו. את אברי אני לא ממש יודעת מה מצחיק".
