פירות יבשים: טובים לאנמיה, עצירות וכולסטרול
המשמשים עשירים בברזל, התמרים חשובים לעצמות ולחרובים ישנן השפעות פרוביוטיות. לכבוד החג מסבירה הנטורופתית איה הוד מדוע מומלץ לאכול פירות יבשים לא רק בט"ו בשבט ובאילו פירות כדאי לבחור
ט"ו בשבט הוא חגם של הפירות היבשים, מסורת שהתחילה בשנים בהם לא היו אמצעי קירור וזו הייתה הדרך היחידה בה יכלו יהודי הגולה לאכול מפירות ארץ ישראל. כיום, בעידן בו פירות טריים נפוצים ויכולים להגיע לכל מקום, נתפסים הפירות היבשים כבריאים ומזינים והם מהווים פעמים רבות תחליף מתוק לשוחרי הבריאות.
הפירות היבשים עלולים להוות בעיה עבור אנשים עם בעיות בריאות מסויימות, זאת בשל ריכוז הסוכר הגבוה שיש בהם ולנוכח תהליכי הייבוש, במהלכם מוספים להם חומרים מזיקים המיועדים להעצים את צבעם ולעשות אותם מושכים יותר לקונים. בנוסף לכך, בתהליך הייבוש מאבדים הפירות ויטמינים ונוזלים רבים, מה שהופך אותם למרוכזים מאוד מבחינת רמות הסוכר.
אך אם מדובר בפירות יבשים אורגניים, ללא תוספות, והם נצרכים בכמות מתונה, הם יכולים להוות "בוסט" אנרגיה מצויין ובריא. הסוכר בפירות יבשים אורגניים הוא סוכר טבעי וכל אחד יסכים שאין טוב מזה בסדר העדיפויות כשמגיעים לדבר על מתוקים. ההמלצה הראשונה, אם כן, היא לקנות פירות אורגניים איכותיים ולהימנע מאלו שזכו לתוספת של סוכר וחומרים משמרים. במקרה של אגוזים, שקדים ופיצוחים, מומלץ לצרוך אותם בצורה טבעית, ללא קלייה וללא תוספת מלח.
חשוב להוסיף כי מנקודת מבט נטורפתית, צריכת פירות יבשים כדרך טיפולית תלויה מאוד במצבו של האדם. יהיו מקרים בהם יומלץ לאכול פירות יבשים בשמחה רבה (כמובן עם הגבלות מסויימות לגבי סוג הפירות והכמות) ויהיו מקרים בהם לא מומלץ להתקרב אפילו לאחד קטנצ'יק.
בטרם אציג את הזווית הטיפולית של הפירות היבשים אסייג ואומר כי במידה וקיימת ברקע בעיית סכרת, פטריית קנדידה, חולשה חיסונית, דלקות שונות, מחלות מעי דלקתיות, תולעי מעיים, גזים, נפיחות, טפילים למיניהם וכמובן בעיית עודף משקל – יש להימנע מפירות יבשים.
משמש: מומלץ לסובלים מאנמיה
המשמש הוא פרי נפלא המכיל כמות יפה של ברזל ומומלץ למי שסובל מאנמיה. הוא עשיר באשלגן, בטא קרוטן, ופיטוכמיקיל המשמש נוגד חמצון והופך בגוף לויטמין A. נוגדי החמצון מגנים מפני מחלות לב וסרטן.
חשוב לשים לב כי לא מדובר במשמש הכתום הזרחני והיפה, הנמכר כיום במרבית החנויות, אלא במשמש אורגני בעל צבע חום.
צימוקים: מונעים מחלות במעי הגס
הצימוקים מכילים חומר בשם חומצה טרטרית ((Tartaric acid) אורגנית, הנמצאת בטבע בעיקר בענבים ומהווה אחת מהחומצות הדומיננטיות ביין. הודות לנוכחותה ולנוכחות הסיבים התזונתיים
שבצימוקים הם נהדרים לסיוע בפינוי פסולת באופן יעיל יותר מהמעי ולמניעת מחלות של המעי הגס. בנוסף מכילים הצימוקים חומרים שמסייעים להקל על כאב ודלקות.
שזיפים: לסובלים מעצירות
מגיל צעיר אנחנו יודעים לקשר את צמד המילים "שזיף מיובש" עם המילה "עצירות". אחת מתרופות הסבתא הידועות ביותר למצב של עצירות הינה השריית שזיפים מיובשים במים או בישולם במים ואכילתם (כולל שתיית הנוזל המתקבל), זאת בשל מרכיב הסורביטול המצוי בשזיף ומעודד פעילות מעיים.
השזיף המיובש מכיל גם כמות נכבדת של ויטמיני B, ויטמין A, ברזל ואשלגן התורמים, בין היתר, למערכת העצבים, לראייה וטובים במצבים של אנמיה.
תמרים: חשובים לעצמות ולשרירים
התמר הוא ללא ספק אחד הפירות היותר פופולריים מבין הפירות היבשים. רבים מוצאים בתמרים נחמה כחטיף, ואין ספק שכיף לשלבם בתפריט כמשהו מתוק (מבלי להיסחף בכמויות) או כספקים של אנרגיה זמינה. התמרים, כמו השזיפים, אף הם מצוינים למצבים של עצירות, בין היתר הודות לסיבים התזונתיים שבהם. בנוסף הם עשירים בסידן, החשוב לעצמות ולשרירים, ברזל, החשוב בין היתר להובלת חמצן בדם על ידי ההמוגלובין, ואשלגן, שעוזר בתהליך ההתכווצות של השרירים ובשמירה על מאזן נוזלים ומלחים בגוף. האשלגן חשוב לשליחת מידע עצבי דרך תאי העצב ובשחרור אנרגיה מחלבונים, שומן ופחמימות בזמן חילוף חומרים ולכן הוא חשוב לתפקוד תאי העצב והשריר וחיוני לתפקוד הלב.
תאנים: עשירות בסיבים תזונתיים
התאנים המיובשות, אותן אנחנו מכירים בשם "דבלים", נכללות יחד עם התמר והשזיף בקטגוריית "המסייעים במצבי עצירות". אך מעבר לכך, הדבלים מכילות ברזל, סידן, מגנזיום ועשירות ביותר בסיבים תזונתיים המקנים בריאות למעיים. סיבים תזונתיים חשובים ביותר לתנועתיות מעיים ופעילות תקינה, סדירה ובריאה של מערכת העיכול ולפינוי מלא ותקין שלה מפסולת. חשוב לדעת כי בעקבות העלייה בצריכת המזון המתועש והמוכן בתזונה המודרנית ירדה כמות צריכת הסיבים התזונתיים מאוד, וזאת למרות המחקרים הרבים המדגישים את חשיבותם של הסיבים למניעת מחלות שונות, כולל סרטן המעי הגס.
התאנים יסייעו גם במצבי עייפות, חולשה ואנמיה.
חמוציות: לטיפול בדלקות בדרכי השתן
החמוציות מסייעות לטיפול בדלקות חוזרות בדרכי השתן. למטרה זו יש להשתמש בחמוציות ללא סוכר
ולהעדיף חמוציות טריות או קפואות. ניתן ליטול כמוסות של חמוציות, המשפיעות על האיזון החומצי בדרכי השתן, מה שפוגע ביכולת ההישרדות של החיידקים.
חרוב: בעל השפעה פרוביוטית
בניגוד לשאר הפירות היבשים, החרובים מכילים כמות יפה של חלבון (מעל 8%) והכי מעט נוזלים. החרוב עשיר במרכיבים חיוניים לתהליך העיכול ובעל השפעה פרוביוטית על המעיים ולכן מצויין לטיפול בשלשולים (אבקת חרובים תסייע למצבי שלשול ביעילות רבה גם בתינוקות). דבש החרובים מסייע בטיפול באפטות (פצעים כואבים בחלל הפה והלשון).
אם אתם אכלני שוקולד מושבעים ניתן לעשות שימוש בממרח חרובים כתחליף לשוקולד (שימו לב לכמויות הסוכר והשומן – ואל תגזימו גם בזה). ילדים אוהבים את הממרח וניתן אף לעשות בו שימוש נהדר כתחליף לקקאו, מאחר והוא לא מכיל קפאין והוא מתקתק.
שאר הפירות: עדיף לאכול את הטריים
ישנם פירות יבשים נוספים שנכנסו לשוק בשנים האחרונות אך הם פחות שכיחים. ביניהם ניתן למצוא את הקיווי, האפרסמון, התפוח, האפרסק, המנגו והתות. השתדלו לאכול אותם חיים ולוותר על
התענוג המיובש. אם אתם בכל זאת מחליטים לאכול אותם בדקו שהם אורגניים, לא מסוכרים וללא חומרים ותוספות (אחד הסימנים יכול להיות הצבע. מקיווי ירוק זרחני-בוהק, למשל, מומלץ להתרחק).
אגוזי מלך: מסייעים בהורדת הכולסטרול
אגוזי מלך חשובים וצריכים להיכלל בתפריט היומי. הם מסייעים להורדת הכולסטרול, מכילים חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3, המונעות הסתיידות עורקים, מורידות לחץ דם גבוה ומונעות הפרעות בלב ובמערכת הדם. בנוסף הם עשירים בוויטמין E, מגנזיום, סיבים תזונתיים ובפיטוכימיקלים, המסייעים בהורדת רמות כולסטרול. כדי שערכם הקלורי יישמר יש לאכול אותם בצורתם הטבעית, כלומר כשהם אינם קלויים.
שקדים: מחזקים את הגוף
השקדים עשירים בחומצות שומן חד-בלתי רוויות, שתורמות להורדת הכולסטרול. הם מסייעים לחיזוק כללי של הגוף ולחיזוק העצמות והשיניים. בנוסף הם בעלי ערך תזונתי גבוה, מכילים חלבון ומינרלים רבים, ביניהם סידן, ברזל, אשלגן ומגנזיום. הם גם מכילים וויטמין B, כולל חומצה פולית. גם במקרה זה מומלץ לאכול אותם כשהם אינם קלויים.
הכותבת היא נטורופתית מוסמכת, מנחת סדנאות לניקוי הגוף מרעלים ומנהלת מרכז "איה הוד - נטורופתיה לרפואה משלימה "
לפנייה לכתב/ת 
