משרד התחבורה בוחן: ביטול ניקוד בעבירות קלות

שכחתם להדליק אורות בזמן נהיגה? לוחית המספר אינה מוארת? יתכן כי בקרוב לא תקבלו נקודות חובה בגין עבירות תנועה קלות. שר התחבורה, ישראל כץ, הורה לפקידי משרדו לבחון שינוי בשיטת הניקוד לעבירות תנועה, ולפיו יבוטל מתן נקודות חובה למי שיבצע עבירות המוגדרות "קלות". על-פי הערכות, ביטול הניקוד ייבחן בעיקר במקרים של עבירות שבגינן מוטלות כיום שתי נקודות חובה - נהיגה ללא אורות בכביש בינעירוני בחורף, תאורה לא תקינה ונסיעה עם לוחית זיהוי לא מוארת. במשרד התחבורה מוסיפים כי בחלק מהעבירות תיתכן הפחתת מספר נקודות החובה.

• מהירות מופרזת - אכיפה מופרזת?
• ביצעתם עבירת תנועה חמורה? היכונו למעצר
  

במקביל לבחינת ההקלות, אישרה היום (ד') ועדת הכלכלה תיקונים שונים בשיטת הניקוד, שנועדו דווקא להחמיר את ענישת נהגים המבצעים מספר רב של עבירות - "עבריינים מועדים". על-פי התיקונים שאושרו, נהג שיצבור 72 נקודות או יותר, יאבד את רישיונו לתשעה חודשים. חידוש הרישיון יותנה בבדיקות רפואיות במרכז הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד), ובמבחן נהיגה עיוני ומעשי. עונש זהה יוטל על מי שיצבור פעמיים 36 נקודות בתקופה של שש שנים.

מחקר: שיטת הניקוד אינה מרתיעה מספיק (צילום: ירון ברנר) 

יש לציין כי עד כה לא הוטלה פסילה של תשעה חודשים לנהגים אלה, בגלל ליקויים בניסוח התקנה הרלוונטית. על הבעיה התריע לראשונה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ביוני 2005, ובהמשך צוינו הליקויים גם בשני דו"חות של מבקר המדינה. רק כעת, כחמש שנים וחצי לאחר מכן, מסיים משרד התחבורה את תיקון הליקויים.

מי ימסור הודעת פסילה?

ועדת הכלכלה אישרה מספר תקנות נוספות, ולפיהן מי שיחויב לעבור קורס נהיגה מונעת ("נהיגה נכונה"), יידרש לעשות זאת תוך שישה חודשים בלבד מיום קבלת הזימון. זאת, לעומת תקופה של שנה הנהוגה כיום. תקנה אחרת שאושרה, קובעת כי מסירת הודעה אישית על פסילת רישיון - למשל באמצעות שליח או שוטר - תחשב "תקפה ומחייבת". כיום, מסירת ההודעה נחשבת תקפה רק אם נשלחה באמצעות דואר רשום - דבר שלטענת משרד התחבורה "גרם להתחמקויות רבות של נהגים".

על-פי תיקון נוסף שאושר היום, לא ירשמו נקודות חובה בגין עבירות תנועה שדווחו לאגף הרישוי שנה או יותר ממועד ההרשעה. במשרד התחבורה אומרים כי "עד כה, לא הייתה כל הגבלת זמן ברישום נקודות על עבירות - גם אם הן דווחו לרשות הרישוי באיחור של מספר שנים".

התיקונים בשיטת הניקוד - שייכנסו לתוקף בעוד כחצי שנה - מתווספים לרפורמה בענישת בעברייני תנועה, אותה אישרה בשבוע שעבר ועדת השרים לענייני בטיחות בדרכים. הרפורמה כוללת שורה ארוכה של צעדים, ובהם: הרחבת השימוש בפסילות רישיון לתקופה של עד 90 יום, הטלת עונשי מאסר בפועל על נהגים שביצעו עבירות חמורות, והארכת תקופות הפסילה של נהגים שיכורים. בנוסף, הוחלט לנסות להרתיע נהגים מהגשת בקשות להישפט, באמצעות הכפלת הקנס עד פי 5 במקרה של הרשעה.

האם השיטה אפקטיבית?

מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת בן-גוריון, בהנחיית פרופסור דוד שנער - לשעבר המדען הראשי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים - מצא כי יעילות שיטת הניקוד מוטלת בספק, דווקא בכל הנוגע לעברייני תנועה מועדים. עורכי המחקר מציינים כי "מצאנו נהגים רבים שהגיעו למספר נקודות גבוה באופן חריג, ולמרות זאת עדיין המשיכו לבצע עבירות ללא שינוי ניכר". לדבריהם, "ממצא זה מעיד על בעייתיות בכושר ההרתעה והאכיפה של השיטה".

מהמחקר עולה כי מרבית הנהגים צוברים מספר נמוך של נקודות: 69% מהנהגים שנכללו במחקר צברו עד 12 נקודות. נתון זה, לדברי עורכי המחקר, מעיד כי "השיטה מתמקדת בנהגים עם עבירות תכופות, ואין לה עניין בנהגים המורשעים לעתים רחוקות". אלא שכאמור, דווקא אותם נהגים שצוברים מספר רב של נקודות - ולעתים תכופות - אינם מורתעים, וממשיכים לנהוג ולבצע עבירות תנועה.

סיבה עיקרית לכך היא ליקויים חמורים באכיפת החוק נגד נהגים שממשיכים לנהוג לאחר שרישיונם נשלל. דו"ח שפרסם מבקר המדינה במאי 2009, העלה כי על-פי נתוני משרד התחבורה מאוגוסט 2008, רק 32% מכ-82 אלף נהגים שרישיונם נשלל, הפקידו את רישיונם כנדרש על-פי חוק. המבקר ציין כי הליקויים בעבודת משרד התחבורה, אגף התנועה במשטרה ומערכת המשפט, מובילים לכך שנהגים אינם מיודעים על שלילת רישיונם, שוטרים אינם מקבלים דיווח על נהגים פסולי נהיגה, ובתי המשפט לתעבורה אינם מיידעים את המשטרה על תוצאות הליכים משפטיים לשלילת רישיון.

מי צריך עוד ענישה?

בלשכת עורכי הדין מותחים ביקורת חריפה על שיטת הניקוד. "המחוקק נקט בלשון 'אמצעי תיקון', אך שיטת הניקוד הפכה להיות אמצעי להטלת ענישה נוספת על זו של המערכת השיפוטית", מציין עו"ד שי גלעד, יו"ר ועדת התעבורה בלשכה. "נקיטה באמצעי זה מלווה ברטוריקה, לפיה בתי המשפט מקלים בדין עם נאשמים ויש להעניק לרשות סמכויות ענישה נוספות".

גלעד מוסיף כי יש להתאים בין "אמצעי התיקון" - למשל, קורס נהיגה מונעת - ואופי העבירות שנרשמו לחובת הנהג. לדבריו, מי שבמצע כיום מספר עבירות קלות - כמו אי-הדלקת אורות בחורף, פנס אחורי שאינו מאיר, או רישיון רכב שפקע פחות מששה חודשים - יבצע את אותו אמצעי תיקון שיוטל על מי שנהג בשכרות, או מי שעבר באור אדום.

"לרשות הרישוי ניתנה הסמכות להטיל 'אמצעי תיקון' על נהגים שצברו נקודות", מסכם גלעד. "אמצעי תיקון, כשמו כן הוא - בא לתקן את דרכי נהיגתו של נהג, כדי שינהג טוב יותר ויבין את משמעות מעשיו, בניגוד למטרת הענישה המוטלת על-ידי בתי המשפט, שמטרתה בעיקר הרתעת הנהג היחיד והציבור".