שתף קטע נבחר
 

התגלה חור שחור בגלקסיה ננסית

חור שחור קטן יחסית שהתגלה לאחרונה בקרבה לכדור הארץ יוכל ללמד אותנו עוד על האופן שבו נוצרו גלקסיות ביקום הקדום

גילוי של חור שחור גדול בגלקסיה ננסית הקרובה יחסית לכדור הארץ, עשוי לשפוך אור נוסף על הידוע לנו לגבי תהליכי היווצרותם של מפלצות זוללות-כול אלו. כך מתפרסם בכתב העת המדעי Nature.

 

חורים שחורים הם גופים שמסתם כלואה ברדיוס כזה ששום דבר לא יכול לברוח מהם, גם האור הנע במהירות של 300,000 ק"מ לשנייה (מהירותו בריק). חורים שחורים יכולים להיווצר כתוצאה ממותם של כוכבים מסיביים מאוד או בליבותיהם של גלקסיות.

 

איך מזהים חור שחור?

לפני כמה שבועות הודיעו חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב שהם מצאו את התקופה שבה חל הגידול המשמעותי ביותר של חורים שחורים במרכז גלקסיות. מעצם טבעם, אי אפשר לראות חורים שחורים כיוון שיצורים אלה אינם פולטים כל סוג של קרינה ושום חומר אינו יכול לצאת מהם.

 

הדרך היחידה להבחין בקיומם של חורים שחורים הוא בהשפעתם על הסביבה; הכבידה הרבה של חור שחור סופחת חומר מסביבתו, והחומר הנופל אל תוך החור השחור ממיר את האנרגיה הפוטנציאלית הכובדית העצומה שלו תוך פליטת קרינה אלקטרומגנטית באורכי גל קצרים, מעין זעקה אחרונה של החומר הנופל את כיליונו המוחלט.

 

שיטה שניה לגילוי חורים שחורים היא על ידי ניתוח תנועתו של חומר המצוי בקרבתם וסובב אותם. בדרך כלל החומר הנופל על חור שחור אינו נופל ישירות לתוכו ומשיקולים של שימור תנע הוא יוצר מעין דיסקה סביבו.

 

לימוד הדינמיקה של החומר הנע בדיסקה עשוי להצביע על המסה המצויה במרכזה כחור שחור. בגלקסיה שלנו, שביל החלב, נצפים כוכבים אומללים הנעים במהירויות אדירות סביב מרכז בלתי נראה, כאשר רק הימצאותו של חור שחור במרכזה יכולה להסביר את תנועתם סביבו.

 

חור שחור שהוא גם שכן

החור השחור שעליו דווח אמש בכתב העת Nature מצוי בגלקסיה ששמה Henize 2-10 בקבוצת הכוכבים הדרומית מצפן. עד כאן אין חדש כיוון שאנו חושדים שחורים שחורים מצויים בליבותיהם של מרבית הגלקסיות הגדולות. ובכל זאת, ישנן שתי עובדות המייחדות את התגלית: האחת היא שהגלקסיה האמורה מצויה במרחק של 30 מיליון שנות אור "בלבד" מכדור הארץ.

 

אמנם, מרחק זה הינו עצום ואי אפשר לדמיינו, אולם לשם השוואה, הגלקסיות השכנות שלנו, כולל האחות הגדולה בקבוצת אנדרומדה, מצויות במרחקים הנעים עד כמה מיליוני שנות אור. צביר הגלקסיות הגדול הקרוב אלינו המצוי בקבוצת בתולה, מרוחק כ-50 מיליון שנות אור, כך שהגלקסיה הזו מצויה במרחק "קטן" במונחים קוסמולוגיים.

 

החידוש החשוב יותר הוא מהותה של הגלקסיה: מדובר בגלקסיה "ננסית" שגודלה כ-3,000 שנות אור "בלבד". (עדיין גדולה מאחוזותיהם של הגדולים משועי העולם העשירים בתבל, אך קטנה במונחים אסטרונומיים. לשם השוואה, קוטרה של הגלקסיה "שלנו", שביל החלב, נאמד בכ-100 אלף שנות אור).

 

אך לא רק גודלה יוצא דופן באשר לאכסניה אפשרית לחורים שחורים מסיביים: גלקסיה זו נמנית על הגלקסיות הלא סדירות, שאין להן צורה מוגדרת (גלקסית שביל החלב היא גלקסיה ספירלית, לוליינית, בעלת מרכז מוגדר, גדול יחסית. סוג שני של גלקסיות הן גלקסיות אליפטיות, המכילות בעיקר כוכבים "זקנים"). גלקסיה לא סדירה מכילה כוכבים צעירים ואין לה ריכוז כוכבים במרכז מוגדר.

 

על פי חוקרים מאוניברסיטת וירג'יניה ומצפה הרדיו הלאומי, החור השחור הענק, שמסתו נאמדת בכשני מיליון מסות שמש, מצוי סמוך למרכז הגלקסיה (לשם השוואה, המסה של החור השחור במרכז שביל החלב נאמדת בכ-4 מיליון מסות שמש).

 

חשד לחור שחור

החוקרים חושדים שמדובר בחור שחור כיוון שמאזור זה נפלטות קרני רדיו חזקות. קרני רדיו אלה הן בעלות מאפיינים של קרינה הנפלטת מסילונות חומר הנעים במהירות גדולה החוצה בניצב לדיסקאות הספיחה, שנוצרות סביב גופים מאוד קומפקטיים, דוגמת חור שחור.

 

לאחר גילוי הסילונות, נצפה האזור החשוד באמצעות טלסקופ החלל ע"ש צ'אנדרה, בתחום קרינת ה-X, ואכן נרשם מקור בהיר מאוד של קרינה זו מאותו אזור ממנו נפלטות קרני הרדיו.

 

גילוי של חור שחור מסיבי בגלקסיה לא-סדירה, קטנה, יכול לשפוך אור על תהליכי היווצרותן של גלקסיות ביקום הקדום, כיוון שגלקסיות אלה לא פיתחו צורה מוגדרת בעל מרכז מוגדר בתוכן. בכל הגלקסיות שהתגלו, החורים השחורים המסיביים מצויים במרכזי הגלקסיות, שמלבד היותם מרכז גיאומטרי של הגלקסיה, מהווים גם ריכוז של מסה העשוי לאכלס באופן טבעי חור שחור.

 

מבחינה זו, הגילוי החדש הינו יוצא דופן ומיוחד כיוון שהוא עשוי לרמז על האופן שבו נוצרו חורים שחורים מסיביים בגלקסיות, ואולי על האפשרות שחורים שחורים מסיביים נוצרו סימולטנית יחד עם גלקסיות ביקום הקדום והתמזגו לתוכן.

 

מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2011 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.

 

ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים